נתחיל מן המטבע. הממשלה רוצה לחייב את היצואנים להעביר לידיה יותר מטבע קשה ולהחמיר את התנאים להוצאתו מרוסיה. אבל צעדים כאלה הם, במקרה הטוב ביותר, בלתי מושלמים. היצואנים הרוסים הם לובי חזק, והניסיון ב-18 החודשים האחרונים מלמד שהחברות העיקריות בתחומי האנרגיה, החקלאות והמחצבים מתמחות במציאת פרצות בתקנות המטבע. הקרמלין רוצה ליצור ביקוש מלאכותי לרובל בכך שיחייב לקוחות זרים לשלם בו תמורת הייבוא מרוסיה, אבל בנקים מרכזיים חושבים שהתוכנית הזאת מטופשת.
רוסיה הייתה יכולה לשקול להשתמש ביתרות המט"ח שלה כדי להתערב בשוקי המטבע. אבל למעלה ממחצית מ-576 מיליארדי הדולרים הללו הוקפאו במדינות המערב, שם הם מוחזקים. קשה להשתמש בחלק האחר, משום שרוב המוסדות הפיננסיים הרוסים נתונים לעיצומים המקשים עליהם לבצע תנועות במט"ח. היתרות שבמוסקבה עצמה הצטמקו ב-20% מאז תחילת המלחמה, ויוכלו לסייע לרובל לזמן קצר בלבד.
למעט העלאה בריבית, הדרך המעשית היחידה לתמוך ברובל היא להאיץ את ייצוא האנרגיה. בתיאוריה, שני גורמים פועלים לטובתה של רוסיה. האחד הוא העלייה במחירי הנפט. מאז יולי עלה המחיר בקרוב לשליש ל-97 דולר לחבית, בשל קיצוצים בתפוקה הסעודית והתפוגגות החששות מפני מיתון עולמי. השני הוא ירידת הפער בין הסמן של השוק העולמי (ה"ברנט") לבין זה של השוק הרוסי ("אורל") מ-30 דולר בינואר ל-15 דולר כיום.
אולם, טוען אקונומיסט, סביר להניח שהכנסותיה של רוסיה מייצוא אנרגיה לא יעלו יותר. המחירים הגבוהים בשוק עשויים להוריד את הביקוש בארה"ב; התאוששותה של סין מהקורונה כנראה הסתיימה. ארה"ב, ברזיל וגינאה יחדיו יוכלו להגדיל את התפוקה בשנה הבאה ב-670,000 חביות ליום – שני שלישים מהקיצוץ הסעודי. מחירי העסקות העתידיות מצביעים על ירידה ברוב 2024. למרות שרוסיה יכולה להגדיל את הכמויות, הדבר רק יאיץ את ירידת המחירים.
החדשות הרעות הנוספות לרוסיה הן שכעת היא חייבת להרוויח יותר מייצוא הנפט רק כדי לשמור על ההכנסות מייצוא ברמה הנוכחית, בשל ירידת מחירי הגז לאחר סגירת הצינור העיקרי שלה לאירופה. בשבועיים שעד 19 בספטמבר הסתכמו הכנסות אלו ב-73 מיליון אירו בלבד לעומת 290 מיליון אירו אשתקד. יש דיבורים על כך שהאיחוד האירופי יפסיק כליל את רכישת הגז הטבעי הנוזלי מרוסיה. הכורים הגרעיניים באירופה מפחיתים את תלותם באורניום רוסי.
כל אלו יובילו לכך, שכל עוד יימשכו בעיות האינפלציה של רוסיה – יוחמרו המתחים בין משרד האוצר לבנק המרכזי, במיוחד ככל שיתקרבו הבחירות לנשיאות. אקונומיסט צופה, שהבנק המרכזי יאלץ או להזניק את הריבית או להיכנע ובכך להוביל לאינפלציה משתוללת. פוטין יכול כמובן לקצץ את תקציב הביטחון, אבל תוכניותיו ל-2024 מלמדות שאין לו כוונה כזאת. כל עוד המלחמה באוקראינה תימשך, יהיה עליו לנהל יותר קרבות גם מבית.