נעם סולברג, שופט בבית המשפט העליון, פרסם השבוע הודעה חריגה. הוא טען, שקריאתו לפני שלוש שנים לצמצום השימוש בעילת הסבירות, לא כוונה לעשות זאת בפעולות של חקיקה בכנסת. השופט נעם סולברג מדגיש בבהירות רבה - "שלא חשבתי על תיקון בדרך של חקיקה, חשבתי על מגמה שתבוא לידי ביטוי בפסיקה". לצערי, ראש הממשלה, בנימין נתניהו ותומכיו טענו, חזרו וטענו, כי הצעת החוק לביטול עילת הסבירות מבוססת על המתווה של השופט בבית המשפט העליון. מדברי השופט נעם סולברג השבוע מסתבר, שזו הייתה טענה כוזבת, כי השופט מדגיש, שהוא אינו ממליץ על חוק. מצער, שבנימין נתניהו שבוי בידי מנהיגי המשיחיות הדתית הקנאית, המכריזים: "שהשלב הבא בחקיקה צריך להיות השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים". כך הכריזו השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר. קשה להשלים עם התופעה, שלפני החקיקה החדשה מתנהלים כבר "במלוא הדרם" ההליכים של יישום הנדבכים הדיקטטוריים הבוטים, אותם מבקשת הקואליציה לעגן בחוק החדש. דוגמה לכך אפשר לראות בהתנהגות של השרים אמסלם-קרעי. השרים דוד אמסלם ושלמה קרעי הודיעו בניגוד לדעות אנשי מקצוע במשרדיהם על פיטוריו מהיום למחר של מישאל וקנין יו"ר דואר ישראל. לשרים הנכבדים לא היה חשוב, שמונחת לפניהם קביעת אנשי המקצוע, שדווקא בתקופת כהונת מישאל וקנין המערכת של דואר ישראל מאוד התייעלה. שני השרים שנהגו בבוטות ובגסות באיש מקצוע רואים עצמם כבר מחוסנים. הם משוכנעים, שהחוק החדש ימנע מבג"ץ להתערב, וכבר לא יהיה מענה משפטי לאדם כמו מישאל וקנין, אם הוא יחליט שזה לא סביר וכי אין הצדקה לפיטוריו מתפקידו כיו"ר דואר ישראל בהוראה של שר בממשלת ישראל. לשר, שפיטר בימים אלו איש מקצוע בכיר בדואר ישראל, כבר לא יהיה חשוב, אם בלשכת היועצת המשפטית לממשלה יטענו, שהליך הדחת העומד בראש משרד הדואר הוא בלתי חוקי. לא יהיה מי שיטען שזה לא סביר. שר התקשורת, שלמה קרעי, מתכוון בימים אלו לבטל את הרשות השנייה ואת מועצת הכבלים והלווין, המפקחות על ערוצי הטלוויזיה. השר דוחה את הרעיון של ועדת איתור עצמאית, המורכבת מנציגי ציבור. השר דבק בגישה, שרק הוא זה שימנה והם יהיו נתונים רק למרותו. כשאני כותב שורות אלו, כבר נרקם השלב המכריע לאישור בקריאה שנייה ושלישית החוק לביטול עילת הסבירות. למעשה מחוקקים חוק המבטל לחלוטין את האפשרות לביקורת שיפוטית על החלטות הממשלה ושריה באמצעות עילת הסבירות, ועל זה טוען ראש הממשלה בכל הופעה שלו, כי מדובר רק בתיקון קל. ציער אותי לשמוע את דברי ראש הממשלה, המייחס לטייסים המוחים נגד מדיניות הממשלה, כי הם דמויי עובדי חברת החשמל או מקורות, שמטילים חשכה וצמא על אזרחי ישראל, כי כך הם מוחים נגד מדיניות הממשלה. אני כותב את המאמר ביום א' באב. עוד תשעה ימים נציין בכאב את אירועי ט' באב, כשהמחלוקות הפנימיות בחברה הישראלית וגילויי השנאה חסרת המעצורים בין הפלגים נושאים על כתפיהם את כתב האשמה על חורבן הבית הלאומי. מתוך אהבה לביתנו הלאומי אני מתריס נגד גילויי המשטמה והאיבה שאוחזים אותנו, הם עלולים להביא להרס ביתנו הלאומי השלישי. כאמור, אני כותב את המאמר ב-א' באב. המראה הסמוך לבית בו אני גר אינו מרהיב. המחלוקת בין מצדדי הרפורמה ומתנגדיה לובשת ביטויי אלימות ושנאה, שמבהילים אותי, ואני נותר עם הפחד - לאן השנאה הזו עלולה להגיע.