תפילת הדרך (מוקדש לתושבי שכונת תל כביר ביפו) כְּשֶׁאֲנִי יוֹצֵא לַדְּרָכִים מִתְנַגְּנּוֹת לָהֶן תָּמִיד מִלִּים שֶׁאָסַפְתִּי מֵאֲרוֹן הַסְּפָרִים, וְגַם אִם הַסֵּדֶר הִשְׁתַּנָּה מִדֵּי פַּעַם מֵעוֹלָם לא יָצָאתִי לַדְּרָכִים אִם לא הִלְבַּשְׁתִּי לְחָנִים לַמִּלִּים שֶׁקָּפְצוּ אֵלַי מֵאֲרוֹן הַסְּפָרִים וּמֵעוֹלָם לא נֶעֶלְמוּ לָהֶן הַמִּלִּים - תַּצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם תַּסְמִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם תַּנְחֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ. עָמַדְתִּי הַיּוֹם בִּשְׁכוּנַת תֵּל כַּבִּיר לְיַד עֵץ הַלִמּוֹן, סוֹמֵק הָרִמּוֹן, עֲצִיצֵי הַפְּרָחִים וְהַבַּיִת שֶׁנּוֹשֵם נְשִׁימוֹת אַחֲרוֹנוֹת, הַבַּיִת שֶׁשִּׁבְעִים שָׁנָה פָּקְדוּ אוֹתוֹ חַיִּים שֶׁיּוֹצְאִים הַיּוֹם לַדְּרָכִים כְּשֶׁכָּל תְּפִלּוֹת הַדֶּרֶך נָעֲלוּ בִּפְנֵיהֶם שְׁעָרִים, כְּשֶׁעַל כָּל תְּפִלּוֹת הַדֶּרֶך עָלוּ דַּחְפּוֹרִים וְאַלּוֹת שׁוֹטְרִים בְּמִצְוַת אֱלוֹהִים חֲדָשִׁים. בְּמִצְוַת אֱלוֹהֵי הוֹן צְחוּן בִּיבֵי מָמוֹן נָעוּ דַּחְפּוֹרִים וְאַלּוֹת שׁוֹטְרִים לָשִׁים קֵץ לְנִיחוֹחֵי הַלִּמּוֹן וְהָרִמּוֹן לָשִׁים קֵץ לִתְפִלּוֹת הַיּוֹצְאִים לַדְּרָכִים מִבָּתִּים עֲקוּדִים לָשִׁים קֵץ לְשִׁבְעִים שְׁנוֹת חַיִּים-סְפוּנִים-בְּבָתִּים לָשִׁים קֵץ לֶאֱלוֹהֵי הַר סִינַי וְנֶבוֹ. במתחם בשכונת תל כביר ברחוב נס לגויים התיישבו בשנים 1948-50 עשרות משפחות שחייהם נהרסו. מדובר במשפחות של עולים חדשים בעיקר מארצות אירופה, שיושבו על-ידי השלטונות בבתים נטושים של ערבים, שנסו מיפו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. נס לא אירע ברחוב "נס-לגויים" לגוי יהודי, המגיר זעתו כדי לקיים את משפחתו ברחוב "נס לגויים" בשכונת תל-כביר. הבתים - אליהם הם נכנסו לגור לפני למעלה משבעים שנה כעולים חדשים - היו בתים של ערבים שנמלטו מהארץ. אחרי למעלה משבעים שנה הוחלט להורסם. תוך שעות ספורות נהרסו בתים וחצרות. שבילים ופינות מרוצפות, עצי לימון ורימון, עציצים ושיחי גת. נהרסו עשרות שנות חיים, כי היה צורך להעלות זבח עולה לאלוהי ממון, המחייב שנפריט עצמנו לדעת. על כל אלה שפלשו לחייהם של שלושה דורות ברחוב נס לגויים "שֶׁחָמְדוּ שָׁדוֹת וְגָזְלוּ, וּבָתִּים נָשְׁאוּ וְעָשְׁקוּ" אמר הנביא מיכה - "הִנְּנִי חושֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּחָה הַזּאת רָעָה"¹. אנחנו כחברה, כשנקרא את פרשת "שמות" אסור לנו לקבל את מה שעשה הון נואף לתושבי רחוב "נס לגויים". תושבים, ששלמו שבעים שנה ארנונה, חשמל ותשלומי שכר דירה לרשות האחראית לרכוש הנטוש, קיבלו צו פינוי. למעלה משבעים שנות חיים של משפחות קשי יום עלו על שרטון של הון נואף, הנהנה מרשת הגנה של רשויות חוק ומרופד בסוללות של משרדי עורכי דין משומנים. מצער, שהון נואף מקבל את מלוא הגיבוי של רשויות החוק, לסירובו המוחלט להיענות לבקשה צודקת לכבד את העיקרון של דירה תמורת דירה והסתפק בזריקה של כמה שקלים. ברחוב "נס לגויים" גם לא פגש הנס את מאות המשפחות הערביות, שנטשו את בתיהם בעת מלחמה. עתה הון נואף בונה על הריסות בתיהם, בניינים גורדי רקיעים דמועים לנוכח העוולה המזקיפה קומה ברחוב "נס לגויים" בשכונת תל כביר.