ועדת ההיגוי של פרויקט תעלת הימים בירדן הסכימה על התקדמות מקבילה בשלושה מתווים שונים, לפרויקט תעלת הימים, כך פירסם היום (ג') הבנק העולמי. במפגש, שנערך בצד הירדני של ים המלח ובחסות הבנק העולמי, השתתפו גם נציגים מישראל ומהרשות הפלשתינית.
שלושת המתווים שעליהם סוכם בפגישה: הראשון, קידום הפרויקט הירדני המקורי שנועד לאספקת מי שתייה לאיזור; השני, קידום הניסוי שיוזמת ישראל להנחת צינור אחד מתוך ארבעה לבחינת השפעתו על ים המלח, והאחרון, התחלה של בחינת חלופות נוספות לפרויקט על-ידי מומחים עצמאיים. בנוסף הוסכם על כניסה לשני מחקרים טכניים, לצד המחקרים שמתנהלים כיום בנושאי סביבה וחברה.
פרויקט תעלת הימים, שאמור להזרים מים מים סוף לים המלח, עבר בעשורים האחרונים כמה תהפוכות. הרעיון הבסיסי, הכולל את החייאת ים המלח ההולך ומצטמק, וכן הקמת פרויקט התפלה גדול לאספקת מי שתייה ומים לחקלאות לאזור הצחיח.
לפני כשנתיים חידשה ירדן את הפרויקט בעיקר נוכח הצורך הדחוף בממלכה במי שתייה ובמים לחקלאות. המהלך תואם עם ישראל והבנק העולמי. הבנק הסכים לממן סקר כדאיות כלכלי, חברתי וסביבתי שהחל כבר, ומסקנותיו צפויות להתפרסם ב-2011. ארגונים ירוקים הפועלים לשמירת הסביבה הביעו חשש מהשלכות הפרויקט על הנוף, החי והצומח באיזור.
לפני כשנה פירסם איש העסקים יצחק תשובה חזון להרחבת הפרויקט, כך שיכלול הקמת איזורי תיירות, תעשיה, מסחר וחקלאות סביבו ויעסיק אלפי ישראלים, פלשתינים וירדנים. היוזמה זכתה לברכת המיגזר העסקי שהסכים להשתתף במימון, אולם לא קודם, גם על-רקע המשבר הכלכלי העולמי.
עם הרכבת הממשלה החדשה יזם השר לשיתוף פעולה איזורי, סילבן שלום, מהלך לקידום הצינור הישראלי-ירדני-פלשתיני. לגישתו, כיוון שתעלת הימים הירדנית תורכב מארבעה צנורות, אפשר לבצע ניסוי עם הנחת צינור אחד ולראות כיצד ישפיע על הסביבה.
ועדת ההיגוי שהתכנסה בירדן, אישרה את המשך ההתקדמות בחלופה הירדנית ובניסוי. נוכח חששות הארגונים הירוקים, אושרה גם בדיקת החלופות באמצעות מומחים עצמאיים, שאינם קשורים לממשלות ישראל וירדן.
