פרשת "משפטים" עוסקת בדיני עבד עברי, אמה עבריה וגם עבד כנעני. בני ישראל שוחררו מעבדוּת בעת הוצאתם ממצרים על-ידי ה'. הם שמעו: "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם..." (ויקרא כ"ה, נ"ה). ולא עבדים לעבדים - לאנשים, שהם בעצמם חייבים להיות עבדים לאלוקים. הרצוי הוא שלא תהיה תופעת עבדות שֶׁבּה אדם משעבד אדם אחר, אך אם כן יש לאדם עבד, עליו לנהוג בו בהתחשבות.
ה"הרגשה בפרשה" שלי היא שלמרות הנאמר בברכות השחר: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד" ו"בָּרוּךְ...שֶׁלּא עָשַׂנִי שִׁפְחָה", עדיין כל אחד וכל אחת מבני האדם הם עבדים.
נבין זאת לאחר שנענה על השאלות הבאות:
האם יש דברים ששולטים בי ומשתלטים עלי? למשל: שעות רבות מול מחשב, שימוש רב בפלאפון על שלל האפליקציות שיש בו, התמכרויות שונות, הימורים ועוד. האם אני משועבד לתאוות שונות כמו אוכל, עישון או קניות? האם אני משועבד ליצרים שונים? האם אני "וורקהוליק" המשועבד לעבודתו ונמצא בה שעות מרובות?
לאחר זיהוי ה"משעבד" שלך וההבנה שבכך אינך חופשי לעשות כרצונך, הגיעה העת לצאת מעבדוּת לחרות. השלב הבא הוא בניית תוכנית של שלבי השחרור מהעבדות למשעבד הבלתי רצוי. כפי שכתב יענקל'ה רוטבליט בשיר "מעבדות לחרות": "כשל כוח הסבל / לא יכולתי לשאת / "די זה די!" אמרתי / אני מוכרח לצאת. / את העבד שבי / להשאיר מאחור / במקום שאליו / לעולם לא אחזור / אין לי מה להפסיד עוד / מלבד הכבלים".
כדי להשתחרר מעול העבדות לרעיונות שאינם לטובתנו, יש לצאת לחופשי מ"הינדוס תודעה" ולא להיות משועבד למסרים ו"שטיפות מוח" מהתקשורת. לומר: "אינני רוצה להיות "עבד לעבד" בכך שמפרסמים בעלי אינטרסים, ישפיעו על מחשבותיי בנושאים שונים".
העבדות שנבחר להימצא בה היא "אנא עבדא דקודשא בריך הוא" (=אני העבד של הקדוש ברוך הוא) שהוא מלך מלכי המלכים. כפי הנאמר בשירו של יוסי גיספן: "אין עוד מלבדו מלוא כל הארץ כבודו, הקדוש ברוך הוא מלך ואני עבדו".
