כלת פרס ישראל הפרופסור אניטה שפירא אינה עוד היסטוריונית. היא נתב, מופת, מסר. בראיון שהעניקה לרותם שטרקמן ורוני לינדר במהדורה האנגלית של הארץ נשאלה אם הגיע הזמן לארוז ולנטוש את ישראל. כך אמרה: "I am not packing but I cannot say that i am not thinking about it. I always have days when I think about how to get a European passport... for my children and grandchildren." המראיינים לא הירפו, מתי היא חושבת כי תגיע העת לארוז? If the government's plan advancs. If it is implemented then that the time has come to pack. ¹. הזו אניטה שהנציחה את דוד בן-גוריון וברל כצנלסון ויגאל אלון ותולדות האומה בעת החדשה? הזו אניטה נסיכת הציונות ההומאנית שפרסמה לא מכבר את האוטוביוגרפיה הנפלאה שלה (ככל ספריה) על הילדה היהודייה אשר נעזבה בשואה במנזר בפולין וחייה ניצלו ופרחה וגדלה בארץ-ישראל של מפא"י וחרות ומפ"ם והמפד"ל? שוב לארוז? שוב להיות פליטים? (אגב, בעידן בו הניאו-נאציזם בעלייה דרמטית, מטאורית, ברחבי אירופה, ואולי גם באמריקה שם לא דעך כוכבו של הימין הקיצוני במפלגה הרפובליקנית). זה המסר? יהודים תברחו? יהודים, אל תילחמו על הציונות האנושית ועל הזכות להגדרה עצמית ברוח הנשיא וודרו וילסון ומגילת העצמאות של דוד בן-גוריון? ומפי מי? מטעם מאור היסטורי כה גדול. לא, אניטה היקרה והנכבדה מאוד בעיניי, חדלנו לברוח. אנחנו נילחם. ואם תקום בארץ חלילה ממשלה בלתי חוקית ניאבק גם בה בכל האמצעים החוקיים הראויים, ויכול נוכל לה. אנו גם יודעים טוב מהם כיצד לעשות זאת. אנו גם איננו כה פסימיים. שפירא כה אוהדת לתופעה המרשימה של תנועת המחאה (וגם ראיתיה בהפגנות בקפלן, תל אביב) אבל פסימית באשר לתוצאה. גם אם דמויות חיוניות כמותה מועדות באמצע הדרך, גם אם הן אומרות "ניתנה ראש ונשובה מצרים" לא אנו. כי נמשיך עם ההפגנה הדמוקרטית עד למיגור הרשע. דבריה היו בבחינת מסר של חושך מפי היסטוריונית של אור. אנדריי סחרוב לא ברח. מרטין לותר קינג נשאר על משמרתו. דני מס שילם בחייו. ראשו של עולה הגרדום דב גרונר לא שח. לא נארוז.