X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
[צילום: ארי בוסל]
פרשת תצוה
האור בנר התמיד
מצוה לשמור בלבבות את אור הנר, זו מצוה לשמור בלבבות את האור המוסרי והמחויבויות לחברה, בה ההון האנושי-הרוחני הזך והנקי הוא הגורם המנווט את חיי החברה, ולא ההון הפיננסי-הגשמי בכל כיעורו

פרשת השבוע, פרשת "תְּצַוֶּה", פותחת בצווי "לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד" (שמות כ"ז, פס' כ'), עם הוראה לקחת "שֶׁמֶן זָךְ כָּתִית לְמָאוֹר". זאת כדי להעלות את נר התמיד שמקומו "בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת" ומדובר ב"חֻקַַַּת עוֹלָם", שנר התמיד דולק.
נר התמיד דלק במשכן הצנוע, עשה דרכו למקדש המהודר ועד היום הוא מוצב לאחר כבוד מעל ארון הקודש בכל בית מקדש מעט, בכל בית כנסת יהודי בישראל ובכל בית כנסת בקהילות ישראל ברחבי תבל.
כשאנחנו פותחים את ספר תהילים בפרק קי"ט, פס' ק"ה וקוראים את הביטוי: "נֵר-לְרַגְלַי דְּבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי", אני חש את העוצמות, שחובק אור נר התמיד. זה האור המוסרי, זה האור של עולם הערכים האנושיים, זה אור הצדק החברתי, זה האור לנתיבי החיים של עם ישראל כעם וכחברה.
כשאנחנו פותחים את ספר משלי בפרק כ' פס' כ"ו וקוראים את הביטוי: "נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת הָאָדָם, חֹפֶשׁ כָּל-חַדְרֵי-בֶּטֶן", אני חש את עוצמת אור הנר, החובק בחובו את אורם של דפוסי השוויון החברתי, שמייחלים לעטוף באהבה רבה את כל ברואי בצלם. שוויון חברתי ומוצקות של צדק סוציאלי הפרוסים על מרחבי חופש וחרות ללא ניצול אדם בידי אדם, כי כל ברואי בצלם באו לאוויר העולם כשווים, מכאן שכל רקמות חייהם חייבות להיות שזורות בעולם של שוויון חברתי. כולם שווים בפני בוראם.
כשאני פותח את ספר משלי בפרק ו' פס' כ"ג וקוראים את הביטוי: "..כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" אני חש, שזו מצוה לשמור בלבבות את אור הנר, זו מצוה לשמור בלבבות את האור המוסרי והמחויבויות לחברה, בה ההון האנושי-הרוחני הזך והנקי הוא הגורם המנווט את חיי החברה, ולא ההון הפיננסי-הגשמי בכל כיעורו. כשלמרבה הצער והכאב, ההון הפיננסי-הגשמי על כל כיעורו הוא זה שכיום מכתיב את מציאות חיינו. ונגד תופעה זו מחובתנו להיאבק.
אני מכבד את ההוראה בפתיחת פרשת "תְּצַוֶּה" בכל הקשור לנר התמיד, אך אני אימצתי לי את נר התמיד הדולק בלבבות - נר המדליק יומם וליל בלבנו את עשרת הדברים, אשר כתב משה "אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה." אני מאמץ את האור המזדקר בכל הדרו מהערכים המוסריים והאנושיים החקוקים "עַל הַלּוּחוֹת אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית, עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים". (שמות ל"ד, פס' כ"ח).

עוד הערות והארות

בפרשת "תְּצַוֶּה" יש מקום נרחב מאוד לעיסוק בנושא המשכן. דגש רב בפרשת "תְּצַוֶּה" ניתן למישוריות חיצונית "וְעָשִׁיתָ בִּגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרוֹן" (שמות, כ"ח, פס' ב'). בהמשך הפסוק ניתן ניסוח התכלית לתפירת בגדי הכהן – "לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת". הכבוד והתפארת מצוידים באביזרים יקרים, כמו: זָּהָב, הַתְּכֵלֶת, הָאַרְגָּמָן, הָאַבְנֵט, תּוֹלַעַת שָׁנִי, שֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֶׁה חוֹשֵׁב ועוד.
בגדי הקודש נועדו לקדש את אהרון ובניו. גלימה מהודרת היא אחת מביטויי קדושתם, ואני מדגיש, שזה ביטוי חיצוני. אין ברוח הפרשה מאומה בראיית ההדר החיצוני את המהות אליה יש לחתור ולאמץ. הצניעות והענווה הם יעדי העל של עולם הערכים המקראי. ההדר החיצוני הוא רק חלק שולי מתוך אקט טקסי בלבד, והמהות האמתית נפרסת במישורי העשייה הערכית, החדורה ברוח של צניעות וענווה ולא הדר חיצוני ופאר.
