היקום הדיגיטלי תופח לממדים העולים על כל ההערכות, וזאת כתוצאה מעלייה מסחררת בכמות המצלמות הדיגיטליות, הטלוויזיות הדיגיטליות, מצלמות המעקב והרשתות החברתיות
מחקר חדש ופורץ דרך בוצע על-ידי IDC ומומן על-ידי EMC. במחקר, שעסק במדידה ובחיזוי הכמויות העצומות והסוגים השונים של המידע הדיגיטלי שנוצר ומועתק ברחבי העולם, התגלו ממצאים חדשים וחשובים.
תחזיות מעניינות
תחת הכותרת "היקום הדיגיטלי תופח ורבגוני: תחזית מעודכנת של הגידול בכמות המידע ברחבי העולם עד 2011", מדגיש המחקר החדש עידכונים למחקר קודם שפורסם על-ידי IDC והיה הראשון שעסק בתחזיות עבור היקום הדיגיטלי. הדוח החדש של IDC מתבסס על נתונים חדשים ומגיש תחזיות גידול מעודכנות וממצאים שטרם הוצגו:
- ב-2007 הגיע היקום הדיגיטלי להיקף של 281 מיליארד גיגה-בייט (281 אקסה-בייט), וממדיו היו גדולים ב-10% מההערכות שפורסמו.
- עם שיעור צמיחה שנתי מורכב של כמעט 60%, היקום הדיגיטלי גדל מהר יותר וצפוי להגיע לכמות של 1.8 זטה-בייט (1,800 אקסה-בייט) ב-2011, כלומר, גידול של פי עשרה במהלך חמש שנים.
- ה"צל הדיגיטלי" שלכם - כלומר, כל המידע הדיגיטלי שנוצר על אודות האדם הממוצע על בסיס יומיומי - עולה היום בהיקפו על כמות המידע הדיגיטלי שהאנשים עצמם יוצרים באופן פעיל.
מחקר חדש של IDC מראה שהיקום הדיגיטלי גדול יותר, וממשיך לגדול במהירות גבוהה יותר, מההערכות שפורסמו עד היום, וזאת כתוצאה מגידול מואץ במכירות הכלל-עולמיות של מצלמות דיגיטליות, של מצלמות מעקב דיגיטליות, ושל טלוויזיות דיגיטליות, כמו גם כתוצאה מהבנה טובה יותר של מגמות העתקת המידע. היקום הדיגיטלי ב-2007 היה שווה ערך לכמעט 45 גיגה-בייט של מידע דיגיטלי עבור כל אדם על-פני כדור הארץ - או שווה ערך ליותר מ-17 מיליארד iPhones של 8 גיגה-בייט. תחומים נוספים שבהם יש גידול מהיר ביקום הדיגיטלי כוללים את כל מה שקשור לגישה לאינטרנט במדינות מתעוררות, ליישומים מבוססי חיישנים, למרכזי נתונים התומכים ב"ענן מחשוב" (cloud computing =מערכות מחשוב מבוזר רחבות היקף) ולרשתות חברתיות המכילות תכנים דיגיטליים שנוצרו על-ידי מיליונים רבים של משתמשים מקוונים.
הגורם האנושי
המחקר של IDC בוחן גם את האינטראקציות בין החברה לבין היקום הדיגיטלי, ובודק כיצד אנשים לוקחים חלק פעיל ותורמים ליקום הדיגיטלי - מותירים טביעת רגל דיגיטלית כמשתמשים ברשת האינטרנט או ברשתות חברתיות, בדואל, בטלפונים סלולריים, במצלמות דיגיטליות ובפעילות בכרטיסי אשראי. הדוח מציין גם את התרומה הפסיבית הגדלה במהירות של אנשים ליקום הדיגיטלי, תרומה המכונה "הצל הדיגיטלי".
"במחקר המעודכן גילינו שרק כמחצית מטביעת הרגל הדיגיטלית של אדם קשורה לפעולות האישיות שהוא עושה - צילום תמונות, שליחת מיילים, או ביצוע שיחות קוליות דיגיטליות", אומר ג'ון גאנץ, מנהל מחקר בכיר וסגן נשיא בכיר ב-IDC. "המחצית השנייה היא מה שאנו מכנים "הצל הדיגיטלי" - המידע על אודות האדם - שמות ברשומות פיננסים, שמות ברשימות דיוור, רשומות היסטוריות של גלישה ברשת או תמונות של אנשים שצולמו במצלמות אבטחה בנמלי-תעופה או במרכזים עירוניים. לראשונה, הצל הדיגיטלי שלכם גדול ורב יותר מהמידע הדיגיטלי שייצרתם בעצמכם, באופן פעיל".
