מבחינת סעודיה, האינטרס הראשון במעלה הוא הגנה אמריקנית מפני תוקפנות אירנית. הסעודים אינם חוששים מהגבלות על חופש הפעולה שלהם (כפי שיש לישראל), שכן ממילא עוצמתם הצבאית מוגבלת, בוודאי ביחס לאירן. אולם הסכם הגנה פורמלי עם ארה"ב, בפרט אם יהיה מחייב כסעיף 5 של נאט"ו (שבתמורתו תידרש אולי הממלכה לנקוט ויתורים משמעותיים כלפי ישראל), יעלה את הסיכוי לסיוע אמריקני במקרה של התקפה על סעודיה.
ריאד חותרת לפורמליזציה הדוקה של ההסכם המסתמן עם וושינגטון, גם על-רקע הספק שניכר בשנים האחרונות אשר לנכונות האמריקנית לצאת להגנתה, בין היתר לנוכח היעדר המענה האמריקני להתקפה האירנית על מתקני הנפט בממלכה בספטמבר 2019. מצבת הכוחות של פיקוד המרכז האמריקני - CENTCOM - ירדה ב-85% ביחס ל-2008, שנת השיא שלה, ובשנת 2023 היא ירדה ב-15% בהשוואה לשנה הקודמת (עקב הנסיגות מאפגניסטן ומעירק).
ברית הגנה הדדית איננה "מוצר מדף" אחיד. כמו כל אמנה בינלאומית, היא פרי הסכמה בין מדינות, להן יש חופש לעצב אותה בהתאם לאינטרסים שלהן. ברף העליון של אמנות והסכמים ביטחוניים מצויה אמנת נאט"ו ובה כאמור סעיף 6, המחייב את חברות הברית לנקוט צעדים, כולל פעולה צבאית, כדי לסייע זו לזו אם אחת מהן הותקפה.
במדרגה נמוכה יותר, ארה"ב יכולה לקבוע שסעודיה היא Major Defense Partner (MDP), צעד שהוא בסמכות הנשיא ושלא יחייב את ארה"ב לנקוט צעד כלשהו לצד סעודיה. ברף התחתון|: ארה"ב יכולה לקבוע, כי סעודיה היא Major-Non NATO Ally (MNNA). הגדרה זו מאפשרת למדינות להגביר את שיתוף הפעולה הביטחוני והטכנולוגי ביניהן, וגם הוא לא יכבול את ארה"ב (ישראל מוגדרת ככזו, לצד בין היתר מצרים, קטאר, בחריין, פקיסטן).
חיזוק המחויבות האמריקנית למזרח התיכון ולבעלת ברית מרכזית בו דוגמת סעודיה, ועימו הגברת הנוכחות הצבאית במפרץ הערבי, הוא אינטרס ישראלי מובהק. לכן לא אמורה להיות לישראל בעיה מהותית עם כניסה של ארה"ב להתחייבות ביטחונית כלשהי עם סעודיה כולל חתימה על הסכם הגנה.
ירושלים וריאד משתפות פעולה בתחומים ביטחוניים ומודיעיניים מזה שנים רבות והסכם אמריקני-סעודי עשוי לחזק מגמה זאת. הסכם הגנה סעודי-אמריקני יסייע למאמץ האזורי בבלימת ההתפשטות האירנית במרחב. הגברת שיתוף הפעולה הביטחוני בין וושינגטון לריאד תהיה גם מצע לשדרוג יכולותיה של ישראל כפיצוי.
הסכם הגנה עם ארה"ב הוא אינטרס סעודי מרכזי, אך סעודיה לא תסתפק במחויבות אמריקנית לביטחונה על-מנת להסכים לעסקת נורמליזציה עם ישראל. סביר, כי ריאד לא תתפשר ותעמוד על מילוי דרישותיה האחרות, ובראשן הסכמת הממשל האמריקני לשדרוג יכולותיה בתחום הגרעין ובפרט להפעלת מעגל דלק גרעיני שלם, כולל העשרת אורניום, בתחום הממלכה - למרות הקושי של הממשל ושל ישראל להיענות לכך בחיוב.
דרישה סעודית זו מציבה את ישראל, לה אינטרס מובהק בהסכם נורמליזציה עם סעודיה, בפני דילמה משמעותית. בעוד ישראל תוכל להסכין עם הסכם הגנה בין ארה"ב לסעודיה, עליה להביע התנגדות לוויתורים אמריקניים בתחום הגרעין: מעגל דלק עצמאי יאפשר לסעודיה לצבור יכולות, ידע וחומרים בתחום הגרעין, ועלול להאיץ מרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון.
