אחת הסוגיות המרכזיות העומדת על סדר היום היא יחסי דת ומדינה, או בשפה התקשורתית היומיומית: החרדים. לא סוד שמי שמלבה את היריבות בין השבטים אלו דווקא הפוליטיקאים, מכל הצדדים, שמבינים שהפיכת היריב לדמון מביאה לסגירת השורות ומגבירה את הסולידריות בתוך הבייס הפוליטי שלהם. החברה החרדית, כמו החברה הערבית, עוברת תהליכים מואצים (יחסית) של התקרבות והשתלבות בחברה הישראלית. בשנתיים האחרונות עסקנו כאן רבות בבידול בין הקבוצות השונות והמאפיינים שלהן בחברה הערבית. הפעם ננסה לעשות סדר בתהליכים שעוברים על החברה החרדית: החרדים מונים כיום כ-1.3 מיליון אזרחים, 74% מהם מתחת לגיל 30 (!). התקשורת ואנשי המחקר השונים שעסקו בסוגיה החרדית בעשורים האחרונים, מתחרים ביניהם בתחזיות מעוררי אימה על הצפוי לנו בעשור הקרוב. המסקנות של רובם דורשות לשנות בכפייה את אורחות החיים של החברה החרדית. הם מעדיפים לדבר על העבר ולנסות שוב ושוב פתרונות שנכשלו. אבל המציאות קצת יותר מורכבת ואפילו אופטימית. 4 נקודות למחשבה שבעתיד נרחיב עוד יותר על כל אחת מהן: 1. גיוס חרדים ושוויון בנטל - הסיסמה נשענת על טענה צודקת, אבל גרמה לחברה הישראלית לבזבז כמעט שני עשורים, מפלגות שקמו ונעלמו, ובג"ץ אחד שהפיל ממשלות על הנושא זה, כדי שכולם יפנימו שגם אם זה לא צודק, זה לא יקרה ועדיף לא להתנות תעסוקה בשירות צבאי. 2. הדור האבוד - המאבק הפוליטי של שני העשורים האחרונים כלא דור אבוד של גברים חרדים (בגילים 55-35 כיום) שהיו מנועים מלצאת לעבוד או לרכוש השכלה ומקצוע מכניס. השמאל אוהב להצביע עליהם כהוכחה למה שעלול להתרחש במספרים אקספוננציאליים בעתיד. מה שלא מספרים לכם הוא שמדובר בפחות מ-2% מכוח העבודה בישראל. 3. דור המעבר - בני ה-35-25 כיום, שמסגרת פטור מגיוס לבני 22 ומעלה שהעניקה להם המדינה, ובעיקר בעקבות שינויים פנימיים בחברה החרדית עצמה, הובילו אצלם תהליך של השלמת השכלה אקדמית, יציאה להכשרות מקצועיות לרכישת מקצוע, וגם מיצוי הכישרון ללא תואר או הכשרה (כמו בעיתונות / פיננסים). האחרים מסתפקים בתעסוקה בתוך הקהילה. תוכנית ממשלתית מאסיבית לסיוע בהכשרות מקצועיות, העדפה מתקנת במגזר הציבורי והתאמת מקומות עבודה לאופי החרדי יאיצו תהליכים בקרב דור המעבר אפילו יותר. 4. לימודי ליבה - בצדק אומרים כל נביאי הזעם שמה שיכריע את עתיד המדינה יהיו לימודי הליבה. רק כמה הערות בנושא: למעלה מ-65% מהתלמידים החרדים בגיל היסודי לומדים כבר כיום לימודי ליבה במסגרת החינוך העצמאי ורשת החינוך של ש"ס. השאר לומדים בתלמודי תורה שמוגדרים כמוסדות פטור, בעיקר בחסידויות שגם בהן ראינו ניצני הסכמה להכניס לימודי ליבה. שנית וחשוב יותר מכך, הורי הילדים של היום בחברה החרדית הם אותם בני "דור המעבר" מהסעיף הקודם, שמתמודדים בעצמם עם קשיי ההשתלבות בשוק העבודה והשלמת פערי השכלה כאמור. הם המנוע העיקרי שיקדם עוד יותר לימודי ליבה לילדיהם ומעבר לזרם הממלכתי חרדי. לכו לראות מה קורה בערי החרדים הצעירים כמו רמת בית שמש. זרמים ובתי ספר כאלו "צומחים" מטבעם וגדלים כל שנה. צאו לבדוק את התרחבות התופעה בכיתות א' ו-ב' כדי להבין איפה החברה החרדית תהיה בעוד עשור. לסיכום, מי שבונה על הון פוליטי מלחבוט בחרדים או בערבים, יעדיף להמשיך לתייג את כולם לפי הקיצוניים והבדלנים שבהם. מי שמחפש לפתור את הבעיות ולהאיץ את ההשתלבות, בשני המגזרים הללו, צריך לצלול לנתונים ולנתח את השינויים עם הפנים קדימה. ובקיצור, אל תהיו פקידי אוצר: )