על כתפיהם של ארגוני ה-IT שאוספים את המידע המרכיב את הצללים הדיגיטליים שלנו מוטלת אחריות עצומה - ובמקרים רבים אחריות זו מעוגנת בחוק - לאבטחה, להגנה על פרטיות, לאמינות ולציות לתקנים, בכל הנוגע למידע זה.
"כחברה, אנחנו כבר מתחילים לחוש בהשפעות המוקדמות של הגידול העצום במידע הדיגיטלי בעולם. ארגונים צריכים להתכונן לקראת ההזדמנויות הבלתי-מוגבלות הטמונות בדרכים חדשות להשתמש במידע, כמו גם לקראת האתגרים הכרוכים בניהול המידע", אומר ג'ו טוצ'י, יו"ר, נשיא ומנכ"ל EMC. "עם הגידול המתמשך בטביעת הרגל הדיגיטלית של אנשים, תגדל גם האחריות של ארגונים כלפי הפרטיות, ההגנה, הזמינות והאמינות של 85% מהמידע. כמה מיליוני צרכנים ברחבי העולם מצפים מארגוני ה-IT לנהל את המידע שהם יוצרים ולהגן עליו. על ארגוני ה-IT הללו מוטל העול להתמודד עם הסיכונים ועם תקנות התאימות הקשורים לשימוש לרעה במידע, להדלפת נתונים ולאבטחה ולהגנה מפני פרצות באבטחה".
בגלל ממדיו העצומים וקצב הגידול המהיר, הן הצרכנים והן העסקים חווים את ההשפעות של היקום הדיגיטלי בדרכים מגוונות ומשמעותיות. IDC מדווחת שהגידול העצום בהיקף המידע יוצר מורכבות חדשה עבור ארגוני IT האחראיים לניהול מידע דיגיטלי, אשר גם ממדיו וגם רמת הגיוון והמורכבות שלו גדלים במהירות מסחררת. הצרכנים ייאבקו עם הגידול הזה גם במידע הדיגיטלי הפרטי שלהם, בעודם מנסים להבין מה לעשות עם כל הנתונים האלה שהם עצמם יוצרים.
ממצאים מעניינים נוספים:
• היקום ה"ויזואלי": התפשטות המידע - לפחות במונחים של גיגהבייטים גולמיים - היא בעיקרה של מידע ויזואלי: תצלומים, קליפים, אותות טלוויזיה דיגיטלית, וזרמי נתוני מעקב.
• אחריות ארגונית - בכל מה שנוגע למקור המידע הדיגיטלי ולניהולו, הדברים נותרו כשהיו - כ-70% מהיקום הדיגיטלי נוצר על-ידי צרכנים בודדים, ובכל-זאת הארגונים הם שאחראיים לאבטחה, לפרטיות, לאמינות ולתאימות של 85% מכלל המידע.
• רבגוניות דיגיטלית: בגלל הגידול של VoIP, של חיישנים ושל RFID, מספר "מיכלי" המידע האלקטרוניים המכילים את המידע - קבצים, תמונות, מנות, תכני תגים - גדל במהירות הגבוהה ב-50% ממהירות הגידול במספר הגיגהבייטים. המידע שייווצר ב-2011 יהיה מוכל בתוך יותר מ-20 קוודריליון (20 מיליון מיליארדים) של מיכלים שכאלה - שמשמעם, אתגר ניהול עצום ממדים הן עבור עסקים והן עבור הצרכנים.
• ניהול מידע : כדי להתמודד עם התפיחה והגידול של היקום הדיגיטלי, הן במונחים של ממדים והן במונחים של מורכבות, יהיה על הארגונים לעמול על פיתוח מדיניות כלל-ארגונית לניהול המידע, לרבות אבטחת מידע, שמירת מידע, גישה לנתונים ותאימות לתקנות.
• מצלמות דיגיטליות: ב-2007, מספר המצלמות הדיגיטליות והטלפונים עם מצלמה ברחבי העולם עבר את המיליארד, ופחות מ-10% מכלל תמונות הסטילס צולמו על פילם.
• מעקב דיגיטלי: מדי שנה מוכפלת כמות מצלמות המעקב הדיגיטליות המרושתות הנמכרות בשוקי העולם.
• נתח שוק לפי תעשיה: הנתח של הארגונים ביקום הדיגיטלי משתנה מאד לפי תעשיה, ואין לו קשר של ממש להוצאות ה-IT או לתמ"ג. תעשיית הפיננסים מהווה כמעט 20% מכלל הוצאות ה-IT בעולם, אבל רק 6% מהיקום הדיגיטלי. לעומת זאת, תחומי התקשורת והבידור יהוו פי עשרה מנתח שלהם ביקום הדיגיטלי ב-2011 בהשוואה לנתח שלהם בתמ"ג העולמי.
• פסולת אלקטרונית ושיקולים סביבתיים: הפסולת האלקטרונית הולכת ומצטברת בקצב של יותר ממיליארד יחידות בשנה - הרוב של טלפונים ניידים, אבל גם של PDAs ושל מחשבים אישיים. המעבר לטלוויזיות דיגיטליות יוסיף הרבה מאד מכשירי טלוויזיה אנלוגיים, קופסאות ממיר ו-DVDs לערימת האשפה, וזה יוכפל עד 2011.
• גידול בשימוש באנרגיה: צריכת האנרגיה שהייתה 1 קילוואט למסד שרתים בשנת 2000 מתקרבת היום ל-10kW. ארגונים שבונים מרכזי נתונים חדשים מתכוננים לקראת צריכה של 20kW למסד.
מדריך IDC ליקום הדיגיטלי
- בשנת 2007 הגיע הנפח של היקום הדיגיטלי ל-281 מיליארד ג'יגה-בתים (281 אקסה-בתים) - גבוה ב-10% מכפי שהוערך בעבר.
- בשנת 2011 יתקרב הנפח של היקום הדיגיטלי ל-1800 אקסה-בתים (כמעט 2 זטה-בתים) - פי 10 מהנפח בשנת 2006. קצב הגידול השנתי הוא כמעט 60%.
- קצב גידול מהיר במיוחד נרשם באזורים של היקום הדיגיטלי אשר קשורים לטלוויזיה דיגיטלית, מצלמות אבטחה, גישה לאינטרנט במדינות מתפתחות, יישומי חישה, מרכזי נתונים שתומכים ב-"מיחשוב אינטרנט" (cloud computing) ורשתות חברתיות.
- על הגיוון של היקום הדיגיטלי מצביעה השונות בנפח הקבצים - מסרטי DVD בנפח של 6 ג'יגה-בתים ועד אותות זיהוי בתדר רדיו (תגי RFID) בנפח של 128 ביט. נוכח הגידול בהיקף השימוש בטלפוניית אינטרנט (VoIP), חיישנים ותגי RFID, קצב הגידול במספר "האריזות" של הנתונים הדיגיטליים - קבצים, תמונות, מנות, אותות - מהיר ב-50% מקצב הגידול בנפח המידע. המידע שייווצר בשנת 2011 ייארז ביותר מ-20 קוואדריליון (20 מיליון מיליארדים) "אריזות" - דבר שיציב אתגר ניהול עצום, הן לחברות עסקיות והן למשתמשים פרטיים.
- מבין החלקים של היקום הדיגיטלי שמקורם במשתמשים יחידים, פחות ממחצית יוצרים בפועל המשתמשים עצמם - כאשר הם מצלמים תמונות, משוחחים בטלפון ומתכתבים בדואר האלקטרוני - ואת השאר הם מותירים "בצללית דיגיטלית" שכוללת, בין השאר, תמונות במצלמות אבטחה, היסטוריית חיפוש, תיעוד של עסקות כספיות או פרטים ברשימות דיוור.
- במקור של המידע הדיגיטלי ובפיקוח עליו לא חלו שינויים [בהשוואה למחקר משנת 2007]: כ-70% מהיקום הדיגיטלי נוצר על-ידי משתמשים יחידים, וביחס ל-85% ממנו אחראים ארגונים גדולים על האבטחה, הפרטיות, האמינות והעמידה בתקנות.
- לא כל המידע שנוצר ומשודר גם מאוחסן, ובשנת 2011 למחצית כמעט מהיקום הדיגיטלי לא תהיה כתובת קבועה.
- על-מנת להתמודד עם ההתפשטות של היקום הדיגיטלי - הן מבחינת ממדים והן מבחינת מורכבות - יהיה על מחלקות המיחשוב להוביל מהלך לגיבוש של מדיניות ארגונית לפיקוח על המידע (information governance), אשר תתייחס לאבטחת מידע, שימור מידע, גישה לנתונים ועמידה בתקנות. יהיה עליהן גם להצטייד בכלים חדשים ולמסד בארגון תקנים - מייעול האחסון, חיפוש במידע בלתי מובנה וניתוח של מסדי נתונים ועד איחוד משאבים (וירטואליזציה), ניהול ואבטחה. כולם ידרשו תשתיות מידע גמישות, סתגלניות וברות הרחבה ככל האפשר.
- מקורו של 95% מהיקום הדיגיטלי במידע בלתי מובנה. יותר מ-80% מהמידע בארגונים הוא בלתי מובנה [ללא שינוי בהשוואה למחקר משנת 2007].
- הנתח של הארגונים ביקום הדיגיטלי תלוי מאוד בענף התעשיה וקשור פחות בתל"ג או בהוצאות המיחשוב. הנתח של מגזר הכספים, לדוגמה, בהוצאה העולמית על מיחשוב מגיע לכמעט 20%, אך הנתח שלו ביקום הדיגיטלי הוא 6% בלבד. זאת בעוד שהנתח של ענפי המדיה, הבידור והתקשורת ביקום הדיגיטלי יגיע בשנת 2011 לפי 10 מהנתח של ענפים אלה בתוצר הלאומי הגולמי.
- בשנת 2007 עמד השיעור של המידע הארגוני שהוגדר כעתיר-אבטחה (מחייב רמה גבוהה של אבטחה) על כ-30% מכלל המידע; השיעור שהוגדר כעתיר-תקנות (חלות עליו תקנות ממשלתיות ביחס לשימור, פרטיות או אבטחה) עמד על 25%; ואילו השיעור שהוגדר כעתיר-שימור (קרוב לוודאי שיש לאחסן אותו במשך 10 שנים לפחות) היה קטן מ-20%. בשנת 2011, כ-45% מהמידע הארגוני יהיה עתיר-אבטחה, כ-30% עתיר-תקנות וכ-35% עתיר-שימור.
- בשנת 2007 עמד הנפח של היקום הדיגיטלי על 281 מיליארד ג'יגה-בתים - כ-45 ג'יגה-בתים לכל אדם בעולם.
- הפסולת הדיגיטלית מצטברת בקצב של יותר ממיליארד יחידות לשנה - כיום מדובר בעיקר בטלפונים סלולריים, אך מושלכים גם מכשירי אלקטרוניקה אישיים אחרים ומחשבי PC. עקב המעבר לטלוויזיה דיגיטלית יושלכו יותר מכשירי טלוויזיה אנלוגיים, ממירים או מפענחים מיושנים ומכשירי DVD - וההיקף יוכפל עד שנת 2011.
- בשנת 2000 עמדה עדיין צריכת החשמל על ק"וו אחד לשרת, אך כיום היא מתקרבת ל-10 ק"וו לשרת. ארגונים שמקימים מרכזי נתונים חדשים כבר נערכים לצריכת חשמל של 20 ק"וו לשרת.
- תוך חמש שנים יגלשו באינטרנט שני מיליארד בני אדם, ויפעלו בה שלושה מיליארד טלפונים סלולריים.
- בשנת 2007 עלה המספר של המצלמות הדיגיטליות ומכשירי הטלפון עם מצלמה ברחבי העולם על מיליארד, ופחות מ-10% מתמונות הסטילס עדיין צולמו על סרט צילום.
- היקף המסירות של מצלמות רשת דיגיטליות מוכפל מדי שנה. - המספר של מכשירי הטלוויזיה הדיגיטליים ברחבי העולם הוכפל בשנה שעברה, ועד סוף שנת 2011 יעלה על 500 מיליון.
- נפח האחסון שיימסר בין השנים 2007 ו-2010 יגיע לכמעט 1200 אקסה-בתים (עלייה של 10% בהשוואה לתחזית הקודמת). בשנת 2007 עלה היקף המסירות של התקני אחסון אישיים (דוגמת כוננים קשיחים חיצוניים) על כל התחזיות.
