בתחילת דצמבר 2023 הכריז שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, על הטלת עיצומים נגד ישראלים שהיו מעורבים במעשי אלימות ביהודה ושומרון. למרות הצעד החריג, העיצומים היו מוגבלים בהיקפם והתמצו באיסורי כניסה לארה"ב ליחידים (לעיתים יחד עם בני משפחותיהם הקרובים). ההערכה היא שמדובר בעשרות ישראלים ובני משפחותיהם. ב-1 בפברואר נרשמה עליית מדרגה. נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, חתם על צו מינהלי (executive order) המאפשר להטיל עיצומים על מעורבים במעשי אלימות ביהודה ושומרון. בצו מצוין ש"המצב ביהודה ושומרון - במיוחד רמות גבוהות של אלימות של מתנחלים קיצוניים, עקירה כפויה של אנשים וכפרים, והרס רכוש - הגיע לרמות בלתי נסבלות". מצב זה, קובע הצו, מהווה איום רציני על המצב ביהודה ושומרון ועזה, בישראל, ובאזור המזרח התיכון כולו, ופוגע באינטרסים של ארה"ב וביעדי מדיניות החוץ שלה, הכוללים את פתרון שתי המדינות. הצו מאפשר הטלת עיצומים, הכוללים הקפאת נכסים ואיסור כניסה לארה"ב כלפי מי שאינם אזרחי ארה"ב, על מי שנחשד, בין היתר, בביצוע פעולות המאיימת על השלום, הביטחון או היציבות של יהודה ושומרון; תכנון, הזמנה, הכוונה או השתתפות במעשה אלימות או איום באלימות נגד אזרחים, הרס רכוש ותפיסה או נישול רכוש בידי גורמים פרטיים; וכן על העדר אכיפה נגד פעולות כאלו; כמו גם ביצוע או ניסיון לבצע מעשי טרור המשפיעים על יהודה ושומרון. הצו מאפשר להטיל עיצומים לא רק על אזרחים בודדים, אלא גם על ארגונים וגופים מדינתיים. הצו יכול לחול גם על שרים ובכירים במשרדי ממשלה וצה"ל המעורבים בפעילות המנויה בו. בהקשר זה, על-פי פרסומים, בדוח פנימי של משרד החוץ נאמר שהממשל האמריקני ממתין לתשובות מישראל על טענות נגד כוחות צה"ל, ושוקל עיצומים גם נגד חיילים, ביניהם מפקדים בצה"ל, בגין העדר אכיפה כלפי מתנחלים הפוגעים בפלשתינים ביו"ש. מיד לאחר הוצאת הצו, מחלקת המדינה הכריזה על עיצומים נגד ארבעה מתיישבים שנטען שנהגו באלימות בייהודה ושומרון כלפי פלשתינים. ב-14 במארס נוספו עוד שלושה אזרחים ישראלים ושני מאחזים לרשימת העיצומים. המעשים המיוחסים להם כוללים השתתפות בהפרות סדר, הצתות רכבים ומבנים, איומים ותקיפות של חקלאים פלשתינים והרס רכושם. לגבי המאחזים נטען שמדובר בבסיסים שמהם המתנחלים מבצעים אלימות ומונעים מחקלאים פלשתינים גישה לאדמותיהם. השימוש של ארה"ב בעיצומים אישיים כנגד אלימות מתנחלים סלל את הדרך למדינות נוספות לנקוט צעדים דומים. כך, ב-12 בפברואר הוטלו עיצומים על-ידי בריטניה, הכוללים מגבלות פיננסיות ומגבלות מסע, על "ארבעה מתנחלים ישראלים קיצונים" (שחלקם מופיעים גם ברשימות של ארה"ב), שהפרו את "זכויות האדם של קהילות פלשתיניות ביהודה ושומרון". הגבלות מסע על "מתנחלים קיצוניים" הוטלו גם על-ידי צרפת ב-13 בפברואר ועל-ידי ניו-זילנד ב-28 בפברואר. גם ספרד הודיעה על פתיחת הליך להטלת עיצומים על מתנחלים וקנדה הודיעה שהיא שוקלת הטלת עיצומים כאלו. התפתחות חשובה אירעה ב-18 במארס, כאשר שר החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, הודיע שהושגה הסכמה של מדינות האיחוד להטיל עיצומים על מתנחלים ישראלים קיצוניים, שיכללו הגבלות כניסה והקפאת נכסים שנמצאים בתחומי האיחוד. זאת לאחר שהונגריה הסירה את התנגדותה לצעד זה. ההחלטה תיכנס לתוקף אחרי האימוץ הסופי על-ידי נציגי מדינות האיחוד ופרסומה בכתב העת הרשמי של האיחוד האירופי. ההשלכות של הטלת העיצומים חורגות מגדר הפעילות בשטחן של המדינות המטילות אותן. הדבר נכון במיוחד לעיצומים המוטלים על-ידי ארה"ב. העיצומים אוסרים על מימון מי שמוטלין עליו עיצומים, כך שהם משפיעים גם על בנקים וגורמים פיננסיים אחרים. בהתאם לכך, בנק לאומי ובנק הדואר הגבילו פעילות בחשבונות של המתנחלים שנכנסו לרשימת העיצומים שהטילה ארה"ב, למעט פעילות שהותרה במפורש על-ידי הממשל, הנדרשת לצרכים הומניטריים שוטפים. בנק ישראל גיבה החלטה זו, תוך הבהרה ש"עקיפה של משטרי עיצומים כאמור, יש בה כדי לחשוף את התאגידים הבנקאיים לסיכונים משמעותיים וביניהם סיכוני ציות, סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים משפטיים וסיכוני מוניטין. שמירה על הניהול התקין והפעילות הסדירה של התאגידים הבנקאיים בישראל נחוצה לשם שמירה על הפעילות הסדירה של המשק בכללותו, לקיום מערכת יחסים תקינה עם הכלכלה העולמית, ולבסוף לשם תפקודה התקין של הכלכלה הישראלית".