ניו-יורק בחרה לחסום את הגישה ל-chatgpt במוסדות החינוך, ובכך ויתרה על הטכנולוגיה החדשנית שמביאה איתה בשורה לעולם העבודה. בדומה לה, קולות נשמעים ממורים בישראל, ששימוש ב-chatgpt בהגשת עבודות נחשבת העתקה ברורה, ובכך מונעים מהילדים לטפח אוריינות טכנולוגית ולהתנסות בלמידה של אחת ההמצאות הגאוניות של המאה ה-21, שמקפיצה את המשתמשים בה אלפי שנות אור קדימה מבחינה קדמה וחדשנות טכנולוגית. אולם למעשה, דווקא שימוש בטכנולוגיה מפתחת סקרנות אינטלקטואלית (שאגב מוכרת כמיומנות נדרשת לפי משרד החינוך), בשילוב עם מיומנויות נוספות כמו אג'יליות והסתגלות לשינויים ויצירתיות, יכולה להוביל לתוצאות יוצאות דופן ולפריצת דרך, ובפועל לעצב ולקדם את עתידינו. כזכור גם עם הופעת הוויקפידיה והמאגרים הטכנולוגים, רובנו נפרדנו מהכרכים המודפסים: אנציקלופדית "אביב" ו"בריטניקה לנוער". זמנים משתנים! חשוב לאמץ טכנולוגיות חדשות ולא להימנע משימוש בהם. טכנולוגיה זו, שבניגוד לשימוש במנוע החיפוש גוגל שבו אנחנו צריכים לאתר את המידע בעצמנו, לעבד ולנתח אותו, עושה זאת עבורנו בצורה של שיחה (צ'אט של שאלה וקבלת תשובה) ומנגישה לנו את הידע. בדיוק כמו שביקשנו. לקבל אותו מסוכם, מנותח, מזוקק או מוכוון לאדם ספציפי. למשל, כמו מכתב פניה. אפשר לפעול להתאמות ולהגיד לו מה לתקן, לגרוע או להוסיף, כל עוד תדעו לשאול שאלות נכונות כמובן. להלן המיומנות: ("סקרנות אינטלקטואלית"). בין הדברים שטכנולוגיה זו יכולה לייצר עבורנו: סיכום מאמר ו/או טקסט לפי מספר שורות מוגדר ו/או לפי נקודות, כתיבת נקודות למצגת, רישום פתיח מעניין ומרתק לתחילה ההצגה (ורק לצורך המחשה שביקשתי ממנו לכתוב הצעה לפתיח כאמור למצגת בנושא "המהפכה הצרפתית" קיבלתי סיפור שלא נופל מההקדמה של סיפור רקע למבוכים ודרקונים ו/או מתקציר של הסרט שר הטבעות). חלום של כל מנהל הדרכה, ואכן עונה על הצורך! בנוסף, להכין סיליבוס לימודי לפי מפגשים, ומלל קצר לכל מפגש, מערכי שיעור לקורס, כתיבת שאלות על בסיס חומר והצבעה על התשובה הנכונה. כך גם הצגת סקירת פעילות של תחום מסוים, כתיבת מכתב מועמדות לראיון עבודה לחברה, כתיבת מכתב המלצה לעובד, כתיבת מלל שיווקי, תסריט שיחה טלפוני, מכתב פניה לחברה, חקירה וסקירה של סביבה תחרותית, קבלת ראשי פרקים ופורמט לתוכנית עסקית והרחבה במידת הצורך והאפשר. כו כן העלאת רעיונות לאסטרטגיות, מתן תשובות לשאלות מוגדרות, סגנון מחדש מלל ואפילו מחוץ לגבולות העבודה - תכנון טיול בחו"ל לפי ימים, שעות והעדפות ועוד הרבה... והכל על בסיס ניסוח שאלות נכונות, קריטריונים, צרכים, הגדרות ואפיון, וכאן הגדולה. חשוב להבין, עובד יצירתי עם ראש פתוח בעל המיומנות של "סקרנות אינטלקטואלית" שיפעל ללמוד את הטכנולוגיה באופן שישביח את אופן שאילת השאלות שלו למערכת, יהיה יעיל, מוצלח, פרודוקטיבי ואף ברמת הביצוע בחלק מהתפקידים, עשוי להיות הרבה יותר טוב מעובד ללא היכולת הזו, אך מקצועי וותיק יותר בענף.

עוד חזון למועד.

