|
|
מתקפה ישראלית ליד דמשק, מרס 2022 [צילום: AP]
|
|
ניתוח התקיפות האוויריות שהתרחשו בסוריה בשנים האחרונות מעלה, כי ניכרת עלייה מתמשכת בהיקפן. השנים 2019-2018 אופיינו בהיקף קטן יחסית, של 22-18 תקיפות בשנה. זאת, לעומת 36-32 תקיפות מדי שנה בשלוש השנים האחרונות. העלייה משקפת את הפיכת המב"ם לרכיב מרכזי באסטרטגיה הישראלית מול הזירה הצפונית. כך, בשלוש השנים האחרונות נרשמו בממוצע שלוש תקיפות אוויריות בחודש, כפליים מאשר בשנתיים הקודמות. עוד עולה, כי בשנת 2022 נרשמו פחות תקיפות מאשר בשנה הקודמת. בסך-הכל, בשנים 2022-2018 התבצעו 145 תקיפות אוויריות המיוחסות לישראל.
בחודש דצמבר 2022, אישש הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף אביב כוכבי, את מעורבותה של ישראל בתקיפה האווירית שהתבצעה לעבר שיירת משאיות בגבול סוריה-עירק. הוא הצהיר כי "הפעילות הצבאית שנמשכת שנים רבות" שיבשה את "החזון האירני שהיה אמור לכלול מאות טילי קרקע-אוויר, עשרות אלפי אנשי מיליציה וארגון חיזבאללה חדש בדרום רמת הגולן".
על אף שהיעד המרכזי במב"ם הוא שיבוש ההתבססות הצבאית של אירן וחיזבאללה, כמחצית מהתקיפות האוויריות בשנה האחרונה נועדו לפגוע ביעדי המשטר הסורי. ניתן לייחס זאת לניסיון הישראלי לתקוע טריז בין המשטר הסורי לבין אירן ושלוחיה, בתקווה שיוביל בסופו של דבר להגבלת הנוכחות האירנית בשטחו. 52% מיעדי המשטר שנתקפו היו מטרות של צבא סוריה, רובם אתרים שבהם אוחסן אמל"ח או התארחו כוחות אירניים. מספר קטן יותר של תקיפות היה נגד אמצעי הגנה אווירית סוריים, ככל הנראה לשם שימור החופש האווירי של ישראל במרחב. תקיפות אלו, הגם שהן פוגעות בצבא הסורי ובתשתיותיו, נועדו בעיקר לאותת למשטר אסד על המחיר שגובה ממנו שיתוף הפעולה עם אירן.
29% מהתקיפות כוונו נגד יעדי תשתיות לאומיות סוריות, שדות תעופה ונמלים. מדובר בשש תקיפות לעבר תשתיות לאומיות, מתוכן ארבע תקיפות של שדות תעופה. בשונה מהתקיפות בשנים הקודמות לעבר תשתיות לאומיות בשטח סוריה, אשר כוונו למחסן או לאזור נקודתי ויועדו לסיכול העברת אמל"ח, ללא פגיעה משמעותית בתפקוד התשתית המדינתית, ארבע התקיפות האוויריות בשנת 2022 לעבר שדות התעופה הבינלאומיים בדמשק ובחלב הובילו להשבתתם, והייתה להן מטרה תודעתית ולא רק סיכולית, קרי: הפעלת לחץ על משטר אסד.
19% מהתקיפות האוויריות בשנת 2022 פגעו ביעדי משרד ההגנה הסורי, האמון על ייצור אמל"ח עבור צבא סוריה. תשתיות אלו משמשות גם לייצר אמל"ח המיועד לחיזבאללה ולמיליציות אירניות בסוריה, על כן, תקיפת אתרים אלו מסכלת את מאמצי ההצטיידות העצמאיים של סוריה וכן את מאמציה לחמש את שותפותיה לציר הרדיקאלי.
ניתן לראות, כי 54% מהתקיפות האוויריות בסוריה הופנו ישירות נגד יעדים אירניים בשטח המדינה, נגד חיזבאללה או בוצעו במטרה לסכל העברות אמל"ח. הנתון משקף את מיקוד המב"ם בסיכול פיזי של הנוכחות הצבאית של מליציות שיעיות בתמיכה אירנית ושל חיזבאללה, לצד רידוד כמויות האמל"ח בזירה.
30% מהתקיפות פגעו ביעדים של מליציות פרו-אירניות בסוריה, מרביתם מחסני אמל"ח, מפעלי ייצור אמל"ח ואתרים צבאיים. זאת, לעומת 15% בלבד של יעדים המזוהים עם ארגון חיזבאללה – נתון העשוי לחזק הערכות בדבר רידוד הכוחות של חיזבאללה בסוריה, כפי שעולה מדבריו של כוכבי שצוטטו לעיל. כמו-כן, חלק מהיעדים של חיזבאללה הם יעדים אסטרטגים, ובכללם מחסני אמל"ח, וחלקם טקטיים – דוגמת עמדות של חיזבאללה בדרום סוריה.
