נשיא בית המשפט העליון (בדימ.), אהרן ברק, גילה (יום ד', 25.3.09) כי מצא את הדיין הרב שלמה דיכובסקי ראוי לשמש שופט בבית המשפט העליון. זאת למרות שהרב דיכובסקי חסר השכלה משפטית פורמאלית אלא רק "משפטן בידיעותיו".
הדברים נאמרו בכינוס שהתקיים במכללת שערי משפט לרגל פרישתו של הרב דיכובסקי מכס השיפוט בבית הדין הרבני הגדול לערעורים.
עוד ציין ברק כי ידיעותיו של הרב דיכובסקי במשפט האזרחי רחבות מאד.
במרכז הכינוס נידונו המאבק על סמכויות אשר מתקיים בין בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים, אשר ידוע בשפה המשפטית כ"מירוץ הסמכויות".
מהו 'מירוץ הסמכויות'? היות ובענייני נישואין וגירושין, לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה סמכות מקבילה בעניינים
הכרוכים בענייני נישואין וגירושין (כגון עניין הרכוש והמזונות), הרי שהחוק קובע כי "כל הקודם זוכה", קרי, אותו צד החפץ בגירושין אשר פנה לבית המשפט לענייני משפחה/בית הדין הרבני ראשון, הרי שאותה ערכאה אשר אליה פנה, היא הערכאה אשר תדון בכל תיק הגירושין. הסיטואציה של "כל הקודם זוכה" יוצרת מירוץ ערכאות. זוג אשר מצוי במשבר ולא בהכרח חפץ או מעוניין להתגרש, יתכן והבעל או האישה ירוצו לאחת הערכאות אך ורק בכדי 'לתפוס סמכות', קרי, לגרום לערכאה המועדפת עליהם לדון בעניין, וזאת הגם ואין עדיין רצון להתגרש, אלא יש רצון לבדוק את סיכוי שיקום הנישואין. למעשה הצורך 'לתפוס סמכות' בערכאה הרצויה (לרוב נשים מעדיפות את בית המשפט לענייני משפחה וגברים את בתי הדין הרבניים), מוביל זוגות שרוצים לשקם את נישואייהם לפתוח הליכי סרק מוקדמים, אך ורק בכדי "לתפוס סמכות".
לא בכדי 'מירוץ הסמכויות' הפך לנושא מרכזי מבין נקודות החיכוך הרבות בין בתי הדין הרבניים לבתי הדין האזרחיים. הראשון לציון, הרב הראשי לישראל, משה עמאר, ציין כמה לא ראוי מירוץ זה.
נקודת חיכוך נוספת בין בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים היא סמכותם של בתי הדין הרבניים להכריע בעניינים אזרחיים. בעניין זה קבעה השופטת פרוקצ'יה כי לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בעניינים אזרחיים, גם לא בהסכמתם הצדדים. פסק דין זה של פרוקצ'יה, שניתן אחרי שהרכבים רבים של בית המשפט העליון הותירו את הסוגיה בצריך עיון, מצטרף אל פסק דינו הידוע של הנשיא (בדימ.) ברק בעניין בבלי (
בג"צ 1000/92 - חוה בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול - . פ"ד מח(2), 221).
באותה פרשה קבע ברק כי בעניינים אזרחיים כפופים בתי הדין הרבניים לדין האזרחי של מדינת ישראל, לרבות פסיקת בית המשפט העליון. באותה פרשה נפסק כי על בתי הדין הרבניים לכבד את הלכת השיתוף אשר נקבעה בבתי המשפט האזרחיים, ולפיה בעת הגירושין, יתחלק הרכוש המשותף אשר נצבר במהלך חיי הנישואין שווה בשווה בין הבעל לאישה, אחת היא כמה כל אחד מהם תרם לצבירת רכוש זה במהלך חיי נישואיהם.
