שוקי המניות שוברים שיאים. מדד סטנדרד אנד פור של בורסת ניו-יורק עלה לראשונה אל מעל ל-5,000 נקודות בינואר והמשיך לעלות בפברואר. מדד STOXX 600 של בורסות אירופה הגיע לשיא משלו. מדד ניקיי של טוקיו שבר את השיא משנת 1989. למרות הקורונה והצמיחה הצנועה, התשואה הריאלית השנתית מאז 2010 עומדת על 8%, כולל דיבידנדים ורווחי הון – גבוהה יותר מאשר אג"ח או נדל"ן, ולמעשה גבוהה יותר מכל נכס אחר. אם לזינוק יש בית, זוהי ארה"ב – קובע אקונומיסט. 100 דולר שהושקעו במדד S&P בשנת 2010, שווים כעת 430 דולר בערכים ריאליים. ל-60% מהאמריקנים יש כיום מניות, השיעור הגבוה ביותר מאז החלה בדיקת נתונים אלו בסוף שנות ה-1980. רבים מהם, כולל משקיעים מקצועיים, שואלים האם מדובר ברמות גבוהות בנות קיימא או בהקדמה לתיקון כלפי מטה. לא מעט אקדמאים וחוקרי השוק טוענים, כי החברות האמריקניות יתקשו להמשיך להשיג את התשואות יוצאות הדופן הנוכחיות. אחת הסיבות לכך היא שמכפילי השווי של החברות כבר מצויים ברמות גבוהות מאוד; רק לעיתים רחוקות היו תחזיות הרווח שלהן כמו גבוהות. בשנים 1989-1962 גדל הרווח הנקי ב-2% לשנה; עד 2019 השיעור הוכפל ל-4%. אבל רוב הביצועים המרשימים הללו הם אחיזת עיניים, טוען אקונומיסט, בשל ירידת מס החברות באותן שנים – מה שהותיר להן יותר רווח נקי. במקביל, האשראי הוזל מאוד – מה שתרם לירידה בהוצאות ולעלייה ברווחים. שני גורמים אלו מסבירים למעשה את כל הגידול ברווח הנקי. המצב דומה במדינות עשירות אחרות. כעת יש לחברות בעיה רצינית. הירידה בת העשור בריבית התהפכה לעליות; המחיר של הלוואה נטולת סיכון במדינות העשירות כפול מאשר ב-2019. אין כל ערבות לכך ששערי הריבית יירדו לרמות השפל הקודמות, שלא לדבר על רמות שפל ממושכות כמו לפני הקורונה. ובאשר למיסים – מצב הרוח השתנה. נכון שדונלד טראמפ עשוי להוריד את מס החברות אם ייבחר שוב, אבל המס החציוני ב-142 מדינות עלה ב-2023/22 לראשונה מזה עשרות שנים. המדינות העשירות הסכימו על מס חברות מינימלי של 15%, מה שאומר שכאשר הוא יופעל – נטל המס על חברות יעלה בשיעור שבין 6.5% ל-8.1%. מה צריך לקרות כדי שמניות החברות האמריקניות ימשיכו לספק תשואות יוצאות דופן? אפשרות אחת היא שהמשקיעים ימשיכו לשלם תמורת מכפילי שווי גבוהים עוד יותר, אבל זה יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי. לצורך כך יהיה צורך בעלייה ריאלית של הרווחים ב-9% בשנה – מה שקרה רק פעמיים בלבד מאז מלחמת העולם השנייה: בועת הדוט.קום סביב שנת 2000 וערב המשבר הפיננסי של 2008. משקיעים רבים מקווים שהבינה המלאכותית תיחלץ לעזרה. משאלים בין מנכ"לים מצביעים על התלהבות רבה מן הכלים הללו. כמה חברות כבר מאמצות אותם וטוענות שהם מזניקים את הרווחים התפעוליים. אם הם יאומצו בצורה נרחבת יותר, כלי הבינה המלאכותית יאפשרו לחברות לחסוך בהוצאות ולייצר יותר ערך, וכך להאיץ את הצמיחה ואת רווחי החברות. אין צורך לומר, כי מדובר בנטל כבד על טכנולוגיה שעודנה נמצאת בחיתוליה – מגיב אקונומיסט. יתרה מזאת: התפתחויות טכנולוגיות רחוקות מלהיות המגמה היחידה שתשפיע על העסקים בשנים הבאות. החברות ניצבות בפני חוסר ודאות גיאו-פוליטי, העלול להוביל לכך שהסחר הבינלאומי יישאר ברמתו הנוכחית ואולי אפילו יפחת. שתי המפלגות הגדולות בארה"ב מפגינות ספקנות כלפי המגזר העסקי. הקרב נגד האינפלציה טרם הסתיים בניצחון; הירידה בריבית עשויה שלא להיות מהירה או עמוקה כפי שהמשקיעים צופים. בעשורים האחרונים היה זה מטופש להמר נגד שוקי המניות וכמעט בלתי ניתן לתארך מתי תגיע הירידה. אבל העולם התאגידי עומד בפני מבחן אדיר.