עם ישראל נבחר על-ידי אלוהיו, כמו בנים לאביהם מופנית לעברם אהבת האב הדואג לבניו, גם אם עלו על מסלול הרע. האב בפרשת "תְּצַוֶּה" היא האלוהות, כשרוח השכינה האלוהית שוכנת בתוך בניו – עם ישראל, וקדושת העם היא מתוקף שהות השכינה בתוכו – "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׁרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֶאֱלוֹהִים". השכינה תהיה לעם לאלוהים והעם יהיה לאלוהים – זו ההדדיות המיוחדת, שבאה לידי ביטוי בבחירת עם ישראל על-ידי אלוהים כדי לממש בחיי יום יום עשייה מוסרית ומתן ביטוי למציאות, בה כל ברואי בצלם הם שווים בפני בוראם במישוריות הקיומית היומיומית.
תוך כדי קריאת פרשת "תְּצַוֶּה" מן הראוי, שנתייחס לעוד נקודה מאוד חשובה ומשמעותית. מהדגם של בגדי הכהן אנו שואבים את מוסר ההשכל מהי מנהיגות, וכיצד מנהיגות צריכה להיראות. בבגדי האפוד של הכהן שהוא "חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט מַעֲשֶׁה חוֹשֵׁב כְּמַעֲשֶׁה אֵפוֹד תַּעֲשֶׁנּוּ" (שמות כ"ח, פס' ט"ו) . האפוד שמתואר בפרשת "תְּצַוֶּה" הוא "חֹשֶן הַמִּשְׁפָּט" העשוי משנים עשר אבנים . כל אבן שונה מרעותה.
"חֹשֶן הַמִּשְׁפָּט" עשוי מצורות וצבעים שונים. כל אבן עם האיכות שלה, כל אבן עם דרך ההשתקפות הייחודית שלה. מן הראוי לשים לב לעובדה שלשם ייצוגם של השבטים נבחרו שתיים עשרה אבנים שונות.
"וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל-שְׁמוֹת בְּנֵי-יִשְׁרָאֵל, שְׁתֵּים עֶשְׁרֵה עַל-שְׁמוֹתָם פִּתּוּחֵי חוֹתָם, אִישׁ עַל-שְׁמוֹ תִּהְיֶיןָ לִשְׁנֵי עָשָׁר שֶׁבֶט." (שמות כ"ח, פס' כ"א) . מעניינת העובדה שלשם ייצוגם של השבטים נבחרו דווקא שתים עשרה אבנים שונות. כל אבן מאופיינת בצורה שונה, כל אבן עשויה מחומרים שונים. האבנים שונות מאוד בצורתן ובצבען.
שתים עשרה אבנים שונות מסמלות שנים עשר שבטים שונים באופיים ולעתים אף מנוגדים בתכלית הניגוד האחד מרעהו. בקוראנו את ברכת יעקב לשבטים בספר בראשית בפרק מ"ט, אנחנו מתחזקים בדעתנו, כי שתים עשרה האבנים השונות מסמלות שנים עשר שבטים שונים גם במנהגיהם וגם בעיסוקיהם. חיזוק לכך נקבל גם "בְּזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֵךְ מֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלוֹהִים, לִפְנֵי מוֹתוֹ" בקוראנו את ברכת משה בספר דברים פרק ל"ג.
שתים עשרה האבנים מסמלות שתים עשרה תת-זהויות שונות. ומהגוון הזה של האבנים מן הראוי שניתן את דעתנו, שיש מקום בחברה הישראלית למגוון רב של דעות שונות הרחוקות אחת מרעותה. יש מקום למגוון צבעים וזהויות. חשוב מאוד במיוחד בימים אלו של רדיפה והשתקת קבוצות, שאינן מתיישבות עם הקו הרעיוני של המנהיגות, מן הראוי שנשאב מחושן המשפט מתן כבוד לשונה ונאמץ את החובה לתת לו כבוד. חשוב מאוד שנלמד לתת כבוד גם לדעת האחר ונגלה סובלנות חברתית. חשוב שנלמד להכיר בקיומו של השונה ובהשקפת עולמו השונה. חשוב שנלמד לקבל את קיומו של השונה בצבעו, באופיו ובמחשבותיו, ונאפשר לו לתת ביטוי למחשבותיו.
מי ייתן וגם נר התמיד יצליח להפוך לקרן אור לשלל הצבעים בחברה הישראלית ולצבוע אותה רק בצבעי הטוב.
הבה נבנה חברה, הלומדת להאזין לשלל הדעות, האזנה שאינה חובקת שפות גידוף וקללה כמו שרווחות כיום, למרבה הכאב, בחברה הישראלית.

