|
1 |
|
|
זה מה שאומר מאמרו של מכנס בלשון עממית ופשוטה.
אין תוכו כברו:
בשארה מבחוץ מבריק מסלסל בלשונו כיאות וכנראה שצד את הבריות בפיו - אך מבפנים - חורש רעה עלינו.
נסתלקה הסכנה הזאת - כן "יאבדו" כל אויביך ישראל והוא לא היחיד. |
|
כתובת IP: |
217.132.170.248 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מיכל מירושלים |
|
|
|
|
|
לא תמה הסכנה.מי יודע מה "בישל" בלשונו המצוחצחת בסוריה.מי יודע אילו פיגועים,או מלחמה..ביעוצו של הפיקח בשארה ..יטרידו אותנו בקיץ הבא...
בזמן האחרון ניתק כל רסן..כל חרצובות -לשונו...
ראינו אדם גס- רוח,כועס מאד..משתדל להראות זאת למצלמה...למען נראהו ונירא.עיניו ירו ברקים!!!!
כנראה שלא היה לו מה להפסיד... הוא ידע שכאן סיים את מלאכתו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רמת אפעל.מתנחלת. |
|
|
2 |
|
|
אני מסכימה גם למחמאות שחלקת לנציגי המגזר הערבי בכנסת וגם לטענתך, שהם אינם אוהבים אותנו ואינם רוצים אותנו פה. עזמי בשארה, לזכותו ייאמר, היה ישר וכן והטיח בפנינו את מה שערבים רבים חושבים בלבם, אך אינם אומרים בגלוי.
אבל, מדוע לכעוס על הערבים? זו דרכו של עולם ויש דוגמאות ספורות בהסטוריה, בהם שני לאומים ששכנו באותה מדינה הסתדרו זה עם זה.
אולם בניגוד לך, אני מאמינה במסר של התקרבות לערבים. ולא התקרבות במובן השמאלני של המילה (כי אינני שמאלנית וגם לא ימנית). אלא התקרבות במובן החברתי.
ברגע שנשלים עם כך, שהערבים הישראליים אינם שלמים עם העובדה שזו מדינה יהודית, וברגע שנפסיק לחנך אותם לשנות את עמדתם, נוכל למצוא איתם מכנה משותף רחב מזה שאתה חושב.
הערבים הם בני אדם בדיוק כמונו והם אזרחי המדינה כמונו ויש להם הרבה מה לומר על הפערים החברתיים, על חוסר הצדק השלטוני, על המדיניות הכלכלית הכושלת ועל שאר הנושאים הפנים- מדינתיים שאנחנו מודאגים בגינם.
ואין שום סיבה, שלא נשתף פעולה עם הציבור הערבי בנושאים הללו. ולעניות דעתי, אם כן ננסה להתקרב אליהם כאנשים וכאזרחים מודאגים, נמצא אוצר. נגלה פרטנרים מצויינים, אינטליגנטיים, נחושים במאבקם ונוכל בשיתופם לקדם הרבה מטרות חברתיות.
חבל, שאנחנו ממשיכים לדבוק בצורת החשיבה הסטיגמטית שלנו בנוגע לאזרחים הערביים ובכך, לא רק שאנחנו פוגעים בהם אלא שאנחנו פוגעים קודם כל בעצמנו.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ט.ג.מ. |
|
|
|
|
|
לדבריך אינך שמאלנית, אך חשיבתך נוטה לדרך החשיבה השמאלנית, המפנה את ההסברים והטפת המוסר לצד הלא-נכון - אלינו, היהודים. אשיב לדבריך:
"מדוע לכעוס על הערבים? זו דרכו של עולם ויש דוגמאות ספורות בהסטוריה, בהם שני לאומים ששכנו באותה מדינה הסתדרו זה עם זה".
אכן, במקומות ספורים ועל פי רוב עם שפך-דם מפעם לפעם, במיוחד כאשר אחד הצדדים נחוש בדעתו להשליך את האחר לים, או לעזאזל. אגב, אינני כועס על הערבים ואינני שונא אותם, אלא מתייחס אליהם בדיוק לפי מידתם. אני כועס על מנהיגינו חדלי האישים וחסרי החוליות, ועל אותם יהודים תועים הפועלים בשירות אויבינו.
"אני מאמינה במסר של התקרבות לערבים... במובן החברתי".
יופי חי, אך לשם מה, בעודם נוהגים בנו כבאויב שיש לסלקו, ובמדינתנו היהודית-ציונית כביישות החייבת בחיסול, אם אי-אפשר בכוח אזי בתכסיסי עורמה.