נכון, ישנם בעלי תפקידים שכבר הצהירו בגלוי שככל הנראה התפקיד שלהם יעלם מהעולם בעתיד בעקבות הופעת הטכנולוגיה, אבל מצד שני אין ספק, שמעסיקים יבינו ויתכן שמבינים כבר היום שעובדים שישלטו בטכנולוגיה זו יהיו שווים יותר. עובד שמשתמש בטכנולוגיה זו, גם אם הוא עובד חדש יכול להציג תוצרים כתובים ברמה גבוהה יותר מעובד ותיק. ובעל עסק קטן יכול להגיע לרמת חשיבה ותוצרים ברמה שמייצרים בעלי תפקידים בכירים בחברה גדולה במשק, שכן גבולות הגזרה של המוח האנושי של עובדים שאינם משתמשים בטכנולוגיה יחסית מוגבלים, התוצרים שעובדים חדשים ששולטים בטכנולוגיה, עם מיומנות גבוהה של סקרנות אינטלקטואלית יכולים לספק, מוגדרים לא פחות מפנומנליים ונוצרים בזמן קצר יותר. סקרנות אינטלקטואלית מאפיינת אנשים מתעניינים, מרחיבי אופקים, חוקרים מטבעם, כמהים ללמידה באופיים ורוצים לדעת יותר ממה שנראה לעין, יודעים לשאול שאלות, רוצים ללמוד ולדעת עוד, לחקור, להעשיר את הידע שלהם, מנסים לפעול לפתרון בעיות. בעלי מיומנות זו לרוב הם גם בעלי מיומנות של חשיבה ביקורתית. האם "סקרנות אינטלקטואלית" היא מיומנות חדשה שעלתה לתודעה בשנה האחרונה? התשובה לכך היא שלילית. מישהו שמע על לוחם פלמ"ח בשם משה אשד? כנראה שרק מעטים. ביד משה הצעיר הופקדו גורלן של ירושלים ומדינת ישראל! איך זה קרה? כאילו במקרה, ללא כוונה וללא תכנון. במאי 1948 הייתה ירושלים במצור של אלפי חיילים ערבים. לא היה מה לאכול ומה לשתות. מדינת ישראל בת החודש לא יכלה לעזור. הכביש הראשי נשלט על-ידי החיילים המנוסים של הלגיון הערבי. כמעט כל הניסיונות להעביר אספקה לירושלים נכשלו. הסכנה הייתה שירושלים תיפול לידי הערבים, ויחד איתה חלילה, תחוסל המדינה הצעירה. משה אשד היה בביקור פרטי בירושלים. הוא רצה לחזור לשפלה ליחידתו ולמשפחתו אך הדרך הייתה חסומה. מה עשה משה אשד? לקח איתו שני חברים, ויחד יצא בלילה בג'יפ, למצוא דרך עוקפת שאינה ידועה לאיש. לפנות בוקר הגיע לחולדה. מהר-מהר דיווח למפקדיו. הם שלחו תוך יום 13 ג'יפים, לפריצת הדרך ולאספקה ראשונית. הדרך התפתלה מאחורי הרים וגבעות, והלגיון הערבי לא שמע ולא ראה מה קורה מתחת לאף שלו. דוד בן-גוריון שמע, והורה להפעיל את הדרך בהילוך חמישי. תוך מספר ימים שלחו משאיות עם מזון, מים, תחמושת ודלק, שהצילו את העיר. אחר כך הגיעו כלים כבדים שהפכו את דרך האבנים לדרך "נורמלית". איך קראו לה? עיתונאי אמריקני ששהה באותה עת בישראל ראה והכיר את האופן שבו שש שנים קודם לכן פרצו חיילי צבאות הברית במלחמת העולם השנייה דרך נסתרת בבורמה, כדי לעקוף מתחת לאפם את הלוחמים היפנים. "זוהי דרך בורמה של היהודים" כתב, וכך הקנה לכביש את שמו לעולם ועד. הדרך הפכה לאחר שנה לכביש מן המניין, שאף הונצח על בול של דואר ישראל. משה אשד, הלוחם הצעיר, שרצה לחזור הביתה, שינה את ההיסטוריה. ביום קיץ 1953, נסע ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון לסיור ביטחוני בנגב. מרחוק ראה כמה צריפים ואהלים. הם לא היו במסלול נסיעתו ולכאורה לא היה על ראש הממשלה לגלות בהם ענין. אבל הסקרנות שלו גברה על הכל והובילה לאירוע היסטורי: הוא הורה לנהגו לשנות כיוון, הם נסעו לישוב קטן, שדה בוקר. ראש הממשלה האגדי גילה ענין עצום בישוב החדש. היו שאמרו כי החלוצים הצעירים הזכירו לו את ימי נעוריו כחקלאי צעיר. הוא החליט להתפטר מראשות הממשלה, לעבור לגור עם אשתו פולה בשדה בוקר ולעבוד כרועה צאן עם הצעירים. בן-גוריון פרש מן השלטון, אומנם רק לשנה ורבע. אך הדבר שינה את פני הממשלה, שבראשה עמד עתה משה שרת. המדיניות השתנתה מצד אחד, והנגב הפך לחבל ארץ מבוקש מצד שני. גם לאחר שבן גוריון חזר לשלטון, האגדה על שדה בוקר ודיירו המהולל חוללה מהפך בגישת הישוב והמדינה לישוב הנגב. בעוד גיבורינו מההיסטוריה נאלצו להפגין סקרנות אינטלקטואלית בדרכים יותר מסורתיות, כיום הסקרנות האינטלקטואלית תבוא לידי ביטוי בצורה קצת אחרת. (נכון להיום הטכנולוגיה אינה שלמה ויש לה עוד מגרעות וכמובן שאי אפשר להסתמך עליה באופן מוחלט וצריך לבחון אותה ואת התוצרים בעיניים ביקורתיות מאד, שכן לא תמיד מספקת מידע מהימן וצריך לקחת בחשבון שיש גם טעויות והטיות, אך נקווה שזהו דבר שישתפר עם הזמן. חלק מהמידע מוגבל מהתקופה של אחרי שנת 2021 ויש גם שאלות של זכויות יוצרים ומה עושים אם המידע שלנו ועוד בעיות אך אלו מכם שישכילו להשתמש בה יבינו את הערך המוסף האדיר שטמון בה). טיפ קטן לדרך, ואולי תופתעו לשמוע, הקרדיט לטיפ זה מגיע לילד מקסים וחכם בשם איתי בן 11 - לאלו מכם שיבחרו להתנסות בטכנולוגיה, כדאי לכתוב את השאלות באנגלית ולהשתמש ב-google translate לתרגום מעברית לאנגלית ומאנגלית לעברית בהתאמה. בעברית התוצרים יהיו פחות מקיפים ומוגבלים, אופן סגנון השאלות בשפה האנגלית יוביל לתוצאות הרבה יותר טובות.