שתים עשרה האבנים מסמלות שתים עשרה תת-זהויות שונות. ומהגוון הזה של האבנים מן הראוי שניתן את דעתנו, שיש מקום בחברה הישראלית למגוון רב של דעות שונות הרחוקות אחת מרעותה
▪  ▪  ▪

בפרשה יש מקום נרחב מאוד לעיסוק בנושא המשכן. דגש רב בפרשת "תְּצַוֶּה" ניתן למישוריות חיצונית "וְעָשִׁיתָ בִּגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרוֹן" (שמות, כ"ח, פס' ב'). בהמשך הפסוק ניתן ניסוח התכלית לתפירת בגדי הכהן - "לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת". הכבוד והתפארת מצוידים באביזרים יקרים, כמו: זָּהָב, הַתְּכֵלֶת, הָאַרְגָּמָן, הָאַבְנֵט, תּוֹלַעַת שָׁנִי, שֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֶׁה חוֹשֵׁב ועוד.
בגדי הקודש נועדו לקדש את אהרון ובניו. גלימה מהודרת היא אחת מביטויי קדושתם, ואני מדגיש, שזה ביטוי חיצוני. אין ברוח הפרשה מאומה בראיית ההדר החיצוני את המהות אליה יש לחתור ולאמץ. הצניעות והענווה הם יעדי העל של עולם הערכים המקראי. ההדר החיצוני הוא רק חלק שולי מתוך אקט טקסי בלבד, והמהות האמתית נפרסת במישורי העשייה הערכית, החדורה ברוח של צניעות וענווה ולא הדר חיצוני ופאר.
עם ישראל נבחר על-ידי אלוהיו, כמו בנים לאביהם מופנית לעברם אהבת האב הדואג לבניו, גם אם עלו על מסלול הרע. האב בפרשת "תְּצַוֶּה" היא האלוהות, כשרוח השכינה האלוהית שוכנת בתוך בניו - עם ישראל, וקדושת העם היא מתוקף שהות השכינה בתוכו - "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׁרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֶאֱלוֹהִים". השכינה תהיה לעם לאלוהים והעם יהיה לאלוהים - זו ההדדיות המיוחדת, שבאה לידי ביטוי בבחירת עם ישראל על-ידי אלוהים כדי לממש בחיי יום יום עשייה מוסרית ומתן ביטוי למציאות, בה כל ברואי בצלם הם שווים בפני בוראם במישוריות הקיומית היומיומית.
תוך כדי קריאת פרשת "תְּצַוֶּה" מן הראוי, שנתייחס לעוד נקודה מאוד חשובה ומשמעותית. מהדגם של בגדי הכהן אנו שואבים את מוסר ההשכל מהי מנהיגות, וכיצד מנהיגות צריכה להיראות. בבגדי האפוד של הכהן שהוא "חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט מַעֲשֶׁה חוֹשֵׁב כְּמַעֲשֶׁה אֵפוֹד תַּעֲשֶׁנּוּ" (שמות כ"ח, פס' ט"ו). האפוד שמתואר בפרשת "תְּצַוֶּה" הוא "חֹשֶן הַמִּשְׁפָּט" העשוי משנים עשר אבנים. כל אבן שונה מרעותה.
"חֹשֶן הַמִּשְׁפָּט" עשוי מצורות וצבעים שונים. כל אבן עם האיכות שלה, כל אבן עם דרך ההשתקפות הייחודית שלה. מן הראוי לשים לב לעובדה שלשם ייצוגם של השבטים נבחרו שתיים עשרה אבנים שונות.
"וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל-שְׁמוֹת בְּנֵי-יִשְׁרָאֵל, שְׁתֵּים עֶשְׁרֵה עַל-שְׁמוֹתָם פִּתּוּחֵי חוֹתָם, אִישׁ עַל-שְׁמוֹ תִּהְיֶיןָ לִשְׁנֵי עָשָׁר שֶׁבֶט." (שמות כ"ח, פס' כ"א) . מעניינת העובדה שלשם ייצוגם של השבטים נבחרו דווקא שתים עשרה אבנים שונות. כל אבן מאופיינת בצורה שונה, כל אבן עשויה מחומרים שונים. האבנים שונות מאוד בצורתן ובצבען.
שתים עשרה אבנים שונות מסמלות שנים עשר שבטים שונים באופיים ולעתים אף מנוגדים בתכלית הניגוד האחד מרעהו. בקוראנו את ברכת יעקב לשבטים בספר בראשית בפרק מ"ט, אנחנו מתחזקים בדעתנו, כי שתים עשרה האבנים השונות מסמלות שנים עשר שבטים שונים גם במנהגיהם וגם בעיסוקיהם. חיזוק לכך נקבל גם "בְּזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֵךְ מֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלוֹהִים, לִפְנֵי מוֹתוֹ" בקוראנו את ברכת משה בספר דברים פרק ל"ג.
