אני מאמין בכל ליבי לנשיא ארצות הברית, ג'ון ביידן שהוא ציוני ואוהב ישראל אמיתי. אין אלו הצהרות מס שפתיים של פוליטיקאי חלקלק המבקש לרצות קהלים שונים למימוש פוטנציאל התמיכה הפוליטית בו.
אני מאמין בכל ליבי שלו היה הדבר תלוי אך ורק בנשיא ג'ון ביידן, רבים מהכבלים אותם הוא מניח על ידיה של מדינת ישראל לא היו באים לעולם, רבים מאבני הריחיים אותם הוא מניח על צוואר מדינת ישראל, לא היו נולדים.
כוחות רבים, סמויים וגלויים, אינטרסים עצומים חבויים ומסתתרים בתוך מארג מערכת היחסים המשונה של הנשיא הנוכחי למדינת ישראל ומנהיגה, בנימין נתניהו. די להיזכר בהתערבות העקיפה והבוטה של הנשיא ביידן בבחירות האחרונות כאשר הגיע לביקור בשלהי ממשלת "השינוי והריפוי", כאשר הרעיף סופרלטיבים ומחמאות על מי שנכנסו לנעליו של בנימין נתניהו, כאשר היה ברור לכל, הידיים ידיי ביידן, הקול והכל ידי ברק חוסיין אובמה.
מאז בחירתו הדמוקרטית בניצחון מובהק של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנשיא ביידן התייחם באופן מבזה כנגד נתניהו ועוד יותר כנגד מדינת ישראל. הנשיא לא יצר עימו קשר טלפוני אלא רק לאחר מספר שבועות כדי לברכו על ניצחונו המזהיר בבחירות, הנשיא לא הזמינו לביקור בבית הלבן אלא רק לאחר חודשים ארוכים.
האידיוטים השימושיים במדינת ישראל ראו זאת כניצחון וביזיון של בנימין נתניהו, הם ספרו את השעות והימים, את השבועות והחודשים, אינם מבינים כי לא את נתניהו בלבד הוא מבזה אלא בראש ובראשונה אותם, כי לא רק בנתניהו הוא פוגע אלא במדינת ישראל. הנשיא ביידן בהתנהגותו הברק אובמית הרעה, החליש את מדינת ישראל. שם נזרעו זרעי תהליך הפיכת מדינת ישראל למדינת חסות.
חלק מהאידיוטים השימושיים שימשו כסוכני חרש של הממשל האמריקני, הבאישו את ריחה של מדינת ישראל, הוציאו דיבתה רעה.
מאז ימי ביל קלינטון וברק חוסיין אובמה לא היה נשיא שהעז להתערב כמו הנשיא ביידן במאבקים פנים ישראלים. הדבר בא לידי ביטוי באופן מובהק בימי המאבק הסוער על הרפורמה המשפטית. הרוח הגבית שהעניק הנשיא ביידן עם חבר יועציו, עיתונאי החצר שלו בישראל ובאמריקה, הייתה חלק מחומר התבערה שפיזר באופן מתמיד ותחזק את אש השנאה, המחלוקת, האיבה והפילוג.
האידיוטים השימושיים שאבו מההתערבות האמריקנית הבוטה בעניינה הפנימיים של מדינת ישראל רוח גבית שאת סופה כולנו יודעים. כבר היום ברור ללא ספק כי לימי המאבק נגד הרפורמה המשפטית היה חלק בהחלטה של אנשי התועבה לבצע את טבח שבת שמחת תורה. זה היה פיגוע אסטרטגי בחוסנה הלאומי של מדינת ישראל על מופעי הסרבנות, הפרות הסדר הקבועות, חסימות הכבישים הראשיים והאיומים במלחמת אחים שבה.
והנה, אחרי שהנשיא שהוא באמת אוהב ישראל רמס את כבוד ראש הממשלה, אחרי שהפך חלק משרי הממשלה למוקצים מחמת מיאוס, אחרי שהזדהה בנאומיו עם מנטרות: "מות הדמוקרטיה והונגריה זה כאן", אחרי שלא ריסן חלק מחבריו למפלגה הדמוקרטית ובהם שונאי ישראל מושבעים, אנטישמים עם תעודות, הגיעו ימי הטבח.
