הפיסקה הראשונה נכתבה כמה שעות אחרי פרסום הפוסט המקורי. "השקרן בן שקרן" לא עוצר אפילו בקליפורניה. מול אלון מאסק אמר כי יסיים את המהפכה השיפוטית שלו בתיקון בוועדה לבחירת שופטים. זה שקר א'. הרי אין זה דבר של מה בכך. הוא הוסיף באוזני בעלי הטוויטר (X) כי היוזמה של יריב לוין הייתה שגויה. זה שקר ב'. האיש מאחז עיניים, נוכל: אם זה כל העניין - על מה הכנסת את המדינה לאסון כה נורא? אם ידעת שיוזמת לוין גרועה - מדוע שתקת והנחת לו להוביל אותה על גבנו ועל חשבוננו ועל שסענו? אלא שאתה לא באמת חושב כך. אתה רק רוצה לסבר את אוזנו של מאסק. "שקרן בן שקרן" מעיד כי לעתים אפילו בצלאל סמוטריץ' אומר דבר נבון. ומכאן הפוסט המקורי: כבר בנעוריו, עת הוריו רחקו מן הארץ, ידע בנימין נתניהו כי הוא רהוט, Elloquent זו מתנת אל. היא מתנת-על לפוליטיקאים. בכל זאת גם הם נכשלים מדי פעם בלשונם. דוד בן-גוריון לא התכוון ברצינות לביטויו "או"ם שמו"ם", או בתום מבצע סיני שהנה חזרנו ל"איי שלמה". מנחם בגין הכשיל את עצמו באמירה כי יורה להשתמש בכוח נגד הסכם השילומים או בביקורתו המעוותת על הבריכות בקיבוצים. משה דיין לא התכוון שהבית השלישי נחרב ברגע קשה במלחמת יום הכיפורים. יעקב חזן ממפ"ם הצטער כל ימיו שכינה את רוסיה האכזרית והאנטישמית "המולדת השנייה". יצחק רבין איים בחוסר זהירות על המשטר בסוריה, שכלל לראשונה קומוניסט בממשלה, ערב מלחמת ששת הימים. "חיים ומוות ביד הלשון", כלשון החכם באדם בספר משלי. קרוב לוודאי שגם נתניהו המסודר והמתוכנן והפרטן נכשל פה ושם בלשונו. אך לא ככלל. כי כשלי הלשון שלו מתוכננים. הוא מעוניין בהם ויוזם אותם, ובכך נבדל מנבחרת הפוליטיקאים שהצגתי כאן ועתה, וסביר כי רבים נשכחו ממני. ביבי נתפס לוחש באוזני הקבליסט הרב כדורי כי "הם לא יהודים" והתכוון למי שאינם מצביעים לו. הוא הסית נגד הצבעת ערבים ישראלים בקלפי, ואישר כי ביטויו בלתי ראוי - גזענות ואפליה - רק אחרי שהקלפיות נסגרו והזמין את נציגיהם למפגש פיוס בביתו כראש הממשלה. הוא לא רק משקר בלי סוף אלא בעזרת פליטות פה משיג מטרות פוליטיות, ואחר כך - כאשר הלימון כבר סחוט - מביע צער שהתנכל לו. כך זה קרה עתה כאשר תיאר את כולנו, המוחים נגד רודנותו, כמשתפי פעולה עם אירן, ואחר כך לוחש בקצה פיו סליחה חלקית בטענה כי אנחנו לא הבינונו. תמיד אנו לא הבנו. זה ברור. לכן חובה מוסרית להשליך את ההסבר שלאחר מעשה הזדון לפח האשפה של הפוליטיקה. מה שהוא אומר בכוונת מכוון נאמר. מאוס.