תשעה חודשים, צירים, פעימות לב, סדינים לבנים, צווחה ראשונה, דמעות התרגשות, אחות עוטפת, אצבעות דקיקות קטנות נאחזות ביד גדולה, מחוץ לדלת כסיסת ציפורניים, תפילה חרישית, מסדירים נשימות, מזל טוב, חיבוקים, נשיקות, "אמא אני אבא", "סבתא נולד לך נין", אושר גדול נולד בכאב. תינוק נולד, ילד, עלם, נער, בחור וכעת איש, עם אמונות ודעות, אכזבות ושמחות, חלומות ותקוות, נפילות ותקומה, איש. באינדונזיה, באוגנדה, באמריקה, באוקראינה, באוסטרליה ובבריטניה נולדים תינוקות שהופכים לאנשים, טובים יותר, טובים פחות, אנשים. התגלית המדעית המובילה בימים אלה מפריכה את הנחת היסוד עלה גדלו דורות שאיששו אותה בכל לידה מחדש, כי אנשים, נולדים חיים ומתים כמעט בתהליך זהה בכל מקום בעולם, חוץ מהחיים במדינת ישראל. לא אותם אנשים, אמרה השופטת, והורתה לעצור נערה בת 14 שהעזה למחות נגד גירושה מביתה לעולמים, ללא טיפת חמלה. חמלת כבודה הייתה נתונה ככל הנראה לחשודים כאנסים, כרוצחים או סתם שודדי שורדי שואה וקשישים. לא אותם אנשים, אמר הפרשן הבכיר, בעיני עצמו, העצים, הדהד, שצף, קצף וזעם על זוטות שהפכו בין התגייסות רב מערכתית של מוקדי הכוח במדינה למגה אירוע של שחיתות שלטונית. על שחיתות אמיתית, קשה מאוד, מתועבת ביותר בחר הפרשן לאתרג. זה לא אותו דבר היגג עצמו לדעת, ואחריו החרה בכיר אחר שהשחיתות היא רק מכיוון אחד, ממקום אחד, מציבור אחד, כל השאר קדושים יותר מהאפיפיור. לא אותם אנשים אמר הרמטכ"ל והכיל את הסרבנות הנוראה שזכתה גם בזכותו לנרמול האיום, לא אותם האנשים אמר המפכ"ל ומפקדיו הכילו עבריינות בראש חוצות של חוסמי עורקים ראשיים בלב המדינה, לא אותם אנשים אמר הסופר וביכה על הזמן השחור, לא אותם האנשים אמר הטייס ותבע מהצוותים הטכניים שלא להעז למחות נגדם, לא אותם האנשים אמר הכלכלן הבכיר שקימט מצחו אל מול בעלי חברות שעשו מעשה בי.די.אס, לא אותם אנשים אמר גידול המים שנטש את המולדת לטובת ברלין, לא אותם האנשים אמר הקורא למלחמת אחים, למרי אזרחי, לשלוח יד איש ברעהו, לחלק את מדינת ישראל ליהודה וישראל. לא אותם האנשים אמר הפוליטרוק והצביע נגד האידאולוגיה המוצהרת שלו, לא אותם האנשים אמרה הזמרת השוצפת נגד עוולות הכיבוש, לא אותם אנשים אמרה מגישת החדשות המצודדת והרימה גבה במקביל לעפעוף ריסיה, לא אותם האנשים אמרו המבקשים להחריב את יסודות הבית ולהפוך את ימי הממלכתיות לימי חרון עברה וזעם. יאיר לפיד, "מהו ישראלי בעיניך", הצליח לזקק בלשונו הפיוטית את הטובים יותר והטובים פחות, את האנשים האמיתיים ואת החיקוי העלוב של המתחזים לאנשים. כאשר עומת לפיד עם עוד אחת מאמירותיו היהירות, הקשות, הבריוניות נגד המתיישבים המגורשים מביתם בגוש-קטיף, כי יש "להעיף" כלשונו כל מי שיעז לחסום כבישים "להעיף אותו תוך שלוש דקות", ונשאל האם הוא מסכים להתנהגות זו של המשטרה כנגד המפגינים נגד הרפורמה המשפטית, השיב: "אלה אנשים אחרים". אכן אלה אנשים אחרים. בעלי הבית, אדוני הארץ, בני האלים, מי שנמשחו למלוכה עוד ברחם יולדתם, לא איזה שני מיליון וחצי שבחרו בבחירות דמוקרטיות בממשלה נבחרת. אכן אלה אנשים אחרים, הנחרדים ממלחמת אחים, המזדעזעים מממרי אזרחי, הנשמרים מפגיעה בממלכה, המקפידים בכבודה של מלכות, החותרים לאחדות, המתנגדים בתוקף לסרבנות, המקבלים את הדין גם כשמתיהם מוצאים מהקברים במסגרת עסקת דמים של עקירה תמורת חקירה. הוסר המסווה, הוסרה המסכה ממהות המחאה "העממית", כמעט כמו בסין. לא הרפורמה המשפטית החשובה והנדרשת מעניינת אותם, כי אם, אך ורק שמירה על המעוזים, על המבצרים ומלחמה בימין. ולו יהי חלקי עם האנשים האחרים.