מטבע-הלשון "על מלא-מלא" הפך נפוץ בחודשים האחרונים בשיח הציבורי במדינה, והגיע הרגע שבו הכרחי להכריז על השימוש בו כבלתי ראוי וכבלתי לגיטימי בקרבנו. דרישה בהיקף "מלא-מלא" אמורה להיות אסורה כדי למנוע את נזקיה שכבר נגרמו לחברה הישראלית בכל תחומי החיים, כפי שיעידו תוצאות מימושה עד כה:
1. גסות רוח ברשות הרבים הרומסת נימוסי יסוד שבלעדיהם שום חברה נאורה איננה מסוגלת להתקיים.
2. התעצמות האלימות בין אזרחים ישראלים ברשות הרבים.
3. שיבוש בלתי נסבל של החיים האישיים והציבוריים בכל מקום ובכל מגזר חברתי.
4. דרדור המדינה לאנרכיה בדרגה מסוכנת כזו - לשמחת כל האנטישמים לסוגיהם בעולם ולחדוות כל אויביה של המדינה במזרח-התיכון - שללא ספק יידרשו משאבים אנושיים וכספיים רבים ומאמץ ממושך מאוד כדי לרסן את המשך התפשטותה.
ועל כן הבה נתאחד ונאמר כבר היום, בטרם פורענות נוראה ורבת נזקים נוספים שכבר ניצבת כעת בפתח חיינו: דרישה ממישהו בחברה הישראלית לבצע פעולה הרסנית וקיצונית בהיקף "מלא-מלא", ולא כל שכן מימושה בפועל היא עברה חמורה וברת-ענישה ככל פעולה מופקרת שהחוק מעניש עליה.
ולכן הבה נתאחד מיד לביצוע הפעולות הבאות:
1. לאסור על הפגנות בהיקף "מלא-מלא" בפתח בתיהם של אזרחים מן השורה שהשקפתם אחרת מזו שזולת כלשהו מחזיק בה.
2. לגנות בהיקף "מלא-מלא" הטרדת מנהיגים ועובדי ציבור מכל תחומי-החיים: פוליטיקאים, עיתונאים, שופטים, שוטרים, חיילים ומחנכים!
3. ולא להצטרף לקריאתו של מישהו, אדם ידוע או איש אלמוני, לכונן מֶרי אזרחי בהיקף "מלא-מלא" במדינה!
ועם זאת הבה לא נזנח את השאיפה להישגים בהיקף "מלא-מלא" בתחומי חיינו הבאים: בנאמנות למדינה ולערכיה הדמוקרטיים, בטיפוח אחדותה של החברה הישראלית לטובת המשך שגשוגה הכלכלי והמשך מאמציה להשיג שלום עם שכנותיה במזרח התיכון ובחיזוק אהבת העם היהודי (חזונו, תרבותו, דתו וערכיו) הן בארץ והן בתפוצות.
רק למען מטרות אלו, וזהות להן במגמתן הלאומית, הבה נניף את דגל המדינה באופן "מלא-מלא"!