חלק ממי שמלווים את ביידן בחו"ל נדהמים מיכולתו לעמוד בקצב. כאשר ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'יה מלוני, ביקשה להיפגש איתו בעת ביקורו בפולין, הוא דחס את הפגישה ללוח הזמנים העמוס. בדרכו חזרה מאירלנד הוא העדיף לנהל שיחות ארוכות באייר פורס 1 במקום לנוח. ועדיין, בפגישות G20 באינדונזיה אשתקד וביפן השנה, הוא דילג על ארוחות הערב לאחר ימים ארוכים בדרכים.
מי שמכירים אותו שנים אומרים לטיימס ששמו לב לשינויים קטנים. למשל: כאשר ביידן מתיישב, הוא מניח את ידו על השולחן כדי לשאת את משקלו, ורק לעיתים רחוקות מזנק על רגליו כפי שנהג. דיבורו כה רך, עד שלעיתים קשה לשמוע אותו. בנאומים נותנים לו עוזריו מיקרופון כדי שיחזיק אותו קרוב לפיו, גם אם לפניו מותקנת סוללת מיקרופונים.
עוזריו של ביידן טוענים, כי גם אם הוא עלול לשכוח לרגע שם או עובדה, זכרונו לפרטים עובד היטב. כאשר התכונן לנסוע לשנקסוויל שבפנסילבניה לציון 20 שנה להתקפות 9/11, הוא כעס כאשר עוזריו נתנו לו תוכנית שגויה. הוא היה בעבר באתר ההנצחה וידע שהתוכנית אינה הגיונית, משום שזכר כיצד המקום נראה.
פקידים בבית הלבן אומרים, שהדיבור על גילו של ביידן מוגזם ונובע מתמונות ברשת שלעיתים הן מזויפות או מוצאות מהקשרן. מדי שבוע מתקיימת שיחה עם קבוצה של בוחרים, הנשאלים מה שמעו על הנשיא – לטוב ולרע. לאחר שהוא נפל מאופניו בשנה שעברה, שתי המילים הנפוצות ביותר בשיחה היו "נפילת מאופניים" – מה שתסכל במיוחד את עוזריו, היודעים שטראמפ אפילו אינו מסוגל לרכוב על אופניים.
ביידן מתייחס לאחרונה בהומור עצמי לשאלת גילו. הוא הולך בעקבותיו של רונלד רייגן, אשר נבחר מחדש בשנת 1984 בהיותו בן 73, באומרו בעימות עם וולטר מונדייל: "אני לא אהפוך את הגיל לנושא בבחירות האלה. אני לא מתכוון לנצל לצרכים פוליטיים את צעירותו וחוסר נסיונו של יריבי" – אמירה שגררה צחוק מתגלגל אפילו מצידו של מונדייל.
בסעודת כתבי הבית הלבן בחודש אפריל, הבטיח ביידן למאזיניו שהוא תומך בתיקון הראשון לחוקה (המבטיח את
חופש הביטוי), "ולא רק בגלל שחברי הטוב ג'ימי מדיסון [מהאבות המייסדים] כתב אותו". באירוע לרגל "יום הבא את ילדך לעבודה", ביידן העלה זכרונות מ"הימים שהייתי צעיר יותר, לפני 120 שנה". על סיפון אייר פורס 1 לפני כמה ימים הוא צחק על "כאשר סיימתי את התיכון, לפני 300 שנה".