הסדנה של פרלו סאמיק קורמת עכשיו עור וגידים. ד"ר סאמיק, מורה למדעי המחשב
באוניברסיטת בינה נוּסָנְטָרַה שבאידונזיה, ומומחה לטכנולוגיות משחק, מקווה להעניק הקלה כלשהי לאנשים שלא מסוגלים להתנתק מהמחשב.
ד"ר סאמיק מרבה למנות את מה שהמחשב תורם למכורים אליו. "מעבר לקואורדינציה, מוטוריקה עדינה ומיומנויות טכניות מגוונות ומורכבות, העיסוק האובססיבי במחשב על כל צורותיו גם משפר את הראייה הדו-עינית מפתח מיומנויות סנסוריות ופסיכו-מוטוריות בכל הקשור לתפיסה מרחבית."
רווחת המחשבה שאנשים שמכורים למחשב הם פריקים עקרים מכל רגש. הם יושבים כפופים למחצה, גוהרים כאותה דמות ראשונית שעלתה במחשבתו של דרווין שעה שהיה חופף את זקנו העבות, הם בוהים בצג במבט זגוגי, ואינם יודעים מהי שמחה, כבוד או אהבת הזולת.
גם את זה נוהג ד"ר סאמיק להזים. "אני כל הזמן רואה שחקני מחשב מאדימים מכעס, בוהים בערגה, מתמלאים שמחה, רוחשים כבוד והערצה... הם נמצאים בעולם שיש בו הכל. בהחלט גם את כל קשת הרגשות."
חיים וירטואליים בְּמוֹת המציאות
כאן עובר ד"ר סאמיק אל המכורים המכונים ביפנית היקיקוֹמוֹרי. צעירים שפורשים מן העולם ומסתגרים בחדר שיש בו מחשב ואינטרנט, טלוויזיה, פליי-סטיישן. והם שוקעים לתוך ההזייה עד שכחון עצמי, מישהו צריך לדאוג להם לאוכל ולהזכיר להם ענייני היגיינה.
אבל לא רק אלו צריכים קצת ריענון בחייהם. גם אנשים אחרים שיושבים שעות מול המחשב, לעיתים מבלי יכולת להתנתק ממנו. אלה שמסתובבים עם עיניים אדומות ועייפות תמידית.
ככל שהזמן עובר, מסביר ד"ר סאמיק, המתח הולך ומצטבר בנפשם. לאנשים האלה אין שום מעצורים. ואין שום דבר שיחזיק בהם מלהמשיך להתגלגל ולהתפרש לתוך המרחבים הווירטואליים של הרשת והמשחקים.
נפש להשכרה (SoulTorrent.exe)
סדנת התרפיה של ד"ר סאמיק, שתופיע בקרוב באתר שלו, תעסוק בהורדת קבצים באמצעות תוכנות שיתוף. "אנשים צריכים להקדיש קצת יותר תשומת לב לתוכנת השיתוף שלהם. ה'יו-טורנט' שלך, או ה'ביט-קומט', הוא לא עוד איזה אייקון דומם במגש המערכת. זאת הכניסה שלך אל עצמך."
כן. הכניסה המתמשכת אל העולם הווירטואלי, אל שעות של בידור שמאבד מערכו עד שנראה שמוטב לתקן את משמעות המילה 'בידור'. אבל הכניסה שלי אל עצמי?
ההדרכה של ד"ר סאמיק היא פשוטה בתכלית. "בזמן הזה שאתה מרגיש ששום דבר לא מתקדם בחייך, הכל דומם, אינך מוצא תכלית, ואינך רואה טעם בעשיית דבר. אז, קח נשימה עמוקה ופתח את תוכנת שיתוף הקבצים. עליך להסתכל רגעים ארוכים במד ההורדות... תתרכז בזה. תראה את הבייטים שיורדים ואת המד הולך ומתמלא אחוז אחרי אחוז..."
מה זה אמור לגרום למשתמש מוכה הגורל?
"זה מפיח בו תקווה," אומר ד"ר סאמיק. "זה מראה לו שיש דברים שכן מתקדמים בחיים. שלא הכל תקוע. שהוא לא מדשדש במקום אחד, ואם הוא יתחיל בפעולה לשיפור חייו, גם אם יעשה תנועת אצבע אחת מדי יום, הוא בסופו של דבר יגיע. הוא יצליח. כמו שהקובץ הזה שנמצא בהורדה, בייט בודד אחר בייט בודד. והם הולכים ומתקבצים. יש תקווה. יש סיכוי."
טוב, אני מבין. אבל למה שיתוף קבצים? לא תוכל ליצור איזו תוכנה ייעודית לעניין ההרפיה?
"לא. זה יאבד מהאפקט. אם המכור הזה יתקין עוד תוכנה אחת, המחשב שלו על שתי מערכות ההפעלה שבו ועשרות התוכנות, יתחיל שוב להשתגע בדיוק באמצע משחק התפקידים. או שבאופן כללי, הוא לעולם לא יתקין תוכנות כאלה שמבטיחות שיפור באיכות חיים והבלים מסוג זה. אבל תוכנת שיתוף קבצים, זה משהו אחר, זה ציוד חובה עבור כל משתמש כבד, עבור כל מכור שמכבד את עצמו. אתה נותן ערך מוסף לתוכנה הזאת."
ד"ר סאמיק שולל כמובן הורדת קבצים שאינה חוקית, אך באותה נימה הוא ממליץ להוריד משחקים מבוקשים ושוברי קופות, משום שלקבצים אלה יש בדרך כלל מקורות רבים, וההורדה היא מהירה יותר, כלומר, יש בה תקווה גדולה יותר עבור חייו של המשתמש.
אין מנוחה למגרסות
לשאלת איש המדור, מה לגבי ספר, עונה ד"ר סאמיק. "ספר? אתה רוצה שאכתוב על זה ספר?" הוא צוחק ומביט במבע של הבנה. "לא. אני לא כותב ספרים. כן, יש גם כאלה. וחוץ מזה, אם ייצא לאור ספר שכזה, הוא לעולם לא יגיע לידיים הנכונות. המכורים למחשבים אינם קוראים ספרים."
הוצאת פרפר לא תוותר לו כמובן על רב-המכר הפוטנציאלי, ותנסה לשכנע אותו לכתוב אותו לפחות עבור פורמט דיגיטלי, ולהפיצו חינם למכשירים ייעודיים, כך שד"ר סאמיק נמצא תורם לאנושות יצירה בצדקה. מה שהד"ר הטוב לא יודע זה, שפרפר מתכוונת לתת את הספר הדיגיטלי חינם רק למי שיקנה ספר אלקטרוני בשלוש מאות דולרים שיופץ על-ידי ההוצאה. כן, כבר ראינו את השיטות של הוצאת פרפר...
כך או כך, אנו עוד עלולים לשמוע בעת משפט בדינו של משתף קבצים את ההצטדקות: "מה? עשיתי את זה רק כדי לתת לאנשים תקווה! אתה בכלל יודע מה הנזק של ההתמכרות לרשת לכלכלה העולמית?"
תודה לך, ד"ר פרלו סאמיק.
