לאחר 30 שנה שחלפו מהחתימה על הסכם אוסלו בין ישראל לאש"ף בבית הלבן בספטמבר 1993, במסגרתו הכירו הצדדים זה בזה ויצאו לתהליך מדיני שאמור היה בסופו של דבר להביא להקמת מדינה פלשתינית עצמאית, התברר לממשלות ישראל כי יאסר ערפאת ומחמוד עבאס הוליכו שולל את ממשלת רבין ומעולם לא הפסיקו את הטרור נגד ישראל.
הם ראו בהסכם אוסלו מעין "סוס טרויאני" שיאפשר את הגעת הלוחמים החמושים של אש"ף מטוניסיה ליהודה, שומרון ורצועת עזה. יאסר ערפאת לא נלחם בטרור ונקט בשיטת "הדלת המסתובבת" של שחרור מחבלים ואפשר לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי לבצע פיגועי התאבדות נגד ישראל כדי להחלישה.
המשא-ומתן על הסדר הקבע בין ישראל לרש"פ, ששיאו היה בפסגת קמפ דיוויד בארה"ב בשנת 2000, נכשל לאחר שיאסר ערפאת דחה על הסף את ההצעות של ישראל ואת תוכניתו של הנשיא קלינטון והפלשתינים פתחו באינתיפאדה חמושה נגד ישראל שהסתיימה במפלתם ובמותו של יאסר ערפאת בנסיבות מסתוריות. מאז ועד היום הטרור נמשך בגלים שונים, לישראל אין רגע אחד של רגיעה ביטחונית, הרש"פ שבראשה עומד כעת מחמוד עבאס ממשיכה בתשלום משכורות למחבלים ולבני משפחותיהם אך באותה העת היא ממשיכה גם בתיאום הביטחוני עם ישראל.
מאז מבצע "שומר החומות" במאי 2021, איבדה הרש"פ בהדרגה את השליטה הביטחונית בצפון השומרון, תופעות השחיתות וקרב הירושה החלישו אותה והיא נקלעה למשבר כלכלי קשה ומעמדה ברחוב הפלשתיני נחלש מאוד.
למרות כישלונו המחפיר של הסכם אוסלו, ראשי אש"ף וראשי ממשלות ישראל ב-30 השנים האחרונות לא העיזו לבטל אותו. ההסכם עדיין קיים ובאופן מעשי צה"ל הוא החמצן של הרש"פ ביהודה ושומרון ששומר עליה מפני נפילתה לידי חמאס כפי שקרה בשנת 2007 ברצועת עזה. גם ממשלת הימין בישראל קיבלה החלטה אסטרטגית לשמר את שלטון הרש"פ ביהודה ושומרון למרות כל מגרעותיו. ראש הממשלה נתניהו אמר כי הוא רואה ברש"פ נכס אסטרטגי במלחמה בטרור.
מחיר כבד
ישראל, ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות ערב המתונות ובראשן מצרים וירדן חוששות שקריסת הרש"פ תיצור כאוס ביטחוני בשטח שאליו ייכנסו ארגוני הטרור, דבר שיערער את היציבות האזורית ויחזק את השפעתה של אירן.
הסעיף החשוב ביותר בהסכם אוסלו מבחינתה של ישראל נשמר בהקפדה. מדובר בתיאום הביטחוני בין ישראל לרש"פ ששני הצדדים נהנים ממנו. יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס הודיע כמה פעמים בשנים האחרונות על הקפאת התיאום הביטחוני אך מעולם לא יישם את ההחלטה. הוא מבין היטב כי מדובר ב"קו אדום" מבחינת ישראל שאסור לחצות אותו.
קבוצות הטרור החמושות שקמו בצפון השומרון בשנתיים האחרונות בעידודה ובמימונה של אירן, הן שמהוות כעת את הסכנה המאיימת על שלטון הרש"פ, הקבוצות האלה ממשיכות בפעילות טרור נגד ישראל ובחתירה מדינית נגד שלטונו של יו"ר הרש"פ. הפעילות הזו מונעת מהרש"פ להתאושש. הנהגת הרש"פ סובלת ממחלוקות פנימיות ומקרב ירושה בין בכירי תנועת פתח על השליטה ברש"פ לאחר ירידתו של מחמוד עבאס בן ה-88 מכס השלטון. כמו-כן, הרש"פ איבדה את המוטיבציה להילחם בטרור בעוד הפיצול בחברה הפלשתינית נמשך ויו"ר הרש"פ נכשל בכל מאמציו להביא לפיוס לאומי.
ישראל חייבת לגבות מחיר כבד מארגון חמאס שממשיך להפעיל מרצועת עזה את פעילות הטרור ביהודה ושומרון ולהציע אופק מדיני לפלשתינים שעל הבסיס שלו ניתן יהייה לחדש את המשא-ומתן בין שני הצדדים. לאחר נסיגת ישראל מרצועת עזה שהפלשתינים הפכו אותה לישות טרור איסלאמית קיצונית, הקמת מדינה פלשתינית עצמאית ביהודה ושומרון היא סכנה גדולה למדינת ישראל, כפי שהוכיחו 30 השנים האחרונות, לכן הפתרון הריאלי היחידי הוא להציע לפלשתינים הסדר ביניים ארוך טווח המבוסס על תוכנית לאוטונומיה מורחבת כשהשליטה הביטחונית העליונה היא בידי ישראל.
התיאום הביטחוני בין ישראל לרש"פ הוא נדבך חשוב מאוד ביחסים בין שני הצדדים ולכן, למרות כישלון הסכם אוסלו, ישראל והרש"פ חייבות לשמור עליו בשבע עיניים.
