בגיל המופלג, 100, הלך לעולמו הנרי קיסינג'ר, יועץ לנשיאי ארצות ברית ומזכיר המדינה. הוא מן הדמויות הבולטות ביותר בדברי ימיה של ארצות הברית. בתקופת הנשיא ניקסון, הצליח קיסינג'ר, רפובליקני, לחולל מהפכים במדיניות החוץ של ארצות הברית: הוא היה גורם חשוב ביותר להפסקת מלחמת ויטנאם וסייע להשגת הסדר שקיבע את הפסקת המלחמה, מלחמת יום כיפור. כמו-כן תיווך להסדר של הפסקת אש בין ישראל לסוריה במלחמת יום כיפור. על פעילותו, ביחוד על מעורבותו החשובה בעימותים במזרח התיכון ובהשגת השלום במלחמת ויטנאם - קיבל את פרס נובל לשלום. אחת התופעות המאפיינות את פעילותו של קיסינג'ר הייתה קרבתו לנשיא ניקסון שהיה ידוע גם כמי שהשמיע הערות אנטישמיות. קיסינג'ר רשום כמי שחולל פריצת הדרך ליחסים בין ארצות הברית לבין סין. הוא גם ניהל, למעשה, את מדיניות ארה"ב בתקופת הדטאנט, המלחמה הקרה בין ארצות הברית לבין ברית המועצות, רוסיה כיום. הוא שיזם את ביקורו הראשון של נשיא ארה"ב בברית המועצמות, אז. ניתן להעריך כי פעילותו של קיסינג'ר מנעה מלחמה גרעינית בין שתי מעצמות-העל. קיסינג'ר, שר החוץ היהודי הראשון של ארה"ב, פעל להסדרת היחסים של ישראל עם מדינות ערביות, מצרים וסוריה. לא אחת נמתחה בישראל ביקורת על יוזמותיו המדיניות, עד כדי קריאות-בוז שהשמיעו פעילי ימין שהפגינו נגדו בעת שהותו במלון המלך דוד. בעת שליחותי העיתונאית בארה"ב, בשנות פעילותו של קיסינג'ר, הבחנתי ביחס הסגידה לקיסינגר מצד אמצעי התקשורת. שהיתי בוושינגטון בימי פעילותו של קיסינג'ר. נדמה לי כי לא אגזים אם קיסינג'ר, דמות מפתח במימשלו של הנשיא ניקסון, בשנות ה-70 של המאה ה-20, היה מדינאי שיצר צימאון אדיר לכל מילה שיצאה מפיו וזאת למרות שלא נולד בארה"ב, אלא בגרמניה, בעיר פירת', מה שגרם למבטאו הכבד, ה"גרמני", בהתבטאויותיו. לו נולד בארה"ב, אפשר שהיה מתמודד על הנשיאות, אבל השפה האנגלית בפיו, במבטא כה זר, הייתה לו למכשול לו בכלל חפץ להתמודד. מסיבות העיתונאים שקיים, עוררו ענין עצום בקרב פרשנים. אם כי, במבט לאחור, לא תמיד חידש או בישר על מהפכים במדיניות. אפשר לומר בביטחון רב: הנרי קיסינג'ר לא יישכח, ואנו צפויים להופעתם של מחקרים רבים על פעילותו.