'מפגש הסטייק' הוא מושג תל אביבי ותיק ומוכר כמו בלומפילד, אבולעפיה או ספריית בית אריאלה, למשל. מהמקומות שגם אם לא היית בהם מעולם, שמעת עליהם לא אחת. כבר יותר מעשרים שנה קיימת המסעדה, שהתפתחה מסטקייה קטנה באזור התחנה המרכזית למקום מפגש מוכר ביותר בדרך מנחם בגין, והפכה למוסד גדול ומוכר. על כשרות תמיד הקפידו שם, אלא שבתל אביב, כמו בתל אביב, חוקי המשחק לא דומים לשום מקום וצריך הרבה אומץ כדי לא לפתוח בשבת. במפגש הסטייק בתל אביב החליטו למצוא את שביל הביניים ולגשר על פערים בין שומרי המסורת לקהל החילוני, עם מסעדה שמבדילה בין בשר לחלב אבל פתוחה בשבת, מה ששולל ממנה את תעודת הכשרות. הבעיה היא שגם שומרי כשרות צריכים ליהנות מבשר טוב, ובדיוק בשביל זה פתחו הבעלים את מפגש הסטייק בהרצליה פיתוח.
לאחר הקדמה כזו, התחושה היא שאין צורך אמיתי להציג את מפגש הסטייק ברחוב שנקר. הבשר הטוב, הטעמים המוכרים, הישיבה בחלל גדול המואר היטב, הרבה אלמנטים שמזכירים את מסעדת האם. אז בא לשם קהל שמקפיד יותר? נו, שוין. רק שבמפגש הסטייק כנראה הבינו שלא הכשרות לבדה תגרום לאנשים לבוא דווקא לסניף הזה, ויצאו בקטע שמייחד אותם בהשוואה למסעדה התל אביבית ובכלל ביחס למסעדות מז'אנר דומה. לייחוד הזה קוראים ערן עטר, והוא מביא אתו לא רק את השיפודים, הלבבות והשווארמה, אלא מאכלים אותנטיים מהמטבח הצפון אפריקני בכלל והמרוקאי בפרט. כך, לצד התפריט הרגיל תוכלו למצוא מבחר מתבשיליו של עטר. אני כבר יכול להמליץ בחום על-מנת החציל הטורקי (38 שקל), פתיח מצוין של חציל חרוך באש בשילוב בשר טחון, צנוברים, סלסה עגבניות וטחינה פיקנטית, ועל הסינטה המתוקה (90 שקל), מנת סינטה נאה מוגשת על גבעת פירה ברוטב מתקתק ומיוחד. את השאר, כמו למשל מדליוני הפילה או קבב הטלה בעלי גפן, תיאלצו לגלות בעצמכם, משום שלנו פשוט לא היה מקום בבטן.
אבל בואו לא נהפוך את מפגש הסטייק למסעדת גורמה. גם אם האוכל המצוין של עטר בהחלט ראוי לשבחים, חשוב לזכור שעממיות היא נדבך חשוב באופייה של מפגש הסטייק. למרות העיצוב המהודר של המסעדה והתוספת האנינה של התפריט של עטר, עדיין מדובר במקום שלא מעוניין ליצור לעצמו תדמית שרלטנית, ובשל כך נותן גם את הדברים הבסיסיים שכולנו מכירים ובמחירים נוחים: מגוון צלחות החומוס (22-32 שקל), עשרות סוגי הסלטים (אפשר להזמין גם בלי בשר) והמנות שכולנו אוהבים - שיפודי כבד ופרגית, קבב, לבבות, שווארמה וכל מה שאפיין מאז ומתמיד את המוסד הזה. אני ממליץ על הפלפל הממולא (32 שקל), פתיח שנשמע קצת בנאלי אבל בונה את התיאבון, על סטייק האנטרקוט (300 גרם, 120 שקל) שהיה עשוי מצוין במידה הנכונה (מדיום), והשמועה מספרת שגם המיקס גריל הזוגי (175 שקל). אחר כך באו הקינוחים. הלכנו על סופלה (35 שקל) ועל קרם ברולה (35 שקל). יש לציין כמובן כי שניהם פרווה ומוגשים עם כדור גלידה. אז מהטעם הפחות איכותי של הגלידה אי אפשר לחמוק (אחרי הכל, קשה לייצר גלידת פרווה ברמה גבוהה), אבל המנות עצמן היו במפתיע ממש טובות, לא רחוקות מהמקור החלבי.
בסופו של דבר, אני לא יכול להגיד למי שרגיל לאכול במפגש הסטייק בתל אביב לנדוד להרצליה אם כל מה שהוא מזמין זו מנת השיפודים הרגילה שלו, כי הרבה הבדל באיכות הבשר אין. אבל בשביל האוכל שמייצר ערן עטר, עבור השילוב המנצח שבין עממיות לייחודיות ובמיוחד אם חשובה לכם תעודת ההכשר - תעלו על הרכב, כולה הפרש של רבע שעה.