בשבעה לאוקטובר, בשבת שמחת תורה, זיהו אויבי מדינת ישראל ומבקשי רעתה כי הגיעה העת וניתן האות להתקיף את היהודים הראויים רק לדבר אחד, להשמדה. הם היו בטוחים שתשעת חודשי השנאה, החורבן וההרס שנראו ברחובות ישראל והדהדו בארה"ב ובאירופה, אכן סדקו את המכנה המשותף הישראלי. הם היו בטוחים שההבטחות, החתימות, השבועות שלא להתייצב בשעת פקודהשהצהירו הלוחמים והסירוב ההמוני יגזרו את דינם של היהודים לכליה.
בשבעה באוקטובר, שבת שמחת תורה, פלשו אנשי התועבה ל-22 יישובים יהודים, רצחו, אנסו, שרפו, שחטו, ביתרו, התעללו, בזזו וחטפו יהודים, והעם היהודי, כעוף החול, ניער מעליו כל מחלוקת והתייצב כאיש אחד מול אנשי התועבה והרשע. נשיא ארה"ב הגיע לישראל, משחתות שינו כיוונם לישראל, נושאות מטוסים חנו בישראל, רכבת אווירית של ראשי ממשל אמריקני וראשי מדינות אירופיות התייצבה לימין מדינת ישראל.
ההלם והזעזוע היו נוראים ואל מול עוצמת זעקת הנקם ניצב ראש ממשלה אחד, האחראי הראשי לאירוע שהתרחש במשמרת שלו. ראש הממשלה מאז שבת שמחת תורה בשעה 6.29 בבוקר פעל בשיקול דעת, בזהירות, בתבונה של מנהיג בעל ראייה רוחבית, בעל התבוננות היסטורית. עצר את הסוסים הדוהרים מבלי דעת, ללא כיוון, ללא תוכנית, חלקם סוסים עצלים שנרדמו באורווה ולא שמעו את לחישות הנחש.
ראש הממשלה התייצב אל מול פני האומה ובמקביל החל לנהל את המערכה הצבאית והמדינית בשום שכל כשהמטרה הינה מקסימום גביית מחיר מינימום קורבנות בקרב חיילנו.
אלא שאז החל תהליך איטי אך שיטתי של הפיכת מדינת ישראל לבת חסות או רפובליקת בננות. מה שהחל כחיבוק חשוב ומשמעותי לאומה הפצועה על-ידי בת בריתה הגדולה, ובא לידי ביטוי בסיוע גורלי של משלוחי תחמושת חיוניים, ניהול המערכה, השתתפות נציגי המעצמה בישיבות קבינט המלחמה והתערבות בתהליכים דרמטיים שהיו אמורים לשנות את המציאות המשיך בכפייה על ההנהגה המדינית בישראל להכנסת סיוע הומניטרי, הגדלתו באופן שיטתי, הורדת עצימות האש, ודרישה לקבלת הסברים על פעילות מבצעית צבאית במקומות כמו בתי חולים בעזה שלא היו אלא קיני טרור.
השיא מתרחש ממש בימים אלה לנגד עיננו, הרצון של הנשיא ביידן להעניק פרס לאנשי התועבה והפשע בדמות חזרה למשוואה המופקרת וחסרת האחריות של שתי מדינות לשני עמים. שוב מנגינות האיוולת של הקמת קיני טרור וחזית קדמית בפאתי תל אביב וכפר סבא, כאילו לא היה כאן טבח, כאילו לא היו כאן שונאי יהודים צמאי דם.
כאילו לא היו "הבלתי מעורבים", אזרחי עזה, מחלקי הסוכריות והבקלאוות על כל רצח של יהודי, אזרחי עזה המאושרים והשמחים בתוצאות טבח שבת שמחת תורה, החפצים רק בדבר אחד, השמדת מדינת ישראל.
