אולמרט המפסיד העיקרי

למרות הספינים התקשורתיים, אולמרט הוא המפסיד העיקרי במאבקיו נגד מבקר המדינה, נגד עמיר פרץ, בניסיונות להיחלץ מן החקירות באשמת שחיתויות, להתעלם מחקירות ועדת וינוגרד, ובעיקר, מן הניסיון להנהיג ולנווט את המדינה והחברה. עד כה ממשלתו כשלה בכל התחומים. מעט ההישגים החיוביים הם פרי עמלן של ממשלות קודמות. אנשי אולמרט נאלצו להיעזר בטריקים עלובים כדי למנוע ממבקר המדינה לדווח באופן מלא את ממצאיו בפרשת הטיפול בעורף. ניסיון זה לא יעלה יפה משום שכל הציבור מודע לכישלון הטוטאלי, הנמשך עד היום. לכל היותר מצליח אולמרט לפגוע במקצת במוסד מבקר המדינה ובמבקר עצמו, כשם שהוא מצליח לכרסם מעט בכוחו של הבג"צ, אף כי רק הפנייה לבית המשפט העליון בלמה במעט את פרסום מסקנות המבקר. לרבים ברור כי מינוי דניאל פרידמן לשר משפטים היה מינוי מוטעה. יכול להיות שיהא זה המינוי האחרון של אולמרט שכן הקואליציה שלו ניצבת על כרעי תרנגולת. היא איננה מצליחה להביא למינוי שרים חדשים ולפתור את בעיית יושב-ראש ועדת הכספים בשל השגיאה הקשה של אולמרט בעצם כינון קואליציה עם מפלגתו של האיום האסטרטגי, אביגדור ליברמן. ברור לכל משקיף פוליטי מנוסה כי המשך ההסדר הקואליציוני דה-פאקטו עם יהדות התורה עדיף על ההסכם עם ליברמן והצלליות שלו. שני ההישגים היחידים של אולמרט הם חיזוקו של בנימין נתניהו והחייאת הליכוד שהיה למחרת הבחירות על הקרשים מצד אחד ובלימת ירידתה של מפלגת העבודה העשוייה להשתקם אחרי הפריימריז עם בחירת איילון, ברק או אופיר פינס להנהגתה. בבחירות הבאות נחזור ככל הנראה למאבק הקלאסי שבין העבודה לליכוד, תוך העלמותה של קדימה תוך קדנציה כאשר בכנסת הבאה תהיה מפלגה שולית כמפלגת המרכז או שינוי המנוחות. יש רק לקוות שבתהליך ירידתו מן הבמה הפוליטית לא יפגע אולמרט במעט המוסדות המחזיקים בחיים את הדימוקרטיה הישראלית השבירה ושלטון החוק המקרטע. נסו לתאר לעצמכם את הדימוקרטיה הישראלית בלי עליונות הבג"צ: לא היה לנו ביטחון בחופש הביטוי, העיתונות, ההתאגדות וההפגנה. זכויות האדם היו למרמס והכנסת והממשלה היו מלאות במושחתים ועבריינים. בלי מוסד מבקר המדינה היה נעלם המחסום האחרון נגד עריצות המנגנון הממשלתי, חושפי שחיתויות היו מפוטרים ואולי גם נכלאים בבתי סוהר או במוסדות פסיכיאטריים. נכון, יש מה לתקן ולשפר גם בבתי המשפט וגם במוסד מבקר המדינה, אבל מי שבא לתקן צריך לבוא בידיים נקיות , ממניעים כנים ולאחר שתושלם חקיקת החוקה ולפחות מגילת זכויות האדם והאזרח.