מאי הוא החודש שבו הטלוויזיה האמריקנית מציגה את מרכולתה לשנת השידורים הבאה ובוחנת את השנה שחלפה. נתונים רבים כלולים בבחינה הזאת, ואלה של השנה החולפת אינם מעודדים: בשנה שהסתיימה באופן רשמי ביום רביעי האחרון, ספגו ארבע רשתות הטלוויזיה הארציות - אן-בי-סי, אי-בי-סי, סי-בי-אס ופוקס - ירידה של 16% בקרב הקהל הנחשק של בני 18 עד 49. כך דיווחה חברת נילסן, שמשכללת בנתוניה גם את הצפייה במכשירי הקלטה. המובילה בנתוני הצפייה בקרב קבוצה גיל זו היא עדיין פוקס, אבל היא גם זו שספגה את הירידה החדה ביותר.
הסיבות לירידה, כפי שמציין "הוליווד ריפורטר", הן שהרשת לא שידרה השנה את משחק הסופרבול, והירידה בצפייה ב"אמריקן איידול" - התוכנית הפופולרית ביותר בארצות הברית; בגמר שלה צפו 28.8 מיליון צופים, וברגע ההכרזה על כריס אלן כזוכה - 34 מיליון צופים. מדובר בנתוני צפייה שכל תוכנית הייתה מאחלת לעצמה, מלבד "אמריקן איידול" - שבשנים הקודמות משכה עוד כמה מיליונים אל שעותיה האחרונות של העונה.
רשת סי-דבליו, שאינה נמנית עם ארבע הארציות, סבלה מהירידה הגדולה ביותר בצפייה בקרב קבוצת הגיל הזו. הקהל הנאמן שלה נותר קהל הנשים, ואליו היא מפנה את שידוריה בשנה הקרובה, שתחל בספטמבר, עם תוכניות ברוח הטרנדים של השנה החולפת: סדרה ישנה שזוכה לחידוש - "מלרוז פלייס" וסדרת ערפדים - "יומני הערפדים", וכן "דרושה התערבות הורית" ו"החיים היפים". אגב, טרנד שהעסיק את ישראל, והוא הפורמטים מחו"ל, נזנח לגמרי השנה; אין שום תוכנית אמריקנית המבוססת על פורמט זר בלוח השידורים החדש.
להתראות, טיטאניק
בנוסף לנתוני הצפייה הבעייתיים של השנה החולפת, נראה שהשנה הקרובה תהיה מאתגרת לא פחות. הלוח החדש שמתכננת רשת אן-בי-סי שנוי במחלוקת: ההחלטה לשדר מדי ערב ב-22:00 את תוכניתו החדשה של ג'יי לנו, שמסיים השבוע את המשמרת ארוכת השנים שלו ב"הלילה", יוצרת לא מעט בעיות. בגלל המחסור בזמן בלוח השידורים, סדרות יחלקו שעות שידור ויתקצרו; כך למשל, לעונה החדשה של "גיבורים" יהיו רק 19 פרקים והיא תתחיל בסתיו, ותחליף אותה "צ'אק" המדע-בידיונית, שתשודר באותה משבצת למשך 13 פרקים חדשים בלבד.
הרשת אומנם חתמה על חוזים עם סדרות חדשות רבות מאשר בשנה שעברה (כמו "הורות" ו"קהילה") אבל במקביל היא מבטלת את שידורן של סדרות ותיקות עם קהל נאמן, כמו הקומדיה "קוראים לי ארל" והדרמה "מדיום", שתזכה לחיים אחרי המוות בסי-בי-אס. ההחלטה לבטל את הסדרות האלה נובעת בין היתר מהמיתון. המשא-ומתן על חידושי חוזה היה קשה, ובלא מעט מקרים הסתכם בביטול סדרות המופקות באולפנים חיצוניים. כך קרה ש"ללא עקבות" של סי-בי-אס, שמאחוריה שבע עונות וצופים נאמנים רבים, הגיעה לסופה.
ביטול הסדרות באן-בי-סי, וההסבר של בן סילוורמן, אחד מיושבי הראש של הרשת, שלפיו "מדובר בפרויקטים מזדקנים שבמשך כל שנות שידורם לא קיבלנו מכתב מעריצים אחד", עורר זעם בקרב המפיקים והיוצרים. גרג גארסייה, היוצר של "קוראים לי ארל", אמר בתגובה ל"לוס אנג'לס טיימס" כי "קשה להיות נסערים מדי מזה שזורקים אותך מהטיטאניק".
עולים על סרטון
ייתכן שההיסטריה של פרנסי הטלוויזיה האמריקנית מעט מוגזמת. "הוליווד ריפורטר" ציטט מחקר של האנליסט העצמאי ברוס ליכטמן, שנערך ב-1,250 משקי בית ובקרב קבוצה נוספת של 250 בני עשרה בגילים 12 עד 17, ומצא כי רק 8% צופים בתוכניות טלוויזיה במחשב, לעומת 24% שצופים בקטעים מהחדשות, 20% שרואים סרטונים ביו-טיוב ועוד 15% שצופים בתקצירים של אירועי ספורט. "נכון שהשימוש בצפייה מקוונת נמצא בצמיחה", הסביר החוקר, "אבל מרחיק לכת לראות בזה אפיק אלטרנטיבי עיקרי לצפייה בתוכניות טלוויזיה. למעשה, הוכח שבמחשב מעדיפים לצפות בסרטונים קצרים יותר".
