ב-4 נובמבר 2022, בעקבות חילופי השלטון בישראל קבע תום פרידמן, עיתונאי ה"ניו-יורק טיימס" הבכיר, המבטא, ברהיטות ויצירתיות, את תפישת העולם של מחלקת המדינה: "ישראל שהיכרנו איננה עוד". על הפער בין תפישת העולם של תום פרידמן (ת.פ.) ומחלקת המדינה לבין מציאות המזרח התיכון אפשר ללמוד מהתקדימים (מאמרים) הבאים:

• בספטמבר 1993 התייחס ת.פ. לערפאת כמדינאי שוחר-שלום, ויצר סימטריה-מוסרית בין ערפאת לבין רה"מ רבין: "שתי הידים ששלחו לקרב הרבה צעירים, שני אגרופים שאיימו זה-על-זה, משתלבים ברגע של פיוס". ת.פ. היה שבוי בהתבטאויות מתונות של ערפאת (באנגלית), ביטל את משקל התבטאויותיו האלימות של ערפאת (בערבית), התעלם ממרכזיות ה"תקייה" בתורת הלחימה האיסלאמית (שימוש יצירתי במלל להסתרת כוונות ולהטעיית אויבים), והמעיט במשמעות הטרור והחינוך לשנאה חסרי-התקדים שאפיינו את ערפאת מאז החתימה על הסכם אוסלו.

• ביולי 2000 שאל ת.פ.: "מי הוא ערפאת? האם הוא נלסון מנדלה או (כוכב זמר הקאונטרי בארה"ב) ווילי נלסון? אבל, מציאות המזרח התיכון מלמדת שהשאלה הראויה הייתה צריכה להיות: מי הוא ערפאת? האם הוא החונק מבוסטון או ג'ק המרטש?

• על הזדהות ת.פ. עם הפלשתינים אפשר ללמוד מתקופת לימודיו באוניברסיטת ברנדייס, כאשר השתלב בפעילות הפרו-פלשתינית של הארגונים הרדיקלים Middle East Peace Group ו"ברירה". תפישת עולמו התחזקה בתקופת עבודתו בלבנון כעיתונאי סוכנות הידיעות AP וה"ניו-יורק טיימס", כאשר התעלם מההרס שאש"ף המיט על לבנון, מרכזיות אש"ף בפעילות ואימון ארגוני טרור מאמריקה הלטינית, אפריקה, אירופה ואסיה, והיעד האסטרטגי של אש"פ: חיסול - ולא צמצום שטחה של - הישות הציונית. ת.פ. אף שיבח את ההגנה (חסות) שהעניק אש"ף לעיתונאי החוץ בלבנון (שידעו כי עליהם להכיר תודה באמצעות תוכן ואופן דיווחי התקשורת).

• ב-2020 נחתמו "הסכמי אברהם" בגיבוי נמרץ של סעודיה, ובניגוד לתפישת העולם של ת.פ., הרואה בסוגיה הפלשתינית כאילו היא שורש הסכסוך הערבי-ישראלי, בבת העין של מנהיגי ערב וגורם מרכזי בזעזועי המזרח התיכון. בניגוד לתפישת העולם של ת.פ., מנהיגי ערב, ובמיוחד מנהיגי מצרים, ירדן, סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודן מתמקדים באינטרסים שלהם, עוקפים את הסוגיה הפלשתינית (שאף פעם לא הייתה בראש מעייניהם), ואינם מעניקים לפלשתינים זכות וטו על הסכמי שלום עם ישראל.

• ב-15 ליולי 2022 כתב ת.פ. שסעודיה מעמידה את הסוגיה הפלשתינית בראש סדר העדיפות, ובכך התעלם מהפער הענק בין המלל המחבק שהערבים מרעיפים על הפלשתינים, לבין המעש האדיש-שלילי המאפיין את התייחסותם לפלשתינים. הערבים נמנעו מסיוע מעשי לפלשתינים במלחמות ישראל באש"ף ("שלום הגליל", אינתיפאדה 1 ו-2) ומלחמות ישראל-חמאס, ומפגינים אי-תמיכה בהקמת מדינה פלשתינית. בניגוד לת.פ., הערבים מודעים לטרור הפלשתיני נגד מארחיו בזירה הערבית, שהפך אותם לאב-טיפוס בינערבי של חתרנות, טרור וכפיות-תודה: מצרים - תחילת שנות ה-50', סוריה - אמצע שנות ה-60', ירדן - 1970-1968, לבנון - 1982-1970, כווית - 1990. הערבים מעריכים שמדינה פלשתינית תוסיף דלק, ולא מים, למדורת המזרח התיכון.

• ב-15 ליולי 2022 התייחס ת.פ. למחמוד עבאס כמנהיג מתון, שואף שלום ומתנגד לטרור, ובכך התעלם ממורשת מחמוד עבאס המושרשת מ-1993: חינוך לשנאה, הסתה במסגדים ובתקשורת, אנדרטאות פומביות המהללות טרוריסטים ומענקים חודשיים למשפחות טרוריסטים. מחמוד עבאס הקים ומנהל קו-יצור וחממה יעילים של טרוריסטים המונחים על-ידי התקווה לחיסול הישות הציונית "הכופרת".