9% בלבד (ארבע תקיפות) מהתקיפות האוויריות שדווחו בתקשורת בשנת 2022 בוצעו במטרה לסכל העברות אמל"ח. ניתן לייחס זאת לקושי הלוגיסטי, התפעולי והדיוק המודיעיני הרב הנדרשים לאיתור העברה כזו ולסיכולה, ולא בהכרח לירידה במספר ההעברות המתבצעות. השוואה בין התקיפות בשנתיים האחרונות מעלה, כי היחס בין היעדים השונים נשמר, לצד עלייה מסוימת בתקיפתם של יעדי המשטר הסורי ופיחות בהיקף התקיפות לעבר העברות אמל"ח. ניתן לייחס שינוי זה לדגש שנתנה מערכת הביטחון הישראלית בשנה האחרונה להפעלת לחץ על משטר אסד.
לצד ארבע התקיפות לעבר שדות התעופה הבינלאומיים בדמשק ובחלב, זוהו דפוסים נוספים במב"ם בשנת 2022 אשר עשויים להעיד על עלייה בתעוזה הישראלית בהפעלת המערכה. בשנה זו התרחשו באופן חריג שתי תקיפות לאור יום; מרבית התקיפות בוצעו באזור דמשק וחלקן סמוך לאזורי השפעה רוסיים, בדגש על טרטוס שבמערב המדינה; ההרוגים מנו יותר מ-20 חיילים וקצינים בצבא סוריה, כעשרה אנשי מליציות פרו-אירניות, וכעשרה אזרחים סורים. זאת, בנוסף להרג חריג של שני קציני משמרות המהפכה האירנית, אשר הוביל לתגובה אירנית כלפי בסיסים אמריקניים.
|
|
|
חמנאי ואסד. לחצים סותרים [צילום: AP]
|
|
ב-2022 פורסם, כי המשטר הסורי ביקש מאירן ונציגיה שלא לבצע תקיפות נגד ישראל משטח סוריה, על-מנת להפחית את התקיפות האוויריות הפוגעות במאמצי השיקום שלו. ואכן, לא הייתה תגובה אירנית (מאז שנת 2018 לא בוצעה תקיפה מסוריה לעבר ישראל). מחד-גיסא נראה, כי הנשיא בשאר אסד מרסן ומגביל לפרקים את הפעילות האירנית באופן שאינו מאפשר לטהרן לממש את התוכנית להפוך את סוריה לזירת חיכוך עם ישראל ולחזית מאבק נוספת. המערכה הובילה בשנים האחרונות לרידוד היקף המליציות השיעיות בסוריה, הנאמד בכ-20,000 לוחמים, ואף לסכל את התוכנית לבסס שלוחה של חיזבאללה ברמת הגולן.
מאידך-גיסא, ההרתעה הישראלית מול אירן הובילה להתעצבותה של משוואת תגובה אירנית חדשה, שהתעצמה במהלך 2022. בעוד שהאירנים נמנעים מלתקוף את ישראל, הם אינם מורתעים מתקיפת הכוחות האמריקניים בסוריה בתגובה לפעולות הישראליות. בשנת 2022 התרחשו חמש תקיפות המיוחסות למיליציות אירניות בסוריה לעבר בסיסים אמריקניים ושל כוחות הקואליציה הבינלאומית, ככל הנראה בתגובה לתקיפות האוויריות של ישראל - ביניהם בסיס אל-תנף בדרום סוריה, בסיס אל-שדאדי, הקונסוליה האמריקנית בארביל, והבסיס האמריקני בשדה הנפט עמר בדיר א-זור.
כללי המשחק הללו נותרו בתוקף גם בהמשך, כאשר מתחילת שנת 2023 נרשמו ארבע תקיפות ושיגורי כטב"מים ורקטות המיוחסים למיליציות שיעיות בתמיכה אירנית, לעבר בסיס אל-תנף ולעבר הבסיס האמריקני בדיר א-זור. נכון לעת הזאת, לא היו נפגעים בנפש, אך התקיפות ממחישות את המחיר שארצות הברית משלמת על מעורבותה באזור, ועלולות להוביל לצמצום מעורבותה עד כדי נסיגה מסוריה – בניגוד לאינטרס הישראלי. ארה"ב תומכת במאבקה של ישראל בנוכחות ובפעילות הצבאית של אירן בסוריה, ונותנת גיבוי מלא למב"ם. אך המשך התקיפות עשוי להעמיד בסימן שאלה גם את המשך הגיבוי האמריקני למערכה הישראלית.
