ממשלת נתניהו החדשה נכנסת מהר למבחנה המדיני הראשון בעקבות החלטת העצרת הכללית של האו"ם בסוף השבוע לקבל את דרישת הרש"פ ולבקש מבית הדין לצדק בהאג חוות דעת משפטית על חוקיות "הכיבוש הישראלי" בשטחים. ראש הממשלה נתניהו גינה את החלטת העצרת הכללית ואמר כי "העם היהודי לא כובש בארצו ואיננו כובש בבירתנו הנצחית ירושלים" וכי ההחלטה היא חלק מכמה מאות החלטות מעוותות שהתקבלו בעצרת הכללית של האו"ם במהלך השנים. השאלה היא האם הממשלה החדשה תפגין נחישות מדינית כבר בתחילת דרכה או שתחשוש מהתגובה של הממשל האמריקני. זה יהיה גם מבחן להסכמים הקואליציונים בין הליכוד לבין הציונות הדתית שבהם נכתב כי "אם הרש"פ תקדם צעדים נגד ישראל בהאג, הממשלה תגבש מדיניות ואמצעים נגד הרש"פ ונגד פעולותיה".
ברש"פ מרוצים מאוד מההחלטה בעצרת הכללית של האו"ם, חוסיין א-שיח', מזכ"ל הוועד הפועל אש"פ, הגדיר את ההחלטה כ"ניצחון" של הרש"פ. יו"ר הרש"פ תכנן את המהלך כבר לפני שנה והצליח להוביל אותו בהצלחה בתקופת ממשלת לפיד. הפלשתינים בכוננות ספיגה ומאיימים להפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל אם ישראל תפסיק את העברת כספי המיסים החודשית לרש"פ.
גורמים מדיניים בירושלים אומרים כי ישראל מתכוונת לפנות ל-25 המדינות שהתנגדו להחלטה בעצרת הכללית של האו"ם ולבקש מהן להעביר לבית הדין בהאג חוות דעת שלפיהן הן מתנגדות להליך בתקווה שבית הדין הבינלאומי יתחשב בעמדתן. לא ברור עדיין אם ממשלת נתניהו תחליט לשתף פעולה עם בית הדין בהאג ולשכנע אותו לקבל את עמדת ישראל או להחרים אותו כפי שהיא עושה ביחס לבית הדין הפלילי הבינלאומי, מדובר בתהליך ארוך שיימשך בין שנה לשנתיים ואיננו מחייב את ישראל.
לישראל יש ארסנל של סנקציות שהיא יכולה לנקוט נגד הרש"פ בעקבות המהלך שהיא יזמה נגדה בעצרת הכללית של האו"ם כמו עצירת העברת כספי המיסים שישראל גובה עבור הרש"פ, ביטול תעודות VIP של בכירי הרש"פ, מניעת כניסת פועלים מיהודה ושומרון לעבודה בישראל, בחינה מחדש של העסקתם בישראל של מורים שהוכשרו ברש"פ ועוד. ההחלטה בעצרת הכללית היא מכה מדינית לישראל למרות שישראל הצליחה לגייס מדינות נוספות באו"ם שיתנגדו להחלטה במהלך החודש שחלף מההצבעה המקדימה באו"ם.
גורמים מדיניים בירושלים מעריכים כי הממשלה החדשה איננה מתכוונת להטיל סנקציות על הרש"פ והיא תפעל בזירה הבינלאומית והמשפטית בלבד, כנראה שהממשלה חוששת מתגובת ארה"ב והאיחוד האירופי ואינה רוצה להצטייר כבר בתחילת דרכה כמי שהולכת להתנגשות חזיתית מול הרש"פ. אם אכן זו תהייה ההחלטה הסופית הרי שמדובר בטעות, הרש"פ תפרש זאת כחולשה ותגביר את הלחץ על ישראל בזירה הבינלאומית.
יו"ר הרש"פ אבו-מאזן חזר בחודשים האחרונים לאסטרטגיה הישנה שלו של בינאום הסכסוך עם ישראל, דהיינו, פנייה למוסדות האו"ם ולבית הדין הבינלאומי בהאג כדי לקבל החלטות נגד ישראל, אבל גם הוא יודע כי מדובר במאבק קשה והוא חושש מאוד כעת מכך שראש הממשלה נתניהו ינסה לבודד אותו עוד יותר בזירה המדינית באמצעות התקדמות לעבר הסכם נורמליזציה חדש עם סעודיה מנהיגת העולם הסוני.
על-רקע ההתפתחויות האלה גיבש יו"ר הרש"פ "מפת דרכים" לפעולה נגד ממשלת נתניהו שאותה הוא הציג באחרונה בפני המועצה המהפכנית של אש"פ. "מפת הדרכים" שגיבש אבו מאזן איננה כוללת אינתיפאדה מזויינת חדשה. התוכנית שהציג יו"ר הרש"פ נועדה להתמודד מול ממשלת נתניהו החדשה בניסיון לגבש עמדה ערבית מאוחדת ולגייס תמיכה בינלאומית במאבק הפלשתיני. ממשלת נתניהו איננה יכולה שלא להגיב על המהלך הפלשתיני באו"ם, היא חייבת לכל הפחות לנקוט באקט סימלי כדי להזהיר את הרש"פ מפני מהלכים מדיניים דומים בעתיד, אבו-מאזן טוען שלא נותרו בידיו אפשרויות אחרות והוא מתכוון להתמקד במאבק מדיני נגד ממשלת הימין החדשה.
