מירי יקרה, הילדים וכל משפחת אלתר, שותפי ועובדי המשרד בהווה ובעבר, חברים, עמיתים, וידידים וכל אוהביו של אבי זכרונו לברכה.
כמי שעמד לצידו של אבי בגאווה ב-14 השנים האחרונות והכיר את המרץ והחיוניות שבאבי, קשה לי להאמין שאני ניצב כאן, סופד לו, ומדבר עליו בלשון עבר.
אבי, שותפי הבכיר היה לי לאורך כל השנים, החל מהמועד בו הגעתי כמתמחה צעיר למשרד, כאח בכור וכמורה דרכי בתחום המקצועי. על כך כל השנים תודתי היתה נתונה לו, וגם עכשיו.
באבי היה שילוב יוצא דופן של תכונות אנושיות ומוח מבריק. אבי ניחן בזיכרון פנומנלי שלמעטים יש, בהבנה מדהימה, בכושר ניתוח אנליטי יוצא דופן, וביצירתיות שאין שני לה. שילוב כזה של תכונות מצוינות הינו דבר נדיר ביותר. אין ספק כי אבי היה גאון אמיתי, והייתי מרשה לעצמי לומר, אף יחיד בדורו.
אבי היה באופיו חדור מוטיבציה בלתי נלאית להצלחה. גם כאשר הצליח, מעולם לא שקט על זרי הדפנה, אלא שקד עוד ועוד. המצוינות כדרך להצלחה היתה מוטו שלו. הוא פעל כך בעצמו, ועודד את כל מי שלידו להגיע למצוינות ולבטא אותה.
כאדם נדיר, היודע מחד את ערכו, והיודע כי אף אחד לא יוכל לקחת ממנו את מה שיש לו, היה לך, אבי, פירגון לאחרים ברמות הנדירות במחוזותינו, וכל אדם אשר סייע לך במשהו, אם בכתיבת מאמר כזה או אחר אובכל דבר אחר, זכה לקרדיט, לפרגון ולתודה, יהיה מעמדו אשר יהא.
כאדם אציל ידעת כי לפרגן לאחרים איננו מוריד ממך אלא רק מוסיף על השלם, אשר ממילא אצלך היה קרוב למושלם.
אבי היה מהמקוריים שבאנשים, ותמיד הצליח לחשוב מחוץ למסגרות ולפרוץ אותן, ולשלב בחוכמתו כי רבה שילובים אשר אף אדם לא חשב עליהם קודם. לא תמיד אנשים קיבלו את עמדותיו, ולעיתים חלקו עליהן, אך אף אחד לא חלק מעולם על גאוניותו ועל מקוריותו.
אבי כאדם לא היה רק מפרגן, אלא נדיב אמיתי בכל מובן שהוא, מאחרון הספקים ועד לחברים וידידים קרובים. תמיד ובשמחה אמיתית חלק את ההון שצבר במהלך חייו. כמוטו הוא ידע כי שיתוף ולא התבודדות בסופו של יום גם במובן העסקי יביאו לתוצאות טובות יותר, והתוצאות מדברות גם מדברות בעד עצמן.
אבי, כמי שהתחיל מאפס כקיבוצניק שיצא בידיים ריקות לחיים, צבר במו ידיו, או יותר נכון, במו שכלו, את כל מה שהיה לו ויש לו. הגם שבדרך לא שכח אחרים, תוך שהוא זוכר ויודע תמיד שהתחיל מאפס, ומעולם ליבו לא גבה.
מעטים ידעו על כמויות ה"מתן בסתר" (שלא על-מנת להתפרסם), והיום אולי יודעים יותר, שחילק אבי לנצרכים במהלך השנים, והכל בנדיבות אין קץ.
אבי כחסיד המצוינות גם דאג עוד בחייו לחלק מלגות לימודים כדרך לעודד לימודים ומצוינות, ובעצמו דאג להנחיל מחוכמתו לאחרים על-ידי הוראה אקדמית והרצאות. אבי כאיש עט וספר דאג רבות לכתיבת ספרים ומאמרים בעצמו ואף עודד אחרים לעשות זאת. ספריו הרבים ומאמריו ישארו איתנו ויזכירו לנו את גדלות האיש, גם הרבה אחרי לכתו.
אבי היה חבר אמיתי. לא היה אדם כלשהו שפנה אל אבי, ולא קיבל ממנו מענה עזרה או כתף. לא זו בלבד אלא שאבי כחבר אמיתי וכאיש חכם לא פעם ולא פעמיים יזם עזרה לחברים בנקודות בהן הם עדיין לא צפו את הצורך בעזרה.