אחד ההישגים המשמעותיים של המערכה הישראלית הוא רידוד היקף האמל"ח האירני בסוריה. הגם שהנתונים מראים, כי רק 9% מהתקיפות יועדו סיכול העברות אמל"ח, התקיפות חושפות את צירי ההעברות ומונעות פעמים רבות המשך שימוש בהם ובכך מאלצות את אירן לתור אחר חלופות. 8% נוספים מהתקיפות שהתבצעו בשנת 2022 יועדו לפגיעה במפעלי ייצור אמל"ח על אדמת סוריה - מפעלים המשרתים את אירן וחיזבאללה לצד הצבא הסורי. כך, המערכה משבשת את התעצמות חיזבאללה באמל"ח שמקורו באירן, ופועלת לשיבוש ייצור אמל"ח עתידי בזירה הצפונית.
עם זאת, אין די בפעולות אלו על-מנת למנוע את כלל העברות האמל"ח או את ייצורו. על-פי הדיווחים, ההעברות נמשכות ללא יכולת אופרטיבית לסכל אותן כליל. פעמים רבות העברות האמל"ח מתבצעות ללא אישורו או יידועו של אסד, כך שהלחץ הישראלי עליו אינו אפקטיבי במניעת המשך מפעל ההתעצמות האירני, הגם שיש בו משום הגברת המתח בין הצדדים. בנוסף, אופי המערכה האווירית הוביל לאורך השנים להתמגנות סורית ואירנית למול תקיפות אלו, באופן המאפשר להם להמשיך את מפעל ההתעצמות. התמגנות זו מתרחשת, בין היתר, באמצעות הקמת מתקני ייצור אמל"ח תת-קרקעיים במטרה לייצר חסינות ארוכת טווח מפני תקיפות אוויריות.
התקיפות נגד יעדי המשטר, בדגש על שדות התעופה הבינלאומיים בדמשק ובחלב, הגבירו בשנת 2022 את המתיחות בין ישראל לרוסיה. המלחמה באוקראינה העצימה את מהותה של הזירה הסורית כזירת מאבק בין-גושי – רוסיה והמחנה המזרחי, נגד המערב בהובלת ארה"ב. בחודשים הראשונים למלחמה הובע חשש ישראלי מהגבלת חופש הפעולה האווירי בסוריה ומפגיעה באינטרס הישראלי במרחב. חופש הפעולה נשמר בעת הנוכחית ונראה, כי התיאום האופרטיבי בין ישראל לרוסיה נותר על-כנו. עם זאת, מספר התפתחויות בשנה האחרונה עלולות להעיד על פוטנציאל לשינוי, ובמרכזן השיגור לכאורה של טיל רוסי מסוג 300S לעבר מטוסים ישראלים, הגינוי הרוסי החריף במועצת הביטחון לתקיפת שדות התעופה בסוריה, וכן ההתקרבות בין אירן לבין רוסיה, שבאה לידי ביטוי במכירות אמל"ח אירני למוסקבה. הסיוע הצבאי האירני לרוסיה עלול לדרוש ממוסקבה תמורה בזירת סוריה ואפשר שהרוסים יידרשו להגביל את החופש האווירי הישראלי, או למצער לאפשר לאירן להגביר במידת-מה את אחיזתה והשפעתה במדינה.
בנוסף, בשנים האחרונות התרחשו מספר תהליכים אסטרטגיים המעמיקים את השפעתה של אירן בסוריה, באופן שאינו זוכה למענה במסגרת המב"ם. אירן פועלת להעמקת ההתבססות האזרחית, תוך חדירה לתחומי החיים השונים של המדינה הסורית – כלכלה, חינוך, תרבות ותיירות. במהלך 2022 אירן פעלה ביתר שאת להרחיב את שיתופי הפעולה הכלכליים, לרבות הגברת הסחר בין המדינות, הושקו פרויקטים כלכליים משותפים והוסרו מגבלות רגולציה. לפי המשטר האירני, היקף הייצוא האירני לסוריה הוכפל בשנה האחרונה. אירן מנצלת את המשבר הכלכלי בסוריה על-מנת לחזק את התלות של סוריה בה. היא מחזקת את שיתופי הפעולה בין המדינות בתחום האנרגיה והחשמל, מבצעת פרויקטים משותפים של בינוי ומקדמת מעורבות של חברות אירניות בשיקומה של סוריה.
