"ההמלצות שאנחנו נתנו לממשלת ישראל היו אמורות לטפל בשני דברים", אומר ישראל מקוב, יו"ר גיוון אימג'ינג, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" במלון דיוויד אינטרקונטיננטל. דיברנו על עידוד למציאת מקורות לתמיכה בתעשיה המסורתית. חשנו שיש צורך לעשות הגדרה רחבה יותר של תעשיה הזכאית לתמיכה".
"יש לנו משבר ריאלי שרק מתחיל לקבל תאוצה, ולכן יש דגש רב יותר בפעולות אלה". לדבריו, תוך 17 שנה הכוונה היא שהתפוקה לעובד בישראל תהיה שווה ל-80% מתפוקת עובד בארה"ב לעומת 54% כיום. מקוב מציין כי המשמעות היא הכפלת שכרו של העובד.
המלצות אלו, יצוין, התקבלו באופן חיובי על-ידי הממשלה אך לבסוף הוחלט ליישמה רק בפריפריה. "התעשיה העלית משתמשת בקבלני משנה, ותוך שנתיים-שלוש אנחנו יכולים לשדרג את התעשיה שלנו ולייצר אותה בארץ במקום להקצותה לחו"ל".
פרופ' מרים ארז מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון מגדירה את התעשיה המסורתית ככזו ששיעור המו"פ בה מאוד נמוך. עוד מציינת ארז, כי אין היררכיה, מה שמאפשר לעובדים, למשל, להצמיח רעיונות - ולפיכך, לפתח חדשנות. "בשטח צריכים גם תהליכי bottom-up", היא אומרת.
"בסופו של דבר אנחנו מייצאים הרבה יותר מפלסטיק או את שעת העבודה של העובד", אומר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, ומציין שהתעשיה השכילה לפתח ערכים מוספים. לדבריו, המדען הראשי גומר את התקציב באמצע השנה: "הפרה רוצה להניק יותר ממה שהעגל רוצה לינוק במקרה זה", הוא אומר.
"שולי הרווח בתעשיה המסורתית קטנים מאוד, ולאור עליית מחירי חומרי הגלם והיחלשות הדולר, התעשיה הזו מאבדת מהרווחיות שלה". זאת ועוד: "איך יכול להיות שאין תוכנית אסטרטגית ל-20 שנה? איפה הסעיפים בתקציב שאמורים לקדם את התוכניות האלה? כל התוכניות האלה נופלות על כסף".
"כשיש חזון ויש אסטרטגיה עושים את הדברים לאט. היות והאופק שכל אחד רואה הוא מקסימום שנתיים, זה לא מסתדר עם אסטרטגיה, לצערי".
רו"ח גבי מימון, מנכ"ל משרד התמ"ת, אומר כי "הבעיה היא חוסר בביקושים - בזיהוי הצורך אצל התעשיה המסורתית. אם כך, הצורך שלנו הוא לעורר ביקושים ולהבין את היכולת של הטמעת חדשנות, וכאן אולי טמון יתרונה הגדול ביותר של הוועידה, שפיתחה כלים שאמורים להעלות צד הביקוש".
מימון טוען כי תעשיות שהכירו בחשיבות של חדשנות טכנולוגית, הוכיחו שהפריון שלהן זינק - בתעשיות הפלסטיק והגומי, למשל. עוד ציין מימון, "יחדת המדען הראשני הכי פחות ביוקרטית במשרד".
אריק גרבלסקי, יו"ר פורום דור ההמשך בהתאחדות התעשיינים, מציין כי לתעשיה המסורתית יש חשיבות חברתית מאוד גבוהה, ומציין כיצד במפעלו עובדים ללא השכלה גדלו והפכו למנהלים. "לצערי, אנחנו מרגישים כמו מתאגרף בזירה שחוטף מכל עבר", הוא אומר וחוזר על החולשות שמנו קודמיו. "המלחמה שאנחנו עובדים היום קשה יותר מממלחמת לבנון מלפני שנתייים".
"מפעל של תעשיה מסורתית בארץ שלא יכניס לעצמו חדשנות, לא ישרוד, אך מצד שני הוא עומד בפני קשיים רבים: התייקרות ארנונה, מים ותשומות, למשל. יש לעצור את הקשיים האלה, לטענת גרבלסקי ומציין בנשימה אחת את מסלול הביוקרטיה שעובר התעשיין בישראל. לדבריו, "האטה בביקושים משפיעה על כולם. הממשלה הקצתה תוכנית האצה שחלקה - אני מקווה - יעבור כבר מחר בוועדת הכספים. אסור לנו לחכות אפילו רגע".
אהרון שיטה, מנכ"ל להבות, מפעל קיבוצי שעוסק בתחום של התקנת מערכות כיבוי אש ואספקת ציוד מגן בפני אש, מצא רווחיות גולמית נמוכה מ-12% ב-2005, מחנק אשראי מצד הבנקים וחברי הקיבוץ. "במצב שבו היינו, ללא כסף, יצאנו בשלב הראשון לחלק הקשה - להגדיר מה מעסקינו אינם חלק מהאסטרטגיה, וניצבנו בפני בעיות מאוד קשות כמו פיטור חברי קיבוץ".
"במטפים קשה להרוויח, אבל אם נהפוך אותם למערכת אוטומטית, נוכל לחדש ולייצר רווחיות גדולה יותר. אני אומר את זה בגאווה שהפכנו מערכות כיבוי אוטומטיות לכלי רכב". לדבריו, למפעל טכנולוגיה מנצחת מוגנת בפטנט שחברות אמריקניות חפצות בשיתוף פעולה עימו.
