חברת הכנסת שושנה גלאון ממר"צ החליטה לשחק אותה אנרכיסטית. אבל לא סתם אנרכיסטית מהזן הדחוי של ג'קו אייזנברג, אלא משהו ייחודי, משהו שחי בשלום עם כל העולמות - במיוחד עם עולם הבלוף והפלוץ.
במהלך תוכנית בטלוויזיה פנתה הפרלמנטרית הכל יכולה הזו בקריאה נרגשת אל הציבור ודרשה ממנו במפגיע, שלא ישתף פעולה עם ועדת וינוגרד.
מנחה התוכנית עוד ניסה איכשהו להסביר לגברת שקריאתה זו היא מעשה חתרני, אבל היא כבר התגפפה לה להנאתה עם החסינות הפרלמנטרית שלה.
אין מה לדבר: לתקוף את ועדת וינוגרד זהו הבון טון של הימים הללו, וכמעט שלא תמצא אדם שפוי שלא יתכבד בהשלכת אבן על הוועדה הזו.
וגם אין לנו טענות מיוחדות על כך שחבר כנסת, באשר הוא, מנצל את החסינות הפרלמנטרית שלו כדי לדחוף קדימה, ובאין מפריע, את הספינים שלו.
אם כך, היכן הבעיה עם ח"כ גלאון?
הבעיה עם הפרלמנטרית החסינה הזו, שהיא פונה אל אנשים, שהם חסרי חסינות, ומשדלת אותם לעבור עבירות פליליות ולהסתכן במאסר.
כי ועדת וינוגרד - מה לעשות - היא ועדה שהוקמה על-פי חוק, והיא מוסמכת, מהכוח שניתן לה על-פי חוק ועדות חקירה, לזמן לעדות כל מי שהיא תמצא לנכון - ממש כמו היתה בית משפט.
ואדם שיסרב לבוא ולהעיד בפני הוועדה, דינו - כך החוק - שנתיים מאסר.
אתם הבנתם את זה? יושבת לה חברת כנסת לבטח מאחורי קיר בטון עבה ומזויין הקרוי חסינות פרלמנטרית, ומשם היא שולחת אנשים טובים, אך ללא חסינות, היישר אל תוך מלכודת החוק הפלילי.
אבל הרי אמרנו כבר שח"כ גלאון היא אנרכיסטית מזן ייחודי.
כי הדמוקרטיה היא בדמה של חברת הכנסת גלאון. היא ממש מכורה לדמוקרטיה. תן לה להסניף כמה שורות של דמוקרטיה והיא חזק בעניינים.
ובכלל, קשה לכעוס על ח"כ שושנה גלאון. כי כשצריך היא יודעת להצטייד בעיניים בוכיות ולעזור לחלשים ולחסרי ישע - במיוחד אם יש איזה מיקרופון בסביבה.
כי כל מהותה וסלע קיומה של ח"כ גלאון באים לה מהמיקרופון - אחת שתיים שלוש ניסיון.