בנוסף, התגבש מחדש אשתקד "ציר ההתנגדות" לישראל, הכולל את אירן, חיזבאללה, סוריה, הג'יהאד האיסלאמי וחמאס. חידוש היחסים בין משטר אסד לחמאס מחזק את חיוניותה של סוריה כנדבך משמעותי בציר הרדיקאלי. מדובר בתהליכים אסטרטגיים בראייתה של אירן, המתנהלים תוך ניצול המרחב האזרחי והמדיני בסוריה, והם אינם מושפעים כמעט מהתקיפות האוויריות במסגרת המב"ם הישראלית, הממוקדות במניעת התבססות והתעצמות צבאית.
|
|
|
תקיפה ישראלית בעיר לטקיה, דצמבר 2021 [צילום: AP]
|
|
המב"ם היא המערכה המשמעותית ביותר שמבצע צה"ל בשנים האחרונות בסוריה. משאבים רבים מוקצים לה על-מנת להבטיח את המשכה והצלחתה, הן משאבים כספיים והן משאב הזמן והקשב של המערכת הביטחונית והמדינית. על ישראל לבחון ולנתח באופן שוטף את השפעותיה, תוך קידום פעולות שיעצימו את הישגי המערכה למימוש האינטרסים הביטחוניים שלה.
בעוד שהמציאות משתנה ומתעצבת, ישראל משמרת אסטרטגיה שאינה יעילה דיה להתמודדות עם המגמות החדשות ועם האסטרטגיה האירנית ההוליסטית וארוכת הטווח. המשך התקיפות באותם היקפים שנרשמו בשנת 2022, ושמחציתן יועדו נגד המשטר הסורי, אומנם ישמר את המגבלות שאסד מטיל על האירניים, ברם עלול לגבות מחיר גבוה יותר מתועלת.
את המב"ם במתכונתו הנוכחות מאתגרים משוואת התגובה האירנית נגד הכוחות האמריקנים באזור; חוסר היכולת לשבש, ולא רק לעכב, את מאמצי ההתעצמות האירניים על אדמת סוריה; הידוק היחסים בין רוסיה לאירן וחיזוק "ציר ההתנגדות". זאת, בנוסף להעדר מענה להעמקת ההתבססות האירנית האזרחית בסוריה – מגמה הדורשת בחינה וגיבוש אסטרטגיה מתאימה. כל אלו מחייבים חשיבה מחודשת אשר ליעדי המב"ם ומגבלותיה, שכלולה, וגיבוש אסטרטגיה ישראלית רחבה ומעודכנת אל מול הזירה הסורית. בהקשר זה מומלץ:
• על ישראל לבחון את יעדי התקיפה בסוריה, תוך מיקוד התקיפות בהתבססות האירנית הצבאית ובהעברות האמל"ח, ובה בעת לצמצם את התקיפות שמטרתן תודעתית ולא סיכולית, דוגמת יעדי משטר "אזרחיים".
• לעומת רידוד מספר התקיפות האוויריות, על ישראל לחזק את מנגנוני הפעילות החשאית והאופרטיבית בסוריה, תוך העברת משאבים למערכה החשאית, הטומנת בחובה פוטנציאל רב למימוש האינטרסים הביטחוניים שלה. בין היתר, ניתן לשכלל את הפעילות בתחום הסייבר ואת המלחמה הכלכלית.
• לצד המב"ם, על ישראל להרחיב את מגוון הכלים העומדים ברשותה נגד הנוכחות האירנית והשפעתה, ובכלל זאת מאמצים דיפלומטיים, כלכליים ותודעתיים, אפשר שבשיתוף פעולה עם מדינות רלוונטיות ובראשן ארה"ב, ירדן, טורקיה והמפרציות, ועם קהילות מקומיות בסוריה דוגמת הדרוזים והכורדים. פעילות זו תגבה את המאמץ הצבאי המיועד לשבש את הפעילות האירנית ותעצים את ישראל כשחקנית משפיעה ויוזמת.
כמו-כן, יש לקדם אמצעי השפעה אזרחיים בסוריה, שיהוו משקל נגד לפעולות האירניות – שיתופי פעולה עם קהילות מקומיות ומעורבות ישראל במתן סיוע הומניטרי בדרום סוריה ובצפונה. זאת, במקביל להעלאת מודעות בקרב מדינות האזור וכן בזירה הגלובלית לחתרנות האירנית וההתבססות האירנית האזרחית בסוריה, ולהשלכותיה ארוכות הטווח.
• על בסיס ההבנה שהנוכחות האמריקנית במרחב מהווה אינטרס חיוני עבור ישראל, יש לבחון דרכים שונות לסייע לאמריקנים להגן על כוחותיהם מפני תקיפות של המיליציות השיעיות. כמו גם לבחון תגובה ישראלית לפגיעה בבסיסים אמריקניים, לחיזוק ההרתעה.
• יש לגבש תוכנית פעולה מול שינוי פוטנציאלי באינטרסים הרוסיים במרחב, תוך הדגשת האינטרסים המשותפים לישראל ולרוסיה, וכן תוך תיאום הדוק עם ארה"ב.
|
|