אין זו הפעם הראשונה שעיתונאי ידיעות אחרונות, צדוק יחזקאלי, נפצע במהלך שליחותו העיתונאית. בפעם הראשונה, ככתב הספורט של עיתונו, הוא נפגע באפריל 1987 בפניו ובראשו על-ידי שני אוהדי בית"ר, חמומי-מוח, בחניון מערכת עיתונו בירושלים. חמישה חודשים לאחר מכן הוא נדקר על-ידי אוהד אותה קבוצה, בסיומו של משחק-ליגה, לאחר שמתח ביקורת על אחד השחקנים. הוא אושפז אז כשהוא סובל מפגיעות בכתף, בזרוע ובירך.
כדי למנוע התנכלות נוספת, החליטה מערכת ידיעות אחרונות לשגר את יחזקאלי לניו-יורק, כדי שיכהן שם ככתב העיתון. במשך שנים רבות הוא שלח משם סיפורים בלעדיים לארץ והצטייר כאחד הכתבים הנמרצים והחרוצים ביותר של עיתונו.
יחזקאלי, בעל פרס סוקולוב לעיתונות, נודע כבר בעבר באומץ-לבו, כאשר לא היסס להגיע לאיזורי-קרבות שונים ברחבי העולם ולמדינות עוינות לישראל, שאינן מקיימות עימה יחסים דיפלומטיים, ולדווח מהן לעיתונו. במהלך שליחויותיו האלה סיכן לא אחת את חייו.
אבל, יחזקאלי נודע לא רק באומץ-לבו. מסירותו לחבריו למקצוע לא ידעה גבולות והוא היה מוכן לסייע להם בכל צרכיהם. לפני 16 שנה, בעת היותי חבר מערכת ידיעות אחרונות בתל אביב, שהיתי בחופשה עם ילדי בניו-יורק, כאשר דרכוננו, כרטיסי הטיסה, כספנו וכרטיסי האשראי שלנו נגנבו שם מאיתנו. במשרדי מערכת ידיעות אחרונות בניו-יורק הושיט לנו צדוק את עזרתו ואיפשר לנו בכך לחזור ארצה.
