ביקורו בן היומיים של אנתוני בלינקן בבייג'ינג (18-19.6.20) התנהל טוב ככל שניתן היה לצפות. שר החוץ האמריקני ניהל, כלשונו, שיחות "קונסטרוקטיביות" ו"ממשיות" עם הנשיא שי ג'ינפינג ובכירים אחרים. שני הצדדים הביעו את רצונם לייצב את היחסים אשר נראו כשקועים במערבולת, ואמרו שהשיחות הארוכות הדגישו את הרצון המשותף למצוא דרכים להתקדם למרות המתחים העצומים בין שתי המדינות. לאור מצב היחסים, עצם העובדה שבלינקן נפגש עם שי הייתה התפתחות מבורכת – סבור וושינגטון פוסט. שי נוהג להיפגש עם שרי החוץ האמריקנים המבקרים בארצו, אבל הפעם הפגישה הוכרזה 45 דקות בלבד לפני שהתקיימה – מה שמלמד על התרוצצויות רבות שקדמו לה. שי אמר אחריה, כי הצדדים "התקדמו והגיעו להסכמה בכמה נושאים". לדבריו, יחסי שתי המדינות משפיעים על גורלו של המין האנושי ושעליהן לנהל אותם "מתוך אחריות להיסטוריה, לעמים ולעולם". בלינקן מצידו אמר כי תיקון היחסים אינו עניין לביקור אחר, אינטנסיבי ככל שיהיה; היומיים הקודמים היו "טובים" ו"התחלה חשובה". בפני מי שמקווים שהיחסים יהיו טובים יותר, ניצבת דרך ארוכה ורצופת מכשולים. מתונה ככל שהייתה הרטוריקה ביומיים של הביקור, שני הצדדים רואים זה את זה כיריב מרכזי וסבורים שתחרות עזה בין המדינות היא בלתי נמנעת. המתחים סביב טייוואן וים סין הדרומי רק מתגברים, בעוד קווי תקשורת חיוניים השתתקו. בלינקן לא הצליח לשכנע את סין לפתוח מחדש את ערוצי התקשורת הבין-צבאיים במטרה למנוע הסלמה בשל תקרית בלתי מכוונת. ראשי הרפובליקנים בקונגרס תקפו את בלינקן על עצם הביקור, והקצנת היחס כלפי סין בשתי המפלגות מצמצם את מרחב התמרון של ממשל ביידן, במיוחד לקראת הכניסה לשנת הבחירות. במקביל, ממשלתה הסמכותנית של סין רגישה גם היא, במידה מסוימת, לרגשות הלאומניים מבית ובמיוחד כאשר היא מקווה להאיץ מחדש את הצמיחה הכלכלית. הפוסט דיווח, כי היו כמה סימנים קטנים להסכמות או הבנות טקטיות. בלינקן אמר למארחיו, כי ארה"ב ואירופה מעריכים את התחייבותה של סין שלא לספק לרוסיה נשק קטלני, וקידם בברכה את מעורבותו של שי בהגעה לשלום צודק ומאריך ימים באוקראינה. בלינקן גם הדגיש, שארה"ב אינה רוצה לסכן את הסחר ההדדי העצום בין השתיים. לדבריו, המגבלות על ייצוא טכנולוגיות רגישות לסין נועדו להפחית סיכונים, לא לפגוע ביחסים. שי הצהיר שאין לארצו תוכניות לאתגר את ארה"ב או לבוא במקומה. אבל הוא הוסיף, ש"שום צד אינו יכול לעצב את האחר בהתאם לרצונותיו, שלא לדבר על גזילת זכותו הטבעית של האחר להתפתח" – ביטוי לתסכול הסיני ממה שהיא רואה כנסיונות של ארה"ב לנהוג כלפיה בתוקפנות על הבמה העולמית ולהגביל את צמיחתה. לסין אין הרבה סבלנות להקמת "מעקות בטיחות" ביחסים בין המדינות – הביטוי שפקידים בממשל ביידן משתמשים בו לעיתים קרובות; בייג'ינג רואה בו דרך נוספת למנוע ממנה לגדול. שני הצדדים רואים את עצמם כשומרי הסטטוס-קוו ואת האחר כמי שמנסה להפר אותו, מסביר הפוסט.

ביידן ושי ייפגשו?

השלב הבא בדיפלומטיה בדרג בכיר עשוי לכלול את שרת האוצר, ג'נט ילן, שרת המסחר, ג'ינה ריימונדו, והשליח המיוחד לנושא האקלים, ג'ון קרי. ג'ו ביידן ושי עשויים להיפגש בפסגת הפורום לשיתוף פעולה כלכלי אסיה-פסיפיק, שתתקיים בחודש נובמבר בסן פרנציסקו – שנה לאחר שנפגשו בפסגת G20 בבאלי שבאינדונזיה. כמה אנליסטים בוושינגטון סבורים, כי צעדים בוני אמון הגיוניים יהיו ויתור על כמה מן המכסים שהטיל ממשל טראמפ על ייבוא מסין, ואשר פוגעים בצרכן האמריקני. אבל לא ברור האם הבית הלבן סבור שהוא יכול להסתכן בתגובה שצעד כזה יעורר בימין האמריקני, הצפוי לתקוף את הממשל בטענה שהוא מפגין חולשה מול הרודנות של המפלגה הקומוניסטית. לסינים יש קווים אדומים משלהם. הם הבהירו לבלינקן שאין כל מקום לפשרה בנושא טייוואן וטענו שארה"ב מנסה לשנות את שיווי המשקל העדין בנוגע לאי. עימות גיאו-פוליטי רחב יותר באזור הופך לאפשרי יותר, כאשר בעלות בריתה של ארה"ב מהדקות את הקשרים הביטחוניים עימה. הדיפלומט לשעבר אהרון מילר סיכם: השאלה הגדולה בעקבות הביקור היא "האם אנחנו באמת לא מבינים זה את זה, או שמא אנחנו מבינים זה את זה טוב מדי".