האמיר של קטר תמים גם הגיע גם לתמוך בנבחרתה של תוניסיה במשחקה נגד אוסטרליה, כדי להראות סולידריות ערבית ואפילו שר איתם את ההמנון התוניסאי. אולם למרות תמיכתו של הנסיך הקטרי תוניסיה הפסידה 0:1. אגב, בתום המונדיאל מתכוונת קטר לפרק את אחד האצטדיונים ולהעניק אותו במתנה לתוניסיה.
אחרי כישלון סעודיה ותוניסיה נותרה תקווה ערבית שמרוקו תנצח. אמיר קטר שוב הגיע לאצטדיון להביע סולידריות והפעם זכה לנחת. מרוקו היא המדינה הערבית היחידה שניצחה בשבוע השני למשחקים בניצחון המרשים של 2:0 מול בלגיה.
שרביט ההובלה של הכדורגל הערבי עוברת כעת מסעודיה למרוקו.
"כשלון הסכמי אברהם"
שתי רשתות גדולות, אל-ג'זירה הקטרית ואל-מיאדין הלבנונית, פרסמו מתחילת המונדיאל מאמרים וכתבות המתפארים בעוינות של האוהדים מכל מדינות ערב כלפי כתבי הרשתות הישראלים וסירובם העקבי להתראיין. התזה של הפרסומים הללו היא שהנורמליזציה עם ישראל, "הסכמי אברהם", היא רק אשליה. אלה לכאורה רק הסכמים בין מנהיגים וברמה העממית יש התנגדות עצומה לקשרים עם ישראל.
ניצול המונדיאל לתעמולה
קטר כהרגלה רוצה לרקוד בשתי החתונות. מצד אחד היא מאפשרת טיסות ישירות מישראל לקטר בזמן המונדיאל, כדי להראות לעולם שהיא מדינה סובלנית. מצד שני, התקשורת הקטרית מעודדת את האווירה העוינת כלפי ישראל במונדיאל כדי שלא תואשם בנורמליזציה.
יתר על כן, קטר ניצלה את העיתוי של המונדיאל כדי להעלות דף אינסטגרם תחת הכותרת "החלום הפלשתיני", על-מנת לאסוף בו תמיכה של אוהדים ערבים בסוגיה הפלשתינית. בדף זה יש
קריאה לכל האוהדים מהעולם הערבי להניף דגלי אש"ף ולעטות כאפייה פלשתינית שחור-לבן במהלך המשחקים.
הקבוצה הפסידה, קטר ניצחה
למרות הכישלון הצורב על כר הדשא, יש להודות כי לקטר יש הישגים דיפלומטיים לא קטנים במונדיאל הפוליטי אותה היא מארחת. האמיר תמים נאם בפתיחה של המונדיאל כשלימינו יורש העצר הסעודי מחמד בן סלמאן, כמעין הפגנת מנהיגות ערבית. המסר שלה הוא ששני המנהיגים הצעירים הם לא רק העשירים בעולם הערבי אלא גם הדמויות המובילות בו. כפי שאומר הפתגם הערבי: "אִזַא בִּאִידַכּ פְלוּסַכּ, בִּנְת א-סוּלְטַאן עַרוּסַכּ" (אם כספך בידך אפילו בת הסולטן תהיה כלתך) - בעל המאה הוא בעל הדעה.
מלבד ההתקרבות הסעודית-קטרית אחרי סכסוך של חמש שנים, הייתה לחיצת ידיים בין שני אורחים בשולי המונדיאל, גם הם יריבים של כמעט עשור: נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן.
לקטר היה חשוב להדגיש כי זהו מונדיאל שמארח אותו העולם הערבי והמוסלמי, לכן הושמעו פסוקי קוראן בטקס הפתיחה ונערכו הופעות עם ריקודים ערביים מסורתיים כגון ריקוד החרבות המאפיין את קטר וסעודיה. בכך הצליחה קטר ליצור סולידריות ערבית ולאחד את העולם הערבי, לפחות לטווח הקצר. מי היה מאמין כי אוהדים קטריים יעודדו את סעודיה, שהייתה יריבה פוליטית מרה עד לפני שנתיים. גורמים אנטי-סעודיים בעולם הערבי הביעו התלהבות מהניצחון של נבחרתה על ארגנטינה, בהם אפילו תנועת חמאס. למרבה הצער, העוינות לישראל אף היא מסייעת לאיחוד האוהדים הערבים במונדיאל, כפי שניתן לראות ברשתות החברתיות וביחס לכתבים הישראלים בנסיכות. בכירים קטריים הדפו את ההאשמות על שחיתות ו"קניית המונדיאל" וטענו שזה נובע אך ורק מקנאה, מאיסלאמופוביה ומשנאת הערבים, מסר שנראה כי נקלט היטב בעולם הערבי.
מנהיגי קטר יכולים לישון רגועים. מנהיגים מכל העולם עולים כעת לרגל למונדיאל ונהנים מהפאר של המלונות והאצטדיונים הנוצצים שעלו בדם רב. המדינות במערב הדמוקרטיות המבקרות את קטר על הפרת זכויות אדם, תלויות במיוחד עכשיו במאגרי הגז הענקיים של הנסיכות וזקוקים לשטחה לקיום הבסיס הצבאי האמריקני-בריטי (אל-עדיד מערבית לבירה דוחה) החשוב במפרץ הפרסי.
מעולם לא היה מונדיאל שנוצל למטרות פוליטיות כמו הנוכחי, אך החמור מכל הוא שהמונדיאל משמש להלבנתו של משטר דיקטטורי שרומס זכויות אזרח ותומך בטרור. התופעה של אירוח תחרויות ספורט לקבלת לגיטימציה בינלאומית למשטרים רצחניים מוכרת לנו היטב מהפרקים האפלים ביותר בדפי ההיסטוריה.