החיבוק החם לו זכתה מדינת ישראל ביום הראשון לטבח היה לחיבוק דב, חיבוק שההפך מנכס לנטל, שהיה לחסם ממשי בהתקדמות המערכה. בשם האיזון הקדוש, איזון של שנת בחירות, נתבע הנשיא ביידן על-ידי חלק מהציבור הדמוקרטי הקיצוני שלו, הפרוגרסיביים במפלגה, להניף את המקל על הקורבן ולהופכו לאשם.
בשם הסימטריה הקדושה המציאו בארה"ב, בסיוע שונאי ישראל מקומיים, את המושג "אלימות המתנחלים", מעלילות הדם הנוראיות ביותר שנבראו במוחות מעוותים אשר בינם לבין המציאות אין כמעט ולא כלום. " אלימות המתנחלים" הינה לפי הפרסומים בארה"ב, ארבעה מתיישבים, ארבעה שלא הוגש נגדם כתב אישום, שלא הועמדו לדין בבית משפט ישראלי, ארבעה מתיישבים המואשמים על-ידי בית דין שדה אמריקני בפגיעה בפלשתינים.
ההיגיון מסרב לקבל מציאות הזויה אשר ממנה עולה כי בימים טרופים אלה, ימי מלחמה, מתפנה נשיא המעצמה הגדולה בעולם לנהל מערכה בינלאומית נגד מדינה ידידותית, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון ונגד ארבעה מתיישבים שלא הוכחה אשמתם. האיזון הקדוש מעוות עד להחריד. יש קורבן אחד בטבח הנורא הזה והוא מדינת ישראל, יש פושע אחד בטבח הזה, והוא החמאס.
כדי לרצות את האנטישמיים במפלגתו נכנע הנשיא ליצירת בועה בדמות עלילת הדם שנושאה "אלימות המתנחלים". אל מול עלילת הדם, ניצבים נתוני הצבא, נתוני משטרת ישראל, המוכיחים בעובדות ובמספרים כי מה שמכונה "אלימות מתנחלים", ירד בשנה האחרונה בחמישים אחוזים.
הקמפיין השיקרי והמתועב, שנולד בראשם של אוטו אנטישמים וסייעניהם מהשמאל הרדיקלי, הקמפיין המתוזמן של אנשי הממשל המהדהדים את עלילת הדם על-אף שאין בה מאום, משמש את הנשיא ביידן לצרכיו הפנימיים בלבד. המדרון החלקלק מסוכן, הנשיא ביידן חתם על צו בו הוא מאפשר לשר החוץ שלו להטיל סנקציות על "מנהיגים או בכירים בגופים ממשלתיים שמסכנים את היציבות בגדה המערבית".
וכמו כדי לקבע נרטיב, דובר המועצה לביטחון לאומי מודיע כי: "כרגע אין כוונה להטיל סנקציות על בכירי ממשל ישראלים", כרגע.
כעת, הנשיא ביידן מצוטט כמי שקורא להיערך ליום שאחרי התפטרותו של ראש ממשלת ישראל. כעת, מאות משאיות המאריכות את חיי מחבלי החמאס השודדים את המזון מתושבי עזה נכנסות בכל יום לעזה ופוגעות ביכולת ההכרעה הצבאית של מדינת ישראל. כעת, הנשיא מונע ייבוא של עשרות אלפי עובדים זרים מהודו ומהפיליפינים כדי לעבוד במדינת ישראל במקום העובדים הפלשתינים.
כעת, הנשיא מגנה בחריפות כינוס של יהודים המבקשים לחזור ולהקים יישובים בעזה. כעת, האמריקנים משתעשעים ברעיון המחריד לאמן את תושבי עזה ולהפוך אותם לשוטרים, כעת הנשיא תובע ממדינת ישראל לספק לו מיידית תשובות למספר אירועים בהם היו מעורבים לוחמי צה"ל ביהודה ושומרון, תוך איום כי אם התשובות לא יניחו את דעתו, תופסק העברת תחמושת ללוחמים ביהודה ושומרון.
הבחירות הפנימיות בארה"ב גובות מחיר נוראי ממדינת ישראל, מדינה הנתונה במערכה על קיומה. ועדיין לא נאמרה מילה על ההתמודדות בחזית הצפונית, על האינטרס הסעודי- אמריקני, על המרחק הקצרצר של ראש הנחש, אירן, מפצצה גרעינית.