הטור של פריצי

הסיכסוך פרץ כשראש הממשלה, אהוד אולמרט, האשים את מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, על שלא נתן לו די זמן כדי להגיב לטיוטת הדוח. לינדנשטראוס הנבוך מנוע מלהגיב. הוא אינו יכול לספר לציבור שהוא פחד לתת לאולמרט זמן רב, מתוך חשש... שאהוד ינצל זאת להקמת "מנהלת תשובות" ויסדר שם ג'ובים לעוד 20 איש מהמפלגה, ואז הוא, לינדנשטראוס, שוב יצטרך לערוך בדיקה נוספת ולאחר מכן לשבת ולכתוב עליו דוח ביקורת נוסף. וחוזר חלילה.

בהסבירו מדוע הוא לא רץ, במצוותה של דורית ביניש, למנות מיד את כל מי שהקליקה המשפטית הותיקה הכינה והביאה לו כמועמדים, הסביר שר המשפטים החדש, פרופ' דניאל פרידמן, כי מאחר ושופט מתמנה ל-20 שנים ויותר אז ברצונו לקיים בדיקות מעמיקות לגביהם. "ולצערי" אמר פרופ' פרידמן, "החומר שמונח בפני הוועדה הוא דל מאד". הוא בטח התכוון להעדר פרטים על המועמדים, אבל אלפי אזרחים ועורכי דין ישמחו להשלים לו את החסר ולספר לו, שגם חלק מהחומר שמונה בשנים האחרות לבתי המשפט הוא דל מאד.

הכותרות זעקו והפאניקה פרצה כשנתגלה דבר קיומו של החיידק קלבסיאלה בבתי החולים. התקשורת התמסרה אליו, רופאים התראיינו עליו, הפרופסורים הסבירו אותו וכל המדינה היתה במהומה, כי אנו אוהבים סקנדלים ואירועים תקשורתיים דרמטיים. אבל בתוך המהומה והצהלה איש לא שם לב לחריג: זו הפעם הראשונה מזה חודשים רבים שאת הכותרות במדינה עשה חיידק שלא ניזון משחיתות.

מנכ"ל משרד מבקר המדינה לשעבר, עו"ד מרדכי בס, טוען שהמבקר הנוכחי פוגע אנושות במוסד הביקורת, שאותו הוא רואה עדין כבית שלו. אפשר להבין את תיסכולו של בס, שכיהן כמנכ"ל בקדנציה העלובה והכושלת של המבקר הקודם, אליעזר גולדברג. אבל אם משרד מבקר המדינה הוא עדין בית שלו - אז איך זה שבלי להחיל על עצמו אפילו תקופת צינון ראויה, הוא מכהן כיום דווקא כיועצו של עו"ד אורי מסר, השותף של אולמרט, ומייעץ לו איך להתגונן מפני חקירת המבקר בפרשת מרכז ההשקעות? כנראה שיש משהו משותף בין האנשים שמכריזים בפומבי שמוסדות ממלכתיים הם עדין הבית שלהם, ומתברר שכל כוונתם היא רק לכרות את ידם של הדיירים הנוכחיים.