אפתח במסקנה - יאיר לפיד, אביגדור ליברמן, מרב מיכאלי, בני גנץ, נשיאת בית המשפט העליון, הרבנים הראשיים לישראל, דמו של מי שייפגע בעקבות מסע ההסתה הנורא והבלתי פוסק גם על ידכם.
השורות הבאות אינן התקרבנות, אינן התמסכנות, אינן פוליטיקה, אל תעשו לעצמכם הנחות כדי לפטור עצמכם מהתמודדות איתן. השורות הבאות הן השורות האמורות לעורר את מי מנבחרי הציבור החוזים בהסלמה הבריונית והאלימה כנציגי האו"ם, כשלושת הקופים, לא רואים, לא שומעים ואינם מדברים.
בהם מי שמלבים אותה, מי שסופקים ידיהם בהנאה ומי שדוממים ובדממתם מעניקים רוח גבית לפורעים חסרי האחריות אשר בינם לבין דמוקרטיה תהום פעורה. מסע הרדיפה האלים והאנטי דמוקרטי בעליל, ההתקפות על נבחרי ציבור, חצו מזמן את הקו האדום.
התמונות של נבחרי ציבור המגיעים להרצאה או לכנס מלווים במחלקת מאבטחים המקיפה אותם הן בלתי נסבלות, התמונות של נבחרי ציבור המחולצים בחסות האבטחה שמא יבולע להם, הן בלתי מתקבלות על הדעת, התמונות של שרים מאוימים ממרחק נגיעה, של ראש ממשלה הנכנס למטוסו בדרך לפגישות מדיניות הן חרפה.
התמונות של קיצונים סהרוריים, המתפרעים ברחובות ארה"ב ומחריבים את מסיבת הגאווה הישראלית של יהודי העולם, לצד תמונות אלימות של תקיפות פיזיות הן בושה שאין לה סוף.
הפיגוע האסטרטגי בחוסן הלאומי שמבצעים גם בימים אלה חלק ממובילי מחאה המופקרים וחסרי האחריות, הוא בלתי נסלח. זרעי השנאה המופצים לצד זרעי הפצת דיבת הארץ הטובה לכל רוח בעולם, יהיו לעד לאות הקין אותו יישאו לחרפת דור ודור.
העם היושב בציון ומשתאה אל מול הגל העכור עם מיי האפסיים של שנאה מעורבבת באיבה מצפה בכיליון עיניים לשמוע את נבחרי הציבור שלו בראשם רבנים הראשיים לישראל, האמורים לסגור את גמרתם, להניח את תלמודם ולהצביע על הסכנות האורבות לחברה הישראלית, לקרוא להתמתנות, לשיח מכבד, למחלוקת שהיא לשם שמיים.
נשיאת בית המשפט העליון אשר כבר הוכיחה כוחה בנאומים סמי פוליטיים, מצווה לפשוט גלימתה ולהתייצב מול העם, להזהיר מפני אובדן הדרך, מפני הסכנה האורבת לחברה הישראלית, לדבר על עם הצדק, עם המוסר, עם הנבחר, על מהותה של הדמוקרטיה, על הסכנה בכאוס, באנרכיה, בפילוג העם, על חרוזי הרעל המרכיבים את שרשרת ההסתה.
נבחרי הציבור מהמפלגות החושבות כי הן מרוויחות מהמהומות שחלק ממובילי המחאה המופקרים וחסרי האחריות מובילים, חייבים לעמוד ולהוקיע את מסעות הרדיפה כנגד נבחרי ציבור, חייבים לצאת חוצץ נגד הבריונות, נגד הסרבנות, נגד הקוראים לחרם, נגד מחריבי הכלכלה, נגד מבאישי ריחה של ישראל בעולם, נגד מוציאי דיבתה של הארץ הטובה, נגד חלק מאנשי התקשורת שללא הסבה מקצועית רשמית ממשיכים להתחזות לעיתונאים.
לנבחרי הציבור לסוגיהם יש אחריות מכרעת על ההידרדרות הקשה, על השיח הרעיל, על ריסוק כל מכנה משותף בחברה הישראלית השסועה. נבחרי הציבור אינם רשאים לעמוד מנגד ולהחריש, אינם רשאים שלא לנקוט עמדה, חייבים להתריע, לעצור את הסחף של קומץ קיצוני מוסת ומסית, לבל תהום הארץ וחושך יכסה את כולנו.