שתים עשרה האבנים מסמלות שתים עשרה תת-זהויות שונות. ומהגוון הזה של האבנים מן הראוי שניתן את דעתנו, שיש מקום בחברה הישראלית למגוון רב של דעות שונות הרחוקות אחת מרעותה. יש מקום למגוון צבעים וזהויות. חשוב מאוד במיוחד בימים אלו של רדיפה והשתקת קבוצות, שאינן מתיישבות עם הקו הרעיוני של המנהיגות, מן הראוי שנשאב מחושן המשפט מתן כבוד לשונה ונאמץ את החובה לתת לו כבוד. חשוב מאוד שנלמד לתת כבוד גם לדעת האחר ונגלה סובלנות חברתית. חשוב שנלמד להכיר בקיומו של השונה ובהשקפת עולמו השונה. חשוב שנלמד לקבל את קיומו של השונה בצבעו, באופיו ובמחשבותיו, ונאפשר לו לתת ביטוי למחשבותיו. מי ייתן וגם נר התמיד יצליח להפוך לקרן אור לשלל הצבעים בחברה הישראלית ולצבוע אותה רק בצבעי הטוב.
הבה נבנה חברה, הלומדת להאזין לשלל הדעות, האזנה שאינה חובקת שפות גידוף וקללה כמו שרווחות כיום, למרבה הכאב, בחברה הישראלית.

תאריך:  02/03/2023   |   עודכן:  03/03/2023
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
האור בנר התמיד
תגובות  [ 10 ] מוצגות  [ 10 ]  כתוב תגובה 
1
איתן יקר, מאחלים לך בריאות.
הַחֶבְרֶה ממלבס  |  2/03/23 11:57
2
עדיף על נר המזבח ל"ת
הנר שבלב   |  2/03/23 15:03
3
שבת שלום לשמואל בוקי
ר.ר  |  3/03/23 08:43
4
שמואל בוקי תיפרד מהמילה מנוול.
מאחלת שבת שלום  |  3/03/23 12:27
5
מאחל שבת שלום לעם ישראל ל"ת
בן ציון  |  3/03/23 12:34
6
לשמואל בוקי
שבת שלום  |  4/03/23 07:46
7
מאחל דיון מכבד ומכובד בעם ישר
בן ציון   |  4/03/23 10:38
8
מאחלת שבוע טוב לעם ישראל. ל"ת
ר.ר.ר  |  5/03/23 09:31
9
תגובה לשמואל בוקי
ר.ר.ר  |  5/03/23 09:36
10
שיארו נתיבך ל"ת
זאב  |  8/03/23 19:55
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אלי אלון
מצוקת הקבורה בישראל הולכת ומחריפה. בתי הקברות הולכים ומתרחבים. במדינת ישראל נפטרים כארבעים אלף אנשים מדי שנה ובשיטת הקבורה המסורתית ('קבורת שדה') נדרשים מאות דונמים לצרכי קבורה כל שנה. הערכה היא, כי בעשורים הקרובים לא יהיה מספיק מקום בארץ לקבור את כל הנפטרים
עמנואל בן-סבו
אני מודאג מאוד מההסתה הפרועה והשיטתית של חלק ממובילי המחאה, מודאג מהדממה שגזרו על עצמם אנשי התקשורת המומחים בהעצמה, בניפוח, בהוצאה מפרופורציה של כל דבר הבל מהימין וכעת אל מול הסתה פרועה, אלימה ובריונית, דוממים
איתן קלינסקי
אני מתקשה להאמין, שראש ממשלה בישראל משווה מעל דוכן הכנסת שורפי בתים, בהם חיים אנשים, למפגינים במשטר דמוקרטי במסגרת הפגנות, הגורמות לשיבוש התנועה הסדירה ברחובות ישראל
עמנואל בן-סבו
הרפורמה המשפטית הנדרשת והחשובה מאוד לתיקון מערכת המשפט אינה הסיבה האמיתית לימי העברה חרון וזעם, בהם חוזה העם מאז כינונה של הממשלה הנבחרת, הסיבה האמיתית היא הסירוב הקנאי, הפנאטי לקבל את תוצאות הבחירות
יוני בן-מנחם
תמנון הטרור הפלשתיני ממשיך לשלוח זרועות לצפון הגדה והוא הגיע גם לעיר טולכרם. הרש"פ לא החלה עדיין ליישם את התוכנית הביטחונית האמריקנית למלחמה בטרור, זה ייקח כמה חודשים וישראל תצטרך להתמודד בעצמה עם קבוצות הטרור החמושות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il