"ברגע שנשלים עם כך, שהערבים הישראליים אינם שלמים עם העובדה שזו מדינה יהודית, וברגע שנפסיק לחנך אותם לשנות את עמדתם, נוכל למצוא איתם מכנה משותף רחב מזה שאתה חושב".
משפט זה מוזר וסתום בעיני, כי משמעותו היא חתירה למגורי זאב עם כבש (ולא איכפת לי מיהו מי בין השניים). בקיצור, משיחיות תלושה: לדעתך עלינו להשלים עם קיומו של אויב מבפנים, ולהסתפק בעוויתות-קיבה מפעם לפעם. "המכנה המשותף" יהיה דומה לזה הקיים בין אדם לבין הגידול הממאיר שבמעיו - ודברי אלה נועדו רק לתיאור הפלאסטי העולה מדבריך, ולא לטענה שהערבים כבני-אדם כמוהם כסרטן. שום מדינה אינה מוכנה לסבול את קיומו של מיעוט החותר תחת עצם קיומה, תוך תמיכה סבילה ואף פעילה באויב שמבחוץ. כליאת 300 אלף אמריקנים ממוצא יפאני במלחמת העולם השניה, בשל החשש בלבד - שלא היה לו בסיס אמיתי במציאות - כי יתמכו באויב היפאני, ממחישה כיצד נוהג עם נורמאלי במלחמה. לדעתי, בשנים הקרובות נחזה בפעולות דראסטיות דומות באירופה, הרואה בחרדה את השתלטות שונאיה המוסלמים עליה.
"הערבים הם בני אדם בדיוק כמונו והם אזרחי המדינה כמונו ויש להם הרבה מה לומר על הפערים החברתיים, על חוסר הצדק השלטוני, על המדיניות הכלכלית הכושלת ועל שאר הנושאים הפנים- מדינתיים שאנחנו מודאגים בגינם".
אינני מצפה להשתתפות בבעיות הפנימיות של המדינה - בכל מדינה יש בעיות - מאת מי שאינם מכירים ביסודותיה ושואפים לחסלה. אני מסכים בהחלט לכך שהערבים הם בני-אדם בדיוק כמונו, וכי יש בהם חכמים וטפשים, טובים ורעים, כמו בכל עם, וקראת את דעתי על בשארה ועל חבריו הערבים בכנסת. אך אם תקראי את האמנה הנאצית של חמאס, תגלי כי לפחות תומכיה אינם סבורים שהיהודים הם בני-אדם בדיוק כמוהם.
כך גם קריאתך "לשתף פעולה עם הערבים", שהם אינטליגנטים. מה לנו האינטליגנציה שלהם ומדוע נתאמץ להתקרב אליהם?. מנהיגיהם, שאין מנוס מהמסקנה כי הם מייצגים את רובם ולכן ממילא את כולם, מגלים כל העת כי רצונם לחסל את המדינה היהודית בתור שכזו, ונסיון העבר מבטיח כי חיסול המדינה יסתיים גם בחיסולם הפיסי של תושביה היהודים. מי מאיתנו המוכן לשכוח את טבח חברון - שיבושם לו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
משה מכנס, עו"ד |
|
|
|
|
|
הדברים שכתבתי אולי נשמעים אוטופיים. אבל הם אינם כאלה. אני מבססת אותם על היכרותי ועבודתי עם ערבים ישראליים לאורך שנים. התחום המקצועי שבו עסקתי, איפשר לי לעבוד איתם ומולם ואני שמחה על כך, מכיוון שכך זכיתי להכיר הרבה אנשים טובים, שבמקרה (וזאת אמירה צינית) הם גם ערבים. ופגשתי ביניהם גם טובים פחות. אבל הרעים שבהם הם המיעוט. הרוב טוב ביסודו.
יש צדק בטענתך שבקרב הציבור הערבי-ישראלי יש גורמים חתרניים, שצריך לבודד. אבל אתה מתייחס לכל ערביי ישראל ככאלה. וזאת טעותך: רוב הערבים הישראליים אולי אינם מרוצים מכך שאנחנו שולטים במדינה, אבל רק מיעוטם עוסק בחתרנות ובפעילות עויינת. הרוב הגדול והדומם, ממש כמו הרוב הישראלי הדומם, עסוק בבעיותיו האישיות, שקשורות קשר הדוק למצב הפנים של המדינה: קשיים כלכליים, אבטלה, מערכות בריאות וחינוך נחלשות, חרדה מהשחיתות ומהפשיעה.
וזה בדיוק המכנה המשותף לנו ולהם.