• בינואר ויוני 2000 הוקסם ת.פ. על-ידי קורות החיים של בשאר אסד: רופא עיניים שהשתלם בבריטניה, נשוי לילידת בריטניה ממוצא סורי, שולט באנגלית וצרפתית ונשיא אגודת האינטרנט הסורית. הוא השווה את רב-הטבחים הסורי לדנג שיאופינג, המנהיג הסיני (1997-1976) שהנהיג רפורמות כלכליות, מודרניזציה ופתיחות לארה"ב. הוא טען שבשאר אסד יפעל לליברליזציה של כלכלת סוריה, ימשוך משקיעים זרים, יקטע את הציר סוריה-אירן ואת מעורבות אירן בלבנון (חיזבאללה), ויביא להכרה כלל-ערבית במדינה היהודית. לפי ת.פ. התנאי להפגנת המתינות הסורית הוא נסיגת ישראל מרמת הגולן. אבל, ההתפרצות הוולקנית בסוריה וההתנהלות האלימה של אסד (מיליוני פליטים, מאות אלפי הרוגים והרס ערים ועיירות), ללא שום קשר לישראל, לרמת הגולן ולסוגיה הפלשתינית - מציגים את הרהורי-הלב של ת.פ. במערומיהם.

• באוגוסט 2006 אמר ת.פ. לתחנת הרדיו האמריקנית הפופולרית (שמאל מהמרכז), NPR, שסוריה אינה בעלת-ברית טבעית של אירן, ועשויה להפוך לבעלת-ברית של ירדן, סעודיה ומצרים הפרו-אמריקניות. אבל, המציאות ממחישה שסוריה מתמידה בהיצמדות לאירן ובמדיניות אנטי- אמריקנית.

• ביוני 2009 כתב ת.פ.: "בפעם הראשונה כוחות הגונים, דמוקרטים ופלורליסטים [במזרח התיכון] נהנים מרוח גבית.... שילוב של האינטרנט, יוטיוב ואפליקציות הטלפון הסלולרי" מסיט את המזרח התיכון לכיוון ארה"ב. ת.פ. נחוש להקריב את המציאות המורכבת ומתסכלת במזרח התיכון על מזבח חזונו הקוסמופוליטני, דמוקרטי ומודרני של דו-קיום בשלום וזכויות האדם, הממשיך להתנפץ על צוקי הצונאמי (ולא אביב!) הערבי מהמפרץ הפרסי ועד מרוקו.

• בפברואר 2011 קבע ת.פ. ש"האחים המוסלמים אינם מובילים את המחנה המצרי המתקומם נגד מובאראק". הוא הזהיר ש"כל ארגון [האחים המוסלמים] שינסה להשתלט על מחאת הצעירים נגד מובאראק צפוי לכישלון... האיש המייצג את ההתקוממות במצרים הוא וואל גונים, מנהל מחלקת השיווק של גוגל במזרח התיכון וצפון אפריקה... הרחוב המצרי ניסה את הנאצריזם והאיסלאמיזם, וכעת הוא מנסה את הדמוקרטיה... המזנקת כנמר בהפגנות כיכר תחריר בקהיר... כל מי שינסה להחזיר את נמר הדמוקרטיה לכלוב יאבד את גולגלתו למלתעות הנמר... זאת התנועה הפאן-ערבית הראשונה המתמקדת בערכים אוניברסלים..." אבל, האחים המוסלמים השתלטו על מצרים בשנים 2012-2011 וחשפו את אשליית ה"אביב הערבי", "מהפיכת הנוער ופייסבוק" ו"מצעד השלום הערבי".

ת.פ. הקל ראש בהתעצמות האחים המוסלמים (ארגון הטרור הסוני הגדול בעולם, המפעיל זרועות חינוך, פוליטיקה, תקשורת ודת) ובחזון הארגון: "אללה הוא מטרתנו; הקוראן הוא חוקתנו; הנביא מוחמד הוא מנהיגנו; הג'יהאד [מלחמת הקודש] הוא דרכנו; התאבדות למען אללה היא שאיפתנו הנעלה ביותר". מטרת הארגון היא להפוך את השריעה למסד הדתי-משפטי-אזרחי של מדינות "מאמינים" ומדינות "כופרים" (בדרכי שלום או מלחמה) כצעד להקמת חליפות מוסלמית כלל-עולמית.

• ב-25 למאי 2021 כתב ת.פ. שמדינה פלשתינית מערבית לירדן תקדם אינטרסים אמריקנים. הוא התעלם מהעובדה שהקמת מדינה פלשתינית מערבית לנהר הירדן תדון לכליה את המשטר ההאשמי מזרחית לנהר, ותפעיל תרחיש דומינו מירדן לרחבי חצי האי ערב, ולמוטט את משטרי מדינות הנפט הערביות הפרו-אמריקניות, לקדם אינטרסים של אירן, רוסיה וסין, ולהנחית מהלומה על כלכלת וביטחון המערב, כולל ארה"ב.

• ב-15 ליולי 2022 כתב ת.פ. ששליטת ישראל ביו"ש תביא לרוב ערבי בשטח המשולב של יו"ש וישראל בתחומי "הקו הירוק". הוא התעלם מהמציאות הדמוגרפית באזור, כולל התנופה חסרת-התקדים של הפריון היהודי (ובמיוחד במגזר החילוני); התמערבות דרמטית של הפריון הערבי; מאזן הגירה-חיובי יהודי ומאזן-הגירה-שלילי ערבי; ניפוח מלאכותי של מפקד האוכלוסין הפלשתיני ביו"ש (1.5 מיליון ולא 3 מיליון); ורוב יהודי של 68% בשטח המשולב של יו"ש ו"הקו הירוק" הנהנה מרוח גבית של פריון ומאזן-הגירה-חיובי. האם תום פרידמן טועה או מטעה סידרתי?