המיסים היו אהבתו הגדולה של אבי. נדמה כי אין ולא היה מישהו במדינתנו שהבין וידע תחום זה לעומקו, כמו אבי. לא בכדי נרתם אבי לשרות הציבור להיות היועץ המשפטי אולי הצעיר ביותר של נציבות מס ההכנסה, ובמרצו ויכולתו הרבים גם בהיותו סגן נציב, פעל רבות עבור המדינה ונציבות מס הכנסה. גם לאחר שפרש, ומתוך אמונה כי צריך לחלוק מחוכמתו, ומכיוון שנציבות מס הכנסה היתה יקרה לו, תמיד נרתם לעזור ולתת עצה טובה לאנשי מערכת המס, אשר רובם ככולם לאורך כל השנים פנו לשאול בעצתו כ"חכם השבט".
את המשרד אותו הקים אבי מאפס, ובשילוב יכולתו האנושית לצרף אליו אנשים טובים ומצוינים, הפך אבי למשרד המוביל במדינה בתחום המיסים. נדמה לי כי לא אחטא לאמת כשאומר כי אבי היה ענק בתחום זה, ובמו ידיו יצר מהפכה בתחום שהיה יחסית רדום בעבר. המצב כיום הוא כי בכל משרד רואי חשבון וברבים ממשרדי עורכי הדין, קיימים כיום מחלקות מיסים, שהינן פרי המהפכה והענין שיצר והפיח אבי בתחום.
אבי כאיש אשכולות היה מלא מהכל. בישיבות המשרד היום יומיות שכל כולה של מטרתן היתה החכמה ותוספת בינה ודעת בתחום דינמי זה, ידע אבי להקשיב לדעות חדשות ומקוריות ולקבלן, ולהנחיל מגאוניותו וצורת חשיבתו לכולם. אך בישיבות אלו, ולא רק בהן, באה לידי ביטוי רבגוניותו. לא פעם או פעמיים היה מצטט אבי בעל פה משירת אלתרמן, או מספרות יפה כזו או אחרת.
היה באבי מרץ בלתי נדלה והספקים אדירים, כאילו ידע שמנת חייו קצובה לו ועליו להספיק מה שיותר. הספקי יום עבודה של אבי היו דומים לשבוע עבודה של אדם נורמלי. כך הספיק אבי גם לנהל משרד ותיקים, גם לקיים חיי משפחה וחברות, גם לעסוק בפעילות ציבורית ולהיות הרוח המובילה בועדי ההורים בכיתות של ילדיו ובפעילויות ציבוריות אחרות כמו ועדת המיסים של לשכת עורכי הדין, או איפא - האיגוד הישראלי הפיסקלי. בימים אשר בהם עמד אבי בראשם של אותם גופים ציבוריים, "סבלו" הללו מעודף פעילות ודינמיות, על אף העובדה כי אדם עסוק ביותר עמד בראשם.
תמיד אזכור בחיוך רחב את חלוקת הקשב של אבי, אשר היה מצליח לנהל במקביל 2 שיחות טלפון נפרדות, ותוך כדי להדריך גם מי מהמתמחים אשר היה בא לשחר לפתחו ולקבל עצה בנושא אשר טיפל בו.
אבי הגביה עוף וכמעט נגע בשמים, ואולי בגלל זה רוצים אותו שם. ייתכן ולאלוהים יש בעיות מס אשר אבי בחוכמתו ובנעימותו יפתור אותן שם בקלות ובחיוך.
אך אבי נלקחת מאיתנו מכולנו מוקדם מדי.
אבי השנתיים וחצי האחרונות היו קשות לך ולמשפחה ולכולנו, ובמיוחד למירי אשר טיפלה בך במסירות אין קץ וידעת להוקיר לה תודה ולבטא את אהבתך וכך אף לאחיך אהוד אשר ניסה בכל מאודו להצילך.
עם זאת, ולמרות מחלתך ובשל גדלות נפשך וכוחותיך הנפשיים הרבים, התייחסת למחלתך שלך כאילו הינה תיק של מישהו אחר - של לקוח אשר צריך לטפל בו במירב היעילות והמקצועיות, וכך עשית. בכוחות נפשיים אדירים לחמת כאריה במחלה הארורה ולא ויתרת לה. האופטימיות הבלתי נדלית שלך הדביקה את כולנו ובמיוחד אותי. תמיד אזכור את שיחתנו האחרונה לקראת סוף השבוע שעבר, בה הבטחת לי, כן הבטחת לי, שאתה כבר מתאושש, ואוטוטו חוזר.
אחי הבכור תחסר לי ולמשפחתי עד מאד. אך הינך אבידה כבידה ביותר למשפחה הקרובה, לשותפיך ולכל החברים והידידים ולכל מי שעזרת לו בימי חייך, והיו הרבה מאוד כאלו.
אבי יקירי, לעולם לא אשכחך ואדאג להנציח את זכרך בכל המקומות אותם אהבת ואשר היו חשובים לך.
אנו כולנו במשרד נמשיך לפעול כמשפחה מלוכדת ונמשיך את דרכך.
קהל יקר, צר לי אם הארכתי, אך גם הספד זה הינו מן המעט אשר יש לי לומר לשבחו של אבי.
