כתבי האישום, הרשעות ואפילו מאסרים אינם יכולים למנוע מדונלד טראמפ להתמודד שוב לנשיאות – וגם לזכות. אולם, וושינגטון פוסט מדווח על טענה רצינית (כלשונו) הנפרדת מארבעת כתבי האישום נגד טראמפ: החוקה מונעת ממנו להתמודד וחובתם של מנהלי הבחירות במדינות (הממונות על ניהול הבחירות הפדרליות) למנוע זאת ממנו. שני משפטנים שמרניים בכירים – פרופ' ויליאם באודה ופרופ' מייקל פאולין, שניהם חברים באגודה הפדרליסטית – מצטרפים לטוענים, כי האיסור נובע מסעיף 3 לתיקון ה-14 לחוקה. התיקון אומץ לאחר מלחמת האזרחים במטרה למנוע מנושאי משרה בקונפדרציה (הדרום המורד) לשוב ולשאת במשרה ציבורית. הוא מתייחס באופן כללי למי שנטל חלק ב"התקוממות או מרד" נגד ארה"ב, ולא רק לשנות ה-1860. באודה ופאולין טוענים במאמר העומד להתפרסם, כי ההסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר הייתה בגדר התקוממות וכי טראמפ נטל חלק בה – הן משום שעודד אותה והן משום שלא עשה דבר להפסקתה. הם גם מתייחסים לטענה לפיה לא ניתן להחשיב את הנשיא ל-officer עליו מדבר התיקון: אין ספק שהתיקון כוון גם כלפי הנשיא וסגן הנשיא לשעבר, ג'ון טיילר וג'ון ברקינדרג' אשר הצטרפו לשורות הקונפדרציה. הפוסט מדגיש, כי אין פסיקה של בית המשפט העליון בנושא, אך כזו דרושה כעת – כאשר טראמפ מוביל בבטחה במרוץ הרפובליקני להתייצב מול ג'ו ביידן בנובמבר הבא. ראוי שההכרעה תתקבל לפני שהוועידה הרפובליקנית תבחר את המועמד שלה ביולי הבא, סבור העיתון. הטוב ביותר היה שהנושא יוסדר לפני תחילת הבחירות המקדימות בינואר הקרוב, אך זה לא יקרה. אבל כל עוד בית המשפט העליון יכריע לפני הוועידה, יימנע מצב בו הרפובליקנים יבחרו מועמד שמבחינה חוקתית פסול להיבחר. מה שיהיה הרסני לדמוקרטיה הוא ניצחון של טראמפ ולאחר מכן פסילתו. אבל זה יכול לקרות אם בית המשפט העליון לא יכריע מראש, ואזי ההחלטה תהיה בידי הקונגרס בעת אישור הצבעת האלקטורים בינואר 2025. אז כיצד תוכל הסוגיה להגיע בזמן לבית המשפט? יש כבר המתכננים תביעות של בוחרים בדרישה לפסול את טראמפ, אבל משיקולים של סמכות בתי המשפט – עדיף שנבחרים במדינות, כגון מזכיר המדינה, יקבלו החלטה מינהלית ואז יבקשו מבית המשפט המדינתי לאשרר אותה. מובן שטראמפ ותומכיו יוכלו להשתתף בהליך ולהביע את התנגדותם. תהא אשר תהא החלטת בתי המשפט המדינתיים – משם סלולה הדרך לבית המשפט העליון. אבל יש מכשול: חוקי המדינה צריכים לאפשר לנבחרים לקבל החלטה שכזאת. במדינה בה אין כיום חוק שכזה, אזי – כפי שבית המשפט העליון אותת לאחרונה – נטילת סמכות שכזאת בידי המחוקקים המדינתיים עלולה להיות פסולה. הדרך הבטוחה ביותר למחוקקים היא להעביר בהקדם האפשרי חוק מתאים. חוק שכזה יכול ליצור מסלול מהיר להבאת הסוגיה לבית המשפט העליון לפני יולי הבא. הפוסט קורא למדינות מפתח שבשליטה דמוקרטית – כמו מישיגן – לנקוט צעד זה, אם כי כל מדינה "כחולה" יכולה להתאים. די בכך שמדינה אחת תפסול את טראמפ כדי לחייב את בית המשפט העליון להכריע. [בבית המשפט העליון יש כיום רוב של שישה מול שלושה לשופטים אשר מונו בידי נשיאים רפובליקנים, כולל שלושה מינויים של טראמפ; הוא דחה על הסף את עתירותיו של טראמפ נגד תוצאות הבחירות ב-2020]. יש לפעול במהירות, כדי למנוע משבר חוקתי שיהיה גדול בהרבה מאשר 6 בינואר – מסיים הפוסט.