וזו בדיוק הסיבה שאני טוענת, שהנושאים המשותפים לנו ולהם כאזרחי המדינה רבים מן הנושאים, שעליהם אנחנו חולקים עליהם.
עיקר הבעיה, איננה - לדעתי- בכך, שהערבים הישראליים אינם משלימים עם שליטתנו בהם. עיקר הבעיה הוא, שאנחנו מעניקים נפח מוגזם למחלוקת הזאת. ובמקום לבדוק, היכן אנחנו והם יכולים להיפגש ולשתף פעולה (לא מתוך חיבה ואהבה. מתוך תועלתנות גמורה), אנחנו מתעסקים רק בנקודת החיכוך הלאומית, שממילא אין שום סיכוי לפתור אותה.
ולכן, אני מציעה התייחסות אחרת, נקודת מבט חדשה ורעננה שטרם ניסינו בעבר: הבה נקבל את העובדה שהם לא רוצים בשלטון ישראלי. הבה נשים את זה בצד וננסה לבדוק כיצד אנחנו והם יכולים לשתף פעולה באותן נקודות, שאנחנו מסכימים לגביהן. ויש הרבה נקודות כאלו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ט.ג.מ. |
|
|
|
|
|
אשליה סמולנית טיפוסית. בהב נהיה סחבקים איתם ונשפוך עליהם הרבה כסף והם יוותרו על שאיפותיהם הלאומיות בדיוק כמו שאנחנו הסמול תמורת קצת שקט ורמת חיים מוכנים לוותר על הכל. מה לעשות והם מוכנים לסבולולסבול ולא לוותר על מה שהם תופסים כעוול האיום שנגרם להם. לא לוותר על הצדק שלהם. הרי הם כל הזמן מדברים רק על שלום צודק שפרושו הכנסת כל הפליטים הם וכל צאיצאיהם בחזרה למקומם ומתן פצויים להם. הם לא ימכרו עצמם בנזיד עדשים של הסחבקיות השמאלנית איתם, כמו שהסמול מוכר את עצמו לאויבינו |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
פנחס |
|
|
|
|
|
"ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל", וקבוצת חברי הכנסת הערבים, אינם "גורמים חתרניים" שאולי קיימים ואולי לא, כטענתך, אלא הם מייצגים לכל הפחות את רוב מניינו ובניינו של הציבור הערבי בישראל, אם לא את כולו עד האחרון. ואם לא השתכנעת, ראי מהו אחוז המצביעים בעד חמאס בבחירות הדמוקרטיות שנערכו ברשות הפלסטינית.
האמת הפוכה מדבריך: יתכן כי יש ערבים (או "גורמים", כלשונך) שאינם מייחלים לחורבן המדינה היהודית בתור שכזו, אף לא לסילוק תושביה היהודים, מנימוקים שונים ומשונים, שאולי הם קשריהם הכלכליים עם היהודים ועם מוסדות השלטון שלהם, לרבות שב"כ, ואולי הם הבנת הערך המוסף שיש לחיי ערבי כאזרח ישראל, לעומת החיים בכל מדינה ערבית ובכלל זה "הרשות הפלסטינית", שכבר ראינו כי הם מציגים כגזענות את ההצעה להעבירם לשלטונה הנאור והנערץ.
ברור שרוב הערבים רוצים שקט אישי ושואפים בעיקר לטובת משפחותיהם, וזה טבעי. אך לרוב בני האדם יש גם שאיפות לאומיות, או מה שהם מתיימרים לראות ולהציג כשאיפותיהם הלאומיות, ולמענן הם מוכנים בשעת הצורך - בדיוק כמונו - לסכן אפילו את חיי יקיריהם. העובדה שיש גם ערבים נחמדים ונעימים כבני-אדם, מקובלת עלי, אך אינה משנה כהוא-זה את העובדה שחלק מאותם נחמדים ונעימים משגרים מתאבדים להתפוצץ בקניון בנתניה ולרצוח עשרות בני-אדם בכל הגילים, שפשעם הכבד הוא היותם יהודים. הנחמדים הללו מחייכים אליך במגעם איתך - ממש כמו יריבך בעבודה, שלמרות שאיפתו להעיפך ולתפוס את מקומך הוא מחייך שואל מדי בוקר לשלומך - אך בלב רובם הגדול איחולים וייחולים לסילוקך מכאן יחד עם כולנו, היהודים. אם לא במו"מ, אפשר גם בשחיה מערבה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
משה מכנס, עו"ד |
|
|
|
|
|
ורבים - אבל סה"כ מגמתם להיות רוב ב"ארצם-ארצנו" ואז אללה הוא אכבר - יחילו עלינו את השריעה. אין באמתחתך תרחיש כזה?! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מיכל מירושלים |
|
|
|
|
- תגובה |
|
שמאל זה אינושות | 12/04/07 16:50 |
|
|
|
|
3 |
|
|
|
|
|
|
|
לשוטט באתרים שלהם ובספרות שלהם בכלל, די היה, אם התקשורת היתה עושה את תפקידה ומביאה את עמדת הערבים האמיתית ולא קוריוזים חמודים כאילו מדובר בשכן שוויצרי. לא צריך מישהו שמקבל ויקבל ממני משכרות כל חייו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מממממממ |
|
|
4 |
|
|
|
|
5 |
|
|
|
|
6 |
|
|
או שהספירה אחורה לאפס כבר בלתי ניתנת לעצירה.
