במלחמת יום כיפור הותקפה ישראל במלוא העוצמה של שני צבאות סדירים, בהפתעה, בנחישות, ותוך הרג רב בחיילים. אלפיים שש מאות חיילים נהרגו, עשרת אלפים פצועים ויותר, ובכל זאת, עם סיום המלחמה הזאת הבין האויב שהובס, והתחנן להפסקת אש.
ניצחנו, ומיד לאחר מכן הובסנו. מצריים זכתה בסיני, תעלת סואץ, בנפט, והמשיכה לנהל את המלחמה דרך עזה. סוריה שימרה את כוחה, פלשה ללבנון ומאז מנהלת את המלחמה על גבם של הלבנונים. רוצה לומר, ניצחון ישראלי מוביל לתבוסה מדינית, והכנת השטח לסיבוב הבא, הקטלני לא פחות.
במלחמת לבנון הראשונה כבש צה"ל מחצית מלבנון, היכה בצבא ובהגנה האוירית של סוריה, איים על ביירות, גירש את אש"ף לתוניס, מכל הבחינות ניצחון צבאי מרשים. הניצחון הוביל לתבוסה. אש"ף התמקם בלב הארץ, ביהודה, בנימין, שומרון ועירון, ניהל מלחמת גרילה שגבתה אלף וחמש מאות חללים ואלפי פצועים, ובלבנון נס צה"ל על נפשו מאימת החיזבאללה וארבע אמהות. הווי אומר, ניצחון צבאי מוביל לתבוסה מדינית וגם צבאית.
במלחמת לבנון השנייה, הובס צה"ל, לפחות לדידם של מנהיגי מציר הרשע, אירן, סוריה ונסראללה. ישראל היא זו שהתחננה להפסקת אש, ונסראללה הוא זה שהסכים ברוחב לב, מתוך הבטחה לחדש אותה בכל עת שיחפוץ. הנזק לחיזבאללה מזערי, מאה ושלושים חיילים הרוגים, גורל החטופים לא ידוע, והרמטכ"ל הודיע שמעולם לא התכוון לנצח במערכה.
יתכן שזה המצב הרצוי. לו ניצחנו היה ראש הממשלה מצהיר כי כוונתו להמשיך בתוכנית ההתכנסות, כי נושא הגולן פתוח לדיון, ומסירת שטחים תמורת שלום היא הדרך. עתה משהובסנו ברור כי כל שטח שבידי הערבים משמש בסיס להמשך השמדת הישות הציונית, שערביי ארץ ישראל, ובכללם נציגיהם בכנסת הם אויב מר לא פחות מחיזבאללה וחמאס. תבוסה צבאית ישראלית חיסלה כל סיכוי ריאלי להדברות שתביא לתבוסה מדינית.
תודה לך דן חלוץ על התבוסה. בכי נורא על החיילים שהוקרבו, ועוד יוקרבו, על מזבח התבוסה.
