חלק הארי בחזון 2030 של סעודיה עליו חתום יורש העצר והשליט בפועל, מוחמד בן סלמאן, מוקדש להכרח להפחתת תלותה בנפט וביסוס כלכלה מגוונת, תחרותית ובת קיימא. בין היתר, הממלכה החליטה לצעוד בנתיב הגרעיני והיא מעניקה לכך הצדקות אנרגטיות-כלכליות, הגם שהיא מונעת בהקשר זה בעיקר מנחיתות אסטרטגית ביחס לאירן ומשיקולי יוקרה ומעמד.
ב-2012 הצהירה הממלכה, החתומה על האמנה למניעת תפוצה גרעינית (NPT), על חזון לבניית 16 כורי כוח עד 2032, אך היעד נדחה ועומד כעת על 2040 - יעד שגם הוא אינו ריאלי. ב-2017 הסעודים פרסמו מכרז בינלאומי לבניית שני כורים ראשונים אך הם לא עמדו בלוח הזמנים. הסיבות לדחייה קשורות בין השאר לקשיים בהגעה להסכם לשיתוף פעולה גרעיני עם ארה"ב.
לאורך השנים הדגישה הממלכה שתוכניתה הגרעינית היא לצורכי שלום בלבד. אולם בכירים סעודים, בהם הנסיך מוחמד, הצהירו בפומבי ובמפורש, כי אם לאירן תהיה יכולת גרעינית, גם לסעודיה תהיה יכולת כזו. הצהרות מעין אלו, ההתקדמות האיטית בתוכנית האזרחית והחשש מאירן מחזקים את ההערכה, כי אין לממלכה עניין של ממש בתוכנית גרעין אזרחית וכי כאשר גבה יהיה אל הקיר היא תפנה לקיצורי דרך.
משום כך, כנראה, מתעקשת ריאד על "זכותה" להעשיר אורניום. היא מבקשת בכך ללחוץ על המערב כדי שימנע מאירן להשלים את הפיתוח הגרעיני שלה מחשש שאי-מניעה יביא למענה סעודי ולמרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון. ככלל, הסעודים מבקשים להעמיד עצמם כשווים לאירן, אם היא זוכה להעשיר אורניום, אומרים הסעודים, אזי גם לנו מותר. בנוסף, הסעודים מבקשים לשמור על כל האופציות הגרעיניות פתוחות, גם אם אינם מתכוונים לחתור מיידית לפיתוח נשק גרעיני.
במסמך המתווה את מדיניותה בנושא הגרעיני, הממלכה מתחייבת לפתח תוכנית גרעינית לצורכי שלום בלבד, העולה בקנה אחר עם האמנות הבינלאומיות המחייבות; לבטיחות גרעינית ולשקיפות בתחום הרגולטורי והאופרטיבי; למיצוי המשאבים (בעיקר אורניום) המצויים בשטחה. הסעודים מתקדמים לאט במימוש החזון הגרעיני שלהם, בוודאי ביחס לשכנתם, איחוד האמירויות, המפעילה שלושה כורים מתוך הארבעה מתוצרת קוריאה (APR1400) שנבנו בשטחה. בתמורה לסיוע בינלאומי בתחום, ויתר האיחוד על העשרת אורניום ועיבוד פלוטוניום - תקדים שזכה לכינוי "תקן הזהב". סעודיה אינה מקבלת תקן הזה, והיא בחרה בדרך שונה משכנתה ומקדמת באופן שיטתי את תוכניתה הגרעינית במספר ערוצים.
העשרת אורניום. בינואר השנה הצהיר שר האנרגיה הסעודי ואחיו של יורש העצר, עבד אל-עזיז בן סלמאן, כי הממלכה מתכוונת לנצל את מרבצי האורניום שבשטחה כדי להעשירו לרמה נמוכה (LEU). הצהרה זו מתווספת לדברי בכירים סעודים בשנים האחרונות, המדגישים את כוונת הממלכה לעצמאות בהפעלת מעגל דלק גרעיני.
האם ישנה כבר פעילות בפועל בתחום? ב-2020 פורסם שהתגלה בממלכה מתקן למיצוי "עוגה צהובה", שלב ראשון בהפקת אורניום לכל שימוש שהוא. המתקן נבנה בשיתוף פעולה עם סין, שהתהדק משמעותית בשנים האחרונות. עד עתה לא התגלו בממלכה מתקנים להמרה או להעשרת אורניום. אי-הכדאיות הכלכלית של העשרה עצמאית והחלופות ממקור חיצוני אמין, הפוטנציאל הסולארי ועתודות הנפט של הממלכה - כל אלה מזינים חשד סביר שפני הממלכה אינם רק לתוכנית גרעין אזרחית.
כורי כוח. סעודיהה פרסמה ב-2022 מכרז לבניית שני כורים, 1.4 ג'יגה-וואט כל אחד, שייבנו לשפת המפרץ הפרסי. הממלכה בוחנת הצעות מרוסיה, סין, צרפת, ארה"ב וקוריאה הדרומית. לאחרונה מיוחסים הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות, בשל שיתוף הפעולה בקיים בין המדינות ובזכות הניסיון שנצבר בסיאול בבניית הכורים האמירותיים.
כדי שסעודיה תוכל לרכוש את הכורים מקוריאה הדרומית, סיאול זקוקה לאישורה של ארה"ב, בשל שיקולים פוליטיים ויתכן גם טכנולוגיים (האמריקנים טוענים שהטכנולוגיה בה נבנו הכורים שייכת לחברת ווסטינגהאוס). מכשול נוסף הוא חתימה סעודית על "הסכם 123" לשיתוף פעולה גרעיני עם ארה"ב (על שם סעיף בחוק האנרגיה הגרעיני האמריקני מ-1954).