נתוני למ"ס יבשים שפורסמו לאחרונה מספרים את כל הסיפור. על-פי נתונים אלה קיימות כ-2.6 מיליון דירות באזור הביקוש במרכז הארץ, כולל גוש-דן המורחב מנתניה ועד לאשדוד וכולל גם את ירושלים הבירה, זאת לעומת כ-248 אלף דירות בלבד בפריפריה. ובמילים אחרות, בכ-20 אחוזים בלבד משטח מדינת ישראל, קרי "מדינת תל אביב" ונספחיה, ממוקמות כ-91 אחוזים מהדירות, ואילו במרחבי הפריפריה הכוללים כ-80 אחוזים משטח המדינה, ממוקמות כ-9 אחוזים מהדירות בלבד, פי 10 ויותר פחות מכך. פערים עצומים אלה מעידים כאלף עדים על-אודות הכישלון המתמשך של כל ממשלות ישראל, משנות ה-50 ועד עצם ימינו אנו, להפוך את הפריפריה ל"לגיטימית". לפרוטוקול: אינני חלילה יוצאת כנגד המיתוג הגבוה של העיר תל אביב בפרט ו"מדינת תל אביב, בכלל. אדרבה, זה עושה טוב למיתוגה של מדינת ישראל וגם הופך את העיר העברית הראשונה ובנותיה לאטרקציה תיירותית וכלכלית בינלאומית, עד כדי כך שיש הרואים בה מתחרה ראויה לברצלונה וערים מובילות נוספות סביב אגן הים התיכון. אולם, וזה אולם גדול, וכמי שפעלה רבות במהלך השנים למיתוגן של ערי פריפריה, בגליל, בנגב, בשפלה ובכלל, קיימת למרבה הצער איזושהי תקרת זכוכית שאותה שום ממשלה מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת לא הצליחה לפרוץ. גם הפיתויים הכלכליים שהוצעו במהלך השנים, והיו ללא ספק משמעותיים, בינתיים מענקי והלוואת מקום, הטבות מס, שלא לדבר על עלות נמוכה לאין שיעור של הדיור והצריכה היומיומית, לא פעלו משמעותית לטובת הפריפריה, כמו גם ההטבות המפליגות כגון יום לימודים ארוך וכן סביבה ירוקה וקהילה מחבקת. על כן שומה על הממשלה ועל מקבלי ההחלטות בכלל, לגבש תפיסה שונה לחלוטין לגבי הפיכת הפריפריה לאטרקטיבית. התפיסה שאותה אני מציעה מבוססת על ראיית כלל מדינת ישראל כמטרופולין אחד גדול של מגורים, תעסוקה, תחבורה, תרבות פנאי, קניות ובילוי. ובמילים אחרות, על-מנת להקטין ולעמעם, תרתי משמע, את הפער התודעתי המתרחב בין המרכז לפריפריה, על מקבלי ההחלטות לגזור גזירה שווה ומתוך ראייה כוללת של קיצור משמעותי של יוממות הנסיעה בין המרכז לפריפריה, זאת באמצעות מערכת היסעים המונית משוכללת ומהירה. בד בבד ביזור מרכזיי ההייטק והטכנולוגיה(!) המרוכזים כיום רובם ככולם סביב "מדינת תל אביב", זאת באמצעות הטבות מפליגות ליזמי ההייטק, כולל קרנות השקעה בינלאומיות, וכן ביזור יזום של מרכזי תרבות הפנאי, ההסעדה וכו', גם כן באמצעות מענקים והטבות לגופים העוסקים בתחומים אלה. אדגיש כמו-כן כי העובדה שהאוכלוסייה במדינת ישראל גדלה במהירות מסחררת ועתידה להכפיל את עצמה עד שנת 2050, הינה ללא ספק מנוע צמיחה חשוב מאין כמותו שיש לנצל אותו על-מנת להתניע מאות אלפי ישראלים, ואולי אף למעלה מזה, לעקור לעבר הפריפריה. פעולה משולבת זו, אדגיש, חייבת לנתק את עצמה מכל תוכניות הדיור המוזל שלא בהכרח עשו טוב לפריפריה והופכות אותה, שלא בטובתה, לברירת מחדל. היעד שלי הינו שערי ויישובי הפריפריה, שיש להם כבר היום הרבה מאוד מה להציע, יהפכו בהדרגה מברירת מחדל, לעדיפות ראשונה עבור חלק נכבד מהזוגות הצעירים ומשפרי הדיור!