כשנשאל בעבר, לוחם החרות אסיר ציון נתן שרנסקי על אופיו של ליל הסדר שערך בהיותו בצינוק בכלא הסובייטי, סיפר שרנסקי כי מצה לא הייתה ברשותו, גם לא הגדה של פסח, אך הסיפור הגדול של עם הנצח היה בראשו וזו הייתה שעת רצון לספר לחבריו לצינוק את סיפור מהפך העם היהודי מעם עבדים מזה רעב לעם של בני חורין. באותה שיחה הבהיר שרנסקי כי אינו יודע מתי היה יותר בן-חורין, בשבתו בצינוק או בעת שהתהלך להנאתו ברחובות ירושלים הבנויה? בצינוק, הבהיר שרנסקי, ידע באופן מובהק מהו הטוב ומהו הרע, ויכול להתמודד מולו, ואילו בירושלים על שלל פיתוייה, במציאות הנוכחית, איננו בטוח אם הוא בן-חורין או עבד לפיתויי השעה המתכסים באצטלות של אינטרסים זרים וסמויים. תהייתו העמוקה של שרנסקי היודע מיהו עבד ומיהו בן-חורין, זו תמצית המציאות העכשווית במדינת ישראל. בעקבות המחאה המתקיימת בחודשים האחרונים במדינת ישראל, מחאה שהתחזתה למאבק על ערכים, אמונות, אידאולוגיה, מודים היום ראשיה כי מטרתה אחת היא ואין בילתה, שינוי תוצאות הבחירות ולא דרך הקלפי, כנהוג במדינות דמוקרטיות. התופעות החמורות של חלק ממובילי המחאה, המופקרים וחסרי האחריות, שהובילו את המוחים המבוהלים והחרדים, המאמינים באמת ובתמים כי הקיץ הקץ על מדינת ישראל הדמוקרטית, מדינה המכבדת זכויות אדם, כל אדם, מדינה בעלת חוסן דמוקרטי מובהק. חלק ממובילי המחאה, המופקרים וחסרי האחריות, הלעיטו את ההמונים המבוהלים מפני הדמוניזציה השיטתית, מסע הפחד והחרדה שהובלו אליהם, חשפו את השקר שכל כך רצינו להאמין שאינו קיים, חשפו את המורסות המבעבעות אשר מעולם לא הגלידו רק כוסו בעלי תאנה לרפואה. פתע התחוורה במלא כיעורה האמת הבלתי נסבלת, לא כל קול שווה. התחוור שהחברה הישראלית מורכבת מאדוני הארץ בני האלים המורמים מעם ומדלת העם. הניכור המובנה מחלק מהעם, ניצב במלא חרפתו, המציאות המדומה שרצינו כל כך להאמין בה נחשפה והתבררה כי אינה אלא מצג שווא, מסך עשן שאינו נח כבר 75 שנים. תודות להתנהלות חלק ממובילי המחאה, המופקרים וחסרי האחריות, המגובים על-ידי חלק הארי של התקשורת הישראלית המהדהדת והמעצימה את המחאה, תודות למערכת המשפט, לאקדמיה, לשלטון המיעוט המבטל את הכרעת הרוב המובהק, נחשפה ערוותן של חלק ממובילי המחאה, המופקרים וחסרי האחריות, המסרבים לקבל את הכרעת העם. מעוזי אדוני הארץ ומבצרי בני האלים לא הפנימו כי קם דור זקוף, דור שאינו מוכן לקבל פירורי חסד מהעוגה הלאומית, שמתעב אפליה מתקנת, שסולד מהניסיון להפכו לעלה תאנה, שנחרד מהרצון להתייחס אליו כאל מיעוט מחמד. הדור הזקוף תובע את המגיע לו בדין ולא בחסד, אינו מבקש להיות חלק, הדור הזקוף הוא החלק. תודה ענקית וזר פרחים רענן שולח הדור הזקוף למחוללי הכאוס וסוכני השנאה בקרב חלק ממובילי המחאה, המופקרים וחסרי האחריות, על שבמעשיהם חשפו את האמת הנוראה, את אמונתם כי הם שווים יותר. הדור הזקוף חייב להתחיל להניע תהליכים ומהלכים מחוללי שינוי עמוק ויסודי, בכל התחומים הנוגעים לחיים במדינת ישראל. הדור הזקוף חייב להתייצב תחילה מול ראשי הערים וראשי השלטון המקומי, לתבוע שינוי דרמטי בניווט, לעצור את ההסללה, לתבוע שינוי מסלול בחינוך, באפיקי המגמות, לסגור מגמות מסלילות, תוך מתן מענה למי שכן נצרך להם, לא לוותר, להתחיל בעיריות ובמועצות המקומיות, לוודא כי אכן התהליך מתרחש. בד בבד לתבוע שקיפות מוחלטת בוועדות הקבלה בצבא ליחידות עילית מובחרות, כל היחידות. בו בעת לתבוע שינוי מקיף ועמוק באקדמיה, במערכת המשפט, בכל תחומי החיים בהם הדור הזקוף הודר במכוון. הדור הזקוף חייב לפרק את מוצבי האליטה, את מעוזי אדוני הארץ, לא מעמדת מקופחים, לא מעמדת מופלים, כי אם בזכות, בדין, עכשיו הגיע תורו של הדור הזקוף.