המלחמה שנכפתה על ישראל בעזה בשמחת תורה היא בעלת היבטים והיקפים שלא היו כמוהם.
ההתמודדות עם המלחמה היא כמובן בראש ובראשונה צבאית וביטחונית, ולאחר מכן כלכלית - הן מבחינת הפגיעה במשק והן מבחינת פיצויים ותשלומי העברה - אך גם במעגלי המעטפת המשפטיים נדרשים טיפול והערכות בשורת נושאים, אשר אביא להלן מעט מהם לשם הדוגמה.
נדרשת הפעלתו המיידית של חוק הארכת מועדים, התשל"ה-1974, ונדרשת חקיקה - בכנסת או באמצעות תקנות שעת חירום - להארכת מועדים אזרחית גם עבור מי שלא נקראו לשירות חירום אך עקב המצב אינם יכולים לעמוד במועדים אזרחיים שונים - מתשלומי מס ומועדי אסדרה (רגולציה) ועד למועדים אזרחיים חוזיים, אם בשל עקירתם ממקום מגוריהם, אם בשל מוות במשפחה, אם בשל פציעה, ואם מטעמים אחרים.
יש להחיל חקיקה מסוג זה על תושבי עוטף עזה, כמובן, ובמידה מופחתת, יחסית ופִּרְקָנִית (מודולרית), גם על אזרחים אחרים שכבר נפגעו ועוד יפגעו כתוצאה מן המלחמה, כלומר למי שנפגע יותר תינתן הארכת מועדים ארוכה יותר ובעניינים רחבים יותר, ולמי שנזקק להגנה בהיקף מופחת יינתנו הגנה והארכת מועדים היקף מופחת. חקיקה חלקית ולא מספקת מסוג זה נחקקה בתקופת משבר נגיף הקורונה - תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הארכת תוקף ודחית מועדים), התש"ף-2020, שלאחר מכן הוארך תוקפן בחקיקה ראשית.
כמובן, שנדרשת הפעלה, בהתאם לצרכים ובמידת הצורך, של דיני החירום במכלל מגזרים - תשתית, אנרגיה, הארכת רישיונות לסוגיהם, מדיניות אכיפה, וכל דין או היבט אחר המשופעים מן המלחמה ומשעת החירום המיוחדת. בנוסף, חלק ממאות אלפי חיילי המילואים שגויסו יזדקקו לסיוע משפטי עבורם ולבני משפחותיהם - אשר פרט לגורמי מגזר שלישי המסיעים וימשיכו לסייע, מחייב גם סיוע מרוכז מאת המדינה.
בהקשר אחר, חשוב לא פחות, יש להיערך משפטית לאפשרות שבמהלך המלחמה יעצרו בעזה אלפי פעילי טרור מארגון הטרור חמאס, ארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי הפלשתיני (גא"פ) וארגוני טרור נוספים, אשר יהיה צורך לטפל במעצרם, בחקירתם, בשפיטתם ולאחר מכן בכליאתם (בינתיים פורסם רק צו הקובע כי פעילי טרור מעזה יוחזקו כלואים בשדה תימן).
בחלק משמעותי מן המקרים ייתכן שיהיה צורך בחקיקה פלילית התואמת את עקרונות המשפט הבינלאומי הפומבי בגין עבירות שהן חמורות יותר מעבירות ההמתה (לרבות עבירה הרצח "הרגילה") הקיימות בחוק העונשין, התשל"ז-1977), בדומה לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש"י-1950.
חקירתם ושפיטתם המהירה של אלפי מחבלים פעילי טרור והיעילות והמהירות, תוך שמירה על הליך משפטי תקין, תהיה חיונית ועשויה להיות מעבר לכוחה של מערכת המשפטית האזרחית. בין השאר, מאחר שהדבר ידרוש תגבור של עשרות שופטים ויותר, בעלי התמחות פלילית מתאימה, ענין שאינו מעשי בלוחות הזמנים שידרשו. את הראיות יש לאסוף - ואוספים - כבר עתה, משום שלאחר שקוע האבק, ברור שיעשה מאמץ להסתיר את פשעי המלחמה והפשעים נגד האנושות להם אחראים פעילי טרור אלה ושולחיהם. גם ראיות פורנזיות, הנוגעות לגופות הנרצחים ולמעשי הזוועה שבוצעו בהם, יש לאסוף ולתעד כבר כעת, במגבלות השעה, באורח שיאפשר את קבילותן המשפטית בהמשך.
את הראיות האלה, וכן את תוצרי החקירות הפליליות, להבדיל מהמודיעיניות, של פעילי טרור אלה, יהיה צורך לגבש לכתבי אישום, ולנהל מאות ואף אלפי הליכים משפטיים באורח פומבי ושקוף, ברמה הלאומי והבינלאומית כאחד.
החקיקה הקיימת כיום - חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979, וחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 (שניהם בסמכויות בית משפט מחוזי) - אינה מתאימה ואינה מספיקה לטיפול בעניין זה.
בתי המשפט הצבאיים, הפועלים כיום רק ביהודה ושומרון עסקו בשפיטת פעילי טרור מעזה עד להינתקות בשנת 2005, והם מאורגנים ויוכלו לבצע משימה זו בעזה (בית המשפט הצבאי בעזה ישב בעיר עזה עצמה בחלק מתקופת השליטה של מדינת ישראל ברצועה, ולאחר מכן במחסום ארז).
בישראל, אם כך יוחלט לפעול לעניין העמדתם לדין של פעילי הטרור מעזה - ייתכן שיהיה מקום להקים מחדש את בית המשפט הצבאי הפועל מכוח של תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, אשר עד לשנת 2000 פעל בלוד, ואשר הרמטכ"ל מוסמך להקימו בהתאם לתקנה 12 לתקנות ההגנה (שעת חירום). ייתכן שיהיה מקום לתצורה משפטית אחרת של הערכאה שתדון בעניינים של פעילי טרור כאלה.
כל אלה, ועוד משימות משפטיות רבות מאוד אחרות, מחייבים היערכות וטיפול כבר עתה, ולעניין זה נדרש גורם מרכז ומתכלל ("פרויקטור"), אשר יקים מנהלת משימתית לטיפול בעניינים משפטיים, ויוכל לתאם בין כל הגורמים - הכנסת, משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט, צה"ל (בתי הדין הצבאיים, בתי המשפט הצבאיים והפרקליטות הצבאית), וכל גורם נדרש אחר.
אני מציע כי תוקם מנהלה לריכוז ותאום המשימות המשפטיות הנוגעות למלחמה בעזה, אשר תוכל לרכז מאמץ משפטי חיוני זה, תוך הקצאת משאבים מתאימים. על הממשלה למנות לאלתר אדם מתאים לריכוז מאמץ משפטי זה ולהעניק לו את הכלים הדרושים לכך, בין אם מתוך המערכת הקיימת - ויש בה בעלי תפקידים המתאימים למשימה ובין אם אדם מבחוץ.
בעל תפקיד זה זה יהיה כפוף מקצועית ליועצת המשפטית לממשלה, אך מינויו יעשה בהחלטת ממשלה שתקבע את סמכויותיו ותחייב את כלל מערכת הרשות המבצעת לפעול בתאום עמו ובהתאם להנחיותיו - וראוי כי מינוי זה יעשה מיידית.