הדנים עושים את זה. ההולנדים עושים את זה. אפילו ג'מייקה, הונדורס ופפואה גינאה החדשה מצהירות על יעדי מדיניות החוץ והביטחון שלהן. מעכשיו – גם גרמניה. שנים ארוכות היא סירבה להפגין את שריריה למרות היותה הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם ועמוד תווך באיחוד האירופי. אבל בשבוע שעבר פרסמה ברלין לראשונה את אסטרטגיית הביטחון הלאומי שלה. המסמך בן 76 העמודים אינו מלהיב לקריאה, מעיד אקונומיסט. כצפוי הוא מדגיש את מחויבותה העמוקה לאיחוד האירופי ולנאט"ו ואת יחסיה עם ארה"ב וצרפת. שלא במפתיע הוא מצביע על רוסיה כ"סיכון המשמעותי ביותר לשלום ולביטחון במרחב האירופי-אטלנטי". במידה מסוימת של העזה, לנוכח יחסיה הכלכליים עם סין, גרמניה גם מאשימה אותה שהיא "פועלת שוב ושוב נגד האינטרסים והערכים שלנו", אם כי מדגישה שסין היא "שותף שבלעדיו לא ניתן לפתור אתגרים ומשברים רבים". המסמך מבהיר מהם תפיסותיה ויעדיה של האסטרטגיה הגרמנית, אבל לא כיצד ומתי הם יושגו. כבר לפני עשור הבטיחה גרמניה להגדיל את תקציב הביטחון שלה ל-2% מהתוצר. כעת, אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה שחשפה את מצבו העגום של צבאה, היא רק חוזרת על אותה הבטחה – עם כוכבית: שני האחוזים יהיו ממוצע רב-שנתי ובשאיפה ללא הגדלת תקציב המדינה הכולל. שר האוצר, כריסטיאן לינדנר, הסביר, שלפחות בשנים הקרובות היעד לא יושג דרך התקציב הרגיל, אלא מן התוספת של 100 מיליארד אירו לביטחון עליה הכריזה הממשלה אשתקד. כלומר: ממשלה עתידית כלשהי תצטרך להבטיח בצורה קבועה את חיזוקו של הצבא. אבל מאחר ששום מפלגה לא תסכים לקצץ ברווחה לצורכי חינוך, למעשה מדובר בניסיון לדחות את ההכרעה. מנייר האסטרטגיה נעדר גם רכיב מפתח: הקמת גוף המקביל למועצה לביטחון לאומי בארה"ב. הרעיון נפל קורבן למחלוקת בין שלוש מפלגות הקואליציה: שרת החוץ, אנאלנה ברבוק ממפלגת הירוקים, לא הסכימה להוסיף כוח למשרדו של הקנצלר אולף שולץ, איש הסוציאל-דמוקרטים. גם הססמה של האסטרטגיה – "חוסן, גמישות, קיימוּת" – משקפת את הפוליטיקה. בעוד אין בה פרטים בתחום ההגנה, היא עוסקת בהיבטי התקציב למענו של לינדנר (הדמוקרטיים החופשיים) ובשינויי אקלים (למען הירוקים). אבל, מדגיש אקונומיסט, עצם כתיבתו של המסמך חשובה יותר מאשר תוכנו. מאז הקמתה של הרפובליקה הפדרלית מתוך חורבות מלחמת העולם השנייה, גרמניה נמנעה מהצגת עמדות חד-משמעיות. האיחוד ב-1990 החליף את הזהירות במורכבות. השגשוג נראה מובטח בזכותה של ברכה משולשת: ביטחון אמריקני, אנרגיה רוסית זולה ושוק סיני גדל. אולם עוד לפני הפלישה לאוקראינה היה ברור שהזמנים הטובים אינם יכולים להימשך. כאשר הוקמה הקואליציה הנוכחית ב-2021, התחייבותה לפרסם אסטרטגיית ביטחון לאומי הייתה איתות לכך שהיא מבינה שמצבה של גרמניה הולך ונעשה מסוכן. אלא שאז הסכנה הגדולה ביותר הייתה מצידה של הבדלנות האמריקנית נוסח טראמפ; במסמך הנוכחי אין לה כל זכר. הזמנים השתנו.