ההוצאה השנתית של משקי בית בהם ילדים מחזיקים ומשתמשים בטלפון נייד הגיעה בשנת 2007 לכ-320 מיליון שקלים. כך עולה מסקירה של מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, על השימוש בטלפון נייד בקרב ילדים ונוער (גילאי 12-15).
מממצאי הסקר עולה כי ילדים במשקי בית יהודים - הן של ותיקים והן של עולים - מחזיקים בטלפונים ניידים בשיעור גבוה יחסית, הנע בין 65% ל-70%, לעומת ילדים במגזר הערבי שרק ל-24.4% מהם יש מכשיר טלפון נייד.
ההוצאה החודשית הממוצעת בקרב בני 12-15 לטלפון נייד הגיעה ב-2007 ל-104.5 שקלים. ההוצאה החודשית הממוצעת הגבוהה ביותר - כ-124 שקלים - מתקיימת דווקא בקרב משקי בית של אוכלוסיות מוחלשות (משקי בית ערביים, ובעלי השכלה והכנסה נמוכה), שבהם שעור הטלפונים הניידים לילדים נמוך יחסית.
מהסקירה עולה כי 66.3% מההורים מעוניינים שהמדינה תחוקק חוק שיגביל את הוצאות הילדים בטלפון נייד, וחלק ניכר מהם אף מצדד בהגבלה כזו גם על מכירת מכשירי טלפון ניידים לילדים ונוער.
מהסקירה, הכוללת חלק ממימצאי סקר מקיף שערך מינהל המחקר והכלכלה במשרד התמ"ת לבקשת המועצה לשלום הילד, עולה עוד כי השתכנעותם של ההורים מאלמנט הביטחון שנשיאת מכשיר נייד מעניק לילד, הביאו משקי בית רבים לקבל החלטה על רכישת המכשיר. זאת, מבלי לצפות את מכלול ההשפעות הכלכליות ואחרות, הנובעות מעלויות השימוש על-ידי הילד, על הוצאות משק הבית.
ממצאים עיקריים נוספים העולים מן הסקירה הם: בכ-58.6% ממשקי הבית עם ילדים בגילאי 12-15, שהם כ-229 אלף משקי בית, היה ב-2007 לפחות לילד אחד מכשיר טלפון נייד; לכ-254 אלף ילדים בגילאי 12-15 יש מכשיר טלפון נייד; שעור נמוך של ילדים המחזיקים בטלפון נייד (15.5%) בולט במיוחד בקרב משקי בית חרדים ודתיים; לשעור גבוה יחסית של ילדים במשקי בית של לא-נשואים יש מכשיר טלפון נייד - נתון המצביע על חשיבות רבה שמייחסים לטלפון הנייד כאמצעי לתקשורת משפחתית במשפחות חד-הוריות; 51.1% מההורים לילדים בגילאי 12-15 שלהם מכשירי טלפון נייד, מגבילים את סכומי הצריכה החודשית של הילדים, ואולם 23.8% מהילדים נוהגים לחרוג מדי פעם או לעתים קרובות פי 4 עד פי 10 (!!!) מהסכומים שהוקצו להם.