אלו שיש להם סיבה לדאגה הם דווקא המפרסמים. כי על אף שאמריקנים צופים בטלוויזיה יותר מתמיד, כפי שמציינת חברת נילסן, 80 מיליון מהם צופים במכשירי הקלטה ומזרזים את הפרסומות. לפי הסקר של נילסן, אמריקני ממוצע צפה ב-153 שעות טלוויזיה חודשיות ברבעון הראשון של 2009 - שלוש דקות יותר מהממוצע של אותו רבעון ב-2008, ומתברר שב-30.6% אחוז מהבתים שבהם יש פיפלמיטר, יש גם מכשיר הקלטה.
אפקט אובמה
השינוי בבית הלבן מבשר על שינוי בהוליווד, ואחד מניצני השינוי הוא הסדרה שמעלה מחר בארצות הברית מייק ג'אדג', יוצר "המלך היל" (העוסקת ברפובליקאים מטקסס). מדובר בסדרת אנימציה חדשה על "משפחת גוד" השמאלנים הליברלים; ההורים ג'ראלד (בקולו של ג'אדג') והלן (ננסי קארל) כל-כך מחויבים לאורח החיים התקין-פוליטית שלהם, שאפילו הכלב צ'ה נאלץ להיות טבעוני. רק בעלי החיים הקטנים הנעלמים באופן מסתורי בסביבת הבית מלמדים שהכלב כנראה אינו מקפיד על התזונה הזו.
בת העשרה של הזוג, בליס (לינדה קרדליני) אינה שותפה לתפישת העולם של ההורים, וגם הניסיון עם בנם השני לא צולח. הם ביקשו לאמץ תינוק אפריקני ובמקום זאת קיבלו נער בן 16 ששמו אובונטו (דייב הרמן), שמגיע מדרום אפריקה, ומתברר שהוא בכלל לבן. בני משפחת גוד מחפשים הארה בכל מקום, אך נותרים אומללים. הם לא יודעים איך לקרוא לשכן האפרו-אמריקני שלהם, מבולבלים מכל מיחזור שקיות הניילון ומצליחים לסבך כל עניין פשוט במחשבה מיותרת על ההשלכות הפוליטיות של מעשיהם. חומרים קומיים משובחים.
טעה, טעות, טועים
הרבה הכאות על חטא נרשמו בימים האחרונים בהוליווד: אלק בולדווין, כוכב "רוק 30", התנצל על בדיחה שנויה במחלוקת שאמר בתוכנית של דייוויד לטרמן, על כך שהוא מתכוון להזמין לעצמו כלה בדואר מהפיליפינים. הבדיחה גרמה לשר בפיליפינים להזכיר כי קניית כלה דרך האינטרנט אסורה במדינתו, ולאיים כי בולדווין יקודם באלימות אם יגיע לפיליפינים. "אני חושב שרוב האנשים הבינו שזאת הייתה בדיחה", התנצל השחקן באתר "האפינגטון פוסט", "זו הייתה הערה מיושנת, ללא ספק עוד סימן לגילי המופלג".
שלשום התנצל נייג'ל ליתגו בפני קהילת ההומוסקסואלים על הערה שלו כשופט בתוכנית הבכורה של העונה החדשה של "נולד לרקוד" האמריקנית. הארגון ההומו-לסבי האמריקני Glaad טען כי ליתגו (לשעבר מפיק בכיר של "אמריקן איידול") אמר לזוג רקדנים - אחד הומו והשני לא - כי הם "מנכרים את הקהל": "תמיד היו לנו גברים שרקדו יחד, אבל הם אף פעם לא ממש היו זה בזרועות זה". אחר כך כתב בטוויטר: "אני לא חסיד של ריקודים סלוניים נוסח הר ברוקבק". במוצאי שבת התנצל ליתגו: "אני מצטער מעומק לבי שפגעתי באנשים בבחירת המלים הגרועה שלי. אינני הומופוב והזדעזעתי שמגדירים אותי ככזה".
ואילו קיפר סאתרלנד, כוכב "24" המואשם בכך שנגח בראשו של מעצב האופנה ג'ק מקולו, פירסם בסוף השבוע האחרון יחד עם מקולו הודעה כי הם יישבו ביניהם את המחלוקת. סאתרלנד הצטער בחצי פה וכתב: "אני מתנצל על מה שאירע באותו לילה ומתחרט מעומק לבי שמקולו נפצע". מקולו תרם את המשפט: "אני מעריך את דבריו של סאתרלנד ומאחל לו כל טוב".
