ב-20 במאי 1985 שוחררו ממאסר בישראל 1150 מחבלים תמורת החזרת 3 חיילים שהיו בשבי כנופיית ג'יבריל בלבנון. חוסר הפרופורציה המשווע וכן - מספר תנאים משפילים לישראל, שנלוו לעסקה - נבעו לא רק מעליונות כושר הערבים "הפרימיטיביים" על זה של היהודים "החכמים" בניהול משא-ומתן מזרח-תיכוני אלא - ובעיקר - מהיעדר אפשרות לשחרר את שבויינו על-ידי לחץ כזה או אחר על ממשלת לבנון, שבשטחה הוחזקו השבויים אך היא לא שלטה ולא התיימרה לשלוט בארגון שהחזיק אותם. מצב זה של שבויינו בלבנון לא השתנה גם אחרי מלחמת לבנון 2.
לא כן המצב כיום ביחס לשבוי שלנו ברצועת עזה. ברגע שהוקמה "ממשלת אחדות לאומית" פלשתינית, היא קיבלה על עצמה אחריות לכל מה שקורה בשטחים שבשליטתה, כלומר אחריות על כ-ו-ל-ם, שאם לא כן - אי אפשר להכיר בה כממשלה ואין היא מוסמכת לנהל מו"מ כמייצגת ישות דמוקרטית שבחרה בה. ברגע זה - נגמרו התירוצים: אין יותר "שוטר טוב" (מחמוד עבאס?) ו"שוטר רע" (איסמעיל הנייה?), אלא - ממשלה ונשיא הנושאים באחריות משותפת.
אם הם רוצים שיתייחסו אליהם כשלטון לגיטימי עליהם לתקן מייד את ההחזקה הלא-לגיטימית של שבוי שנחטף משטח ישראל, שלא באירוע מלחמתי בשטח שנמסר לאחריות פלשתינית. ובמילים פשוטות: אתם רוצים הכרה? - תשחררו מייד את גלעד שליט, וללא שום תנאים. אין יותר מיקוח ואין משא-ומתן אלא - מילוי תנאי בל יעבור לקבלת יחס נורמאלי מצד ישראל. וכשאין יחס נורמאלי - מותר הכול, פרט לשלילת זכותם של תושבי הרצועה למים, מזון ותרופות. כלומר - לא העברת כספים, לא דלק ולא מעבר דרך שטחי ישראל, וזאת - לפי כל כללי החוק הבינלאומי.
ושיהיה ברור שנוסחה זו תחייב גם להבא. והיא גם תעבוד, אם הגייס החמישי בתוך ישראל לא יתגייס להריסתה. המסר הזה גם יבהיר לכל העולם - שלא נשחק יותר בריבונות מדינת ישראל לפי נוסחת ה"כאילו" של הגשש החיוור. חייבים לעשות זאת מייד, לפני שמנהיגי העולם מתחילים לחפש נוסחאות לתמיכה בממשלה הפלשתינית כאילו מילתה אחר התנאים המינימאליים עליהם הם עצמם החליטו.
אם תרצו - יש כאן גם מבחן ללגיטימיות הממשלה הנוכחית בישראל, אחרי מלחמת הביזיון בלבנון.