יצירת היש הפלשתיני הטרוריסטי בלב ארץ ישראל בתמיכתו של אמנון רובינשטיין יצרה דינמיקה ששאלת ביטולה של המדינה היהודית והרעיון בדבר הטעות שבהצבעת האו"ם על הקמת מדינתנו נידון עתה ללא כל סייג בקמפוסים במערב בחוגי השמאל הנאור(לדעתי נאור ללא מרכאות זה הגרוע) וגולש לימין המתון.
והסמול בארץ כמו שלום עכשיו עוד ועובד לחיסולנו |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
פנחס |
|
|
7 |
|
|
אם אתה מתגעגע לשמוע את האמת ללא כחל ושרק, לפי אותו הגיון צריך להתגעגע חלילה לפיגועים כמו מלון פארק כדי שלא נשקע באשליות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אבי קרן |
|
|
|
|
|
אינך מבחין בין שידור פרסומת ותעמולה נגד תאונות דרכים, ובין געגועים לתאונות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
הגולש הנבון |
|
|
8 |
|
|
איך ייתכן שמאמרים מהסוג הזה שהם כל כך מדוייקים ונכונים (ראה נאום טיבי לפני כחודשיים - בעצרת להקמת אשף-פתח - שהוקם לפני 67) לא מוצאים במה וכותרות גם YNET או וואלה ובכלל בתקשורת היומיומית - האם ייתכן שגם שם השתלטו כל מיני "מודיעים" (ובלשון מדוייקת - מרגלים) שמסננים את העובדות הבסיסיות ביותר בדבר שאיפת הפלשתינאים שחיים בישראל (אין כזה מושג "ערביי ישראל") שאלו כל פלשתינאי שחי בישראל אם הוא ישראלי או פלשתינאי וראו שתקבלו 100% פלשתינאים). |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יואל |
|
|
9 |
|
|
בשארה היה צריך להוכיח את עצמו לציבור הערבי - כיוון שאביו היה ידוע כמודיע, שפעל נגד אחיו.
בנוסף, הוא נוצרי, ומראש היה צריך להיות קיצוני יותר על מנת להתקבל על-ידי חבריו לדעה.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ניקולאי |
|
|
10 |
|
|
|
|
11 |
|
|
במדינה פושטת רגל ערכית, מוסרית, תרבותית, כמו מדינת ישראל, כל ממזר הוא מלך. רק כאשר הגוף הופך לגופה הזבובים מתחילים לחגוג ומתנפחים לפילים.... ובשארה הוא לא היחיד, אולמרט, שקרנייהו, פרץ, פרס, ועוד רבים ו"טובים" אחרים הינם רימות הנהנות מהריקבון, שהתפתחו לזבובים פילייים במיוחד. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דורון ט |
|
|
12 |
|
|
שהגיעו זה עתה מפולין או מרוסיה רואים עצמם כבעלי האדמות באיזור ובאותה עת שוללים זכויות מבני-אדם שחיים כאן דורות רבים.
"מדינה יהודית דמוקרטית". חה חה חה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
פריחה |
|
|
|
|
|
מרבית ערביי ארץ ישראל באו במאה ה-20 וחלקם בשלהי המאה ה-19, ביחד עם היהודים שחזרו אל מולדתם העתיקה.
בנוסף, בארץ היה ישוב יהודי קטן אך רציף של אלפי שנים.
התעמולה שאת מפיצה היא אפוא שקרית. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
הלדרלין |
|
|
|
|
|
יש תמונת אוויר של ירושלים מלפני מלחמת העולם הראשונה (צולמה ע"י התורכים) שמראה שאין כלום ממזרח לעיר העתיקה - שממה טוטאלית. יש בתים מעטים ממערב לעיר העתיקה = תחילