אלון מאסק הבטיח לפרסם את התכתובות הפנימיות שהובילו לאחת ההחלטות השערורייתיות, אנטי-דמוקרטיות ומסוכנות בתולדות אמריקה: השתקת חשיפת "הלפטופ מהגיהינום" המתאר את העסקים המפוקפקים של משפחת ביידן. הלילה מאסק קיים הבטחתו ושחרר את חלק א' של המסמכים. אך קודם כל קצת רקע. ב-14 באוקטובר 2020, כשלושה שבועות לפני הבחירות בין ביידן לטראמפ, פרסם 'ניו-יורק פוסט' סיפור מטלטל: חומרים מתוך הלפטופ של האנטר ביידן, בנו של ג'ו, החושפים כיצד ניצל לכאורה ביידן האב את מעמדו כסגן נשיא (של אובמה) כדי לקדם את העסקים המשפחתיים חובקי העולם של הביידנ'ס - תוך ניגוד עניינים מובהק. האנטר, בעל בעיות התמכרות קשות, זכה לשבת בדירקטוריונים של חברות זרות ולקבל ערימות של כסף - לא בגלל הכישרון והניסיון שאין לו, אלא לפי החשד כדי לנצל קרבתו המשפחתית לג'ו ביידן - סגן נשיא ארה"ב. לפי החשיפה, ביידן האב לא רק שלא הרחיק עצמו מעסקי בנו, אלא נפגש עם בעלי עסקים שהיו קשורים להאנטר - עוד בהיותו סגן נשיא מדובר במדינות כמו רוסיה, אוקראינה וסין - שהאינטרסים שלהן לא בהכרח חופפים את אלו של ארה"ב, בלשון עדינה. בהמשך, נחשפו חומרים לפיהם האנטר היה מפריש חלק משכרו לאביו. החשש: ביידן במקרה "הטוב" מושחת, במקרה הרע - נסחט על-ידי מדינות יריבות ואף עוינות לאמריקה. דמיינו כעת אם אותן עובדות ממש היו מתפרסמות, רגע לפני בחירות - על טראמפ ומשפחתו מהומת אלוהים זה כלום לעומת מה שהיה מתרחש: התקשורת הייתה מפמפמת את הסיפור 24/7 (ובצדק), פולואפים עפים בקצב של מכונת ירייה ודרישות מטראמפ לפרוש מהמרוץ כדי לפנות זמן לחקירה - שהייתה נפתחת שניה וחצי אחרי הפרסום. בפועל, ההפך הגמור קרה. התקשורת השתיקה לחלוטין את הסיפור - ובטוויטר הובילו את מדיניות הצנזורה: אי-אפשר היה לשתף את החשיפה על הלפטופ והחשבון של הפוסט ננעל. גם החשבון של דוברת הבית הלבן הושעה, כי העזה לשתף את הסיפור. הבנתם? במקום להרים לסיפור עיתונאי ענק ערב בחירות - השתיקו אותו ואת מפרסמיו, בשירות צד פוליטי. כך מתנהלת מדינת עולם שלישי - לא הדמוקרטיה המפוארת בעולם. לא מדובר רק באתיקה ואסתטיקה: לפי סקרים שונים, רוב מוחץ מהאמריקנים מאמין כי אם סיפור הלפטופ היה זוכה לסיקור הראוי לו - טראמפ היה מנצח בבחירות. רבים מהאמריקנים ניגשו להצביע מבלי שידעו על הלפטופ, או חשבו שהוא שקרי. כזכור, בבחירות 2020 ביידן ניצח בפוטו-פיניש: מספיק אם 22 אלף קולות היו עוברים מצד אחד לשני (בשיטת האלקטורים) - וטראמפ היה ממשיך לכהן כנשיא גם היום. ועכשיו - מגיעים למאסק. כחלק מהתיקון שמבקש מאסק לעשות בטוויטר, הוא החליט לשחרר את תיעוד השיח הפנימי שהתנהל בתוך טוויטר, עת החליטו לצנזר את הסיפור הענק. מאסק העביר את החומרים לעיתונאי מאט טאייבי - שלא מזוהה עם צד פוליטי מסוים. טאייבי פרסם את החלק הראשון של החומרים. לדבריו, במהלך הבחירות ב-2020 נענו בטוויטר לבקשות גם של ביידן וגם של טראמפ - אך הוא מציג רק היענות לבקשות של קמפיין ביידן והמפלגה הדמוקרטית. מהן הבקשות? להסיר ציוצים שלא נוחים לביידן - למשל של כוכב הקולנוע האגדי ג'יימס וודס, שהקריירה שלו נהרסה כי העז לתמוך בטראמפ וברפובליקנים. לפחות חלק מהדרישות נענו - כלומר טוויטר סתמו פיות בשירות ביידן, רגע לפני בחירות. טאייבי מראה את ההטיה המוחלטת של אנשי טוויטר לשמאל - 99.73% מהתרומות הפוליטיות של עובדי טוויטר הלכו לדמוקרטים (166 אלף דולר), לעומת 451 דולר בלבד (לא אלף) שנתרמו לרפובליקנים. באופן טבעי, מידת הנכונות להיענות לדרישות הצדדים היא בהתאם השת"פ הגיע לשיאו בסיפור הלפטופ: זוכרים שטוויטר נעלו את החשבון של דוברת הבית הלבן כי העזה לשתף את הסיפור? אז בכיר בקמפיין של טראמפ שלח מייל לטוויטר וביקש הבהרות הוא התלונן שאיש לא יידע אותו על מדיניות הצנזורה וכתב לאנשי טוויטר: "לפחות תעמידו פנים שאכפת לכם" - עד הבחירות. זה לא קרה. ההחלטה הגורלית לצנזר את הסיפור התקבלה בתוך טוויטר על בסיס רעוע - "מדיניות חומרים פרוצים". כלומר, עיתון ותיק כמו ניו-יורק פוסט גנב את הלפטופ ולכן אי-אפשר לפרסם את החומרים. זה תירוץ כל כך מטופש החותר תחת מהות העיתונות, שגם בכיר לשעבר בטוויטר מודה שלא היה בו דבר: "הענין של הפריצה היה רק תירוץ. בתוך שעות ספורות היה ברור לכולם שזה לא יחזיק, אך לאיש לא היה את האומץ לחזור בנו". כידוע, החומרים הגיעו לפוסט דרך בעל חנות המחשבים שהאנטר השאיר אצלו את הלפטופ. המחשב היה גם אצל ה-FBI, כלומר בטוויטר יכלו לפנות ל-FBI - שידע כי מדובר בחומר אותנטי שלא נגנב בטוויטר לא רצו כנראה לדעת את האמת, וב-FBI לא רצו לספר. מההתכתבויות עולה כי גם בטוויטר פקפקו בעצמם, ואחד מהבכירים כתב: "אני מתקשה להבין את המדיניות לסמן את הסיפור כ'לא בטוח'". וכעת קבלו את הדבר המדהים הבא: יואל רות', "אחראי יושרה" בטוויטר (מהצנזורים המרכזיים של הרשת החברתית) הודה למעשה כי "החומר הפרוץ" הוא רק תירוץ. למרות זאת, רות' ביקש להמשיך לצנזר וזאת, שימו לב - "לאור הסיכונים החמורים והלקחים מ-2016". מה קרה ב-2016? טראמפ ניצח. כלומר, רות' חשש מאוד שטראמפ ינצח ב-2020, ולכן יש להשתיק את הסיפור נכון או לא נכון? פחות חשוב, העיקר שטראמפ יפסיד.