ההפטרה הצמודה לפרשת "ניצבים" היא מספר ישעיהו. תחילתה של ההפטרה בפרק ס"א פסוק י' ונמשכת עד פרק ס"ג פסוק ו'. ההפטרה פותחת צוהר לתיאור מערכת יחסים אינטימית בין בני זוג שיחד בונים משפחה. ההצלחה בבניית המשפחה מותנית בכך, שכל אחד-ת חש-ה מחויבות גדולה
להעניק חום ואהבה לזולתו עִמּוֹ-עִמָּה נבנית המשפחה.
ההפטרה מביעה כמיהה, שבמערכת היחסים בין ערכי המופת של המוסר היהודי ובין בני האדם תשרור תמיד הרמוניה של אהבת אמת בין בני זוג אוהבים בתא המשפחתי שהם בונים. ההפטרה מדגישה, שתשרור בתא הזה תמיד האווירה של "מְשׁוֹשׁ חָתָן עַל-כַּלָּה" (פרק ס"ב, פסוק ה'). לבוש החתן והכלה במעמד הקידושין הוא "בִּגְדֵי-יֶשַׁע וּמְעִיל צְדָקָה..." (פרק ס"א, פסוק י'), אלה סמלי הביגוד, שיקרינו על התא המשפחתי,
המהווים מטאפורה לבניית הבית הלאומי שלנו, שתמיד ישררו בו ערכי האהבה הכנה והיפה. הנביא ישעיהו אף מגיע לתיאור אינטימי מרגש, בו מתוארת הכמיהה למימוש ערכי המופת המוסריים בדת היהודית כאותה כמיהה ארוטית "כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעֲלוּךְ בָּנַיִךְ."
אני נכבשתי למחויבות, הנדרשת מהאדם למערכות הערכים המוסריים כמקביל למערכת הערכים בין בני זוג, כי בכך מובטח שדרכם תצלח. אם ייטיב האדם להרעיף אהבה חמה לצד הדאגה היומיומית לאהובת הלב, כל זאת מתקבל כמטאפורה להרעפת אהבה והדאגה היומיומית לבית הלאומי שלנו.
ברוח התיאורים של מערכת יחסים אישיים בין בני הזוג, שרק על בסיס אמון הדדי ותמיכה חמה איש ברעהו יצליחו בבניית התא המשפחתי, אני מבקש להביע איחולים לירושלים בירת ישראל, שידעה פעמיים חורבן לאומי, "שֶׁלֹּא-יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא-יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה, כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי-בָהּ, וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה, כִּי-חָפַץ יְהֹוָה בָּךְ וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל." (פרק ס"ב, פסוק ד')
מהדימויים השאולים ממערכות של אהבה לוהטת ומהיחסים האינטימיים המתוארים בפרק ס"ב, פסוק ה' - "כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה" - מעבירה אותנו ההפטרה לתיאורי הביטחון הקיומי והביטחון המדיני בפסוק ו' - "עַל חוֹמוֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם הִפְקַדְתִּי שׁוֹמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַיְלָה". אי-אפשר להתעלם מהאווירה של מערכות יחסים בין בני זוג, בקוראנו את ביטויי ברכת הנביא לעיר ירושלים בפרק ס"ב, פסוק י"ב: - "וְלָךְ יִקָּרֵא דְּרוּשָׁה עִיר לֹא נֶעֱזָבָה" וזה כהמשך ל"מְשׁוֹשׁ חָתָן עַל כַּלָּה" (פסוק ה').
כמי שזכה שרעייתי, חברתי לחיים, ואני צלחנו שבעים שנות חברות של חיי משפחה עדויים בבנים-בנות נכדים-נכדות, הרי זה בזכות מרבדי אהבת אמת שפרסנו לנדבכי חיינו, שהם איתנים ויציבים גם במעלות הגבוהות של העשור התשיעי לחיינו. משיחה עם ההפטרה לפרשת "ניצבים" אימצתי את התובנה, כי בפריסת מרבדי מוסר ואמת טמונה הערובה לקיומו של בית יציב ואיתן במישוריות החיים המשפחתית ובמישוריות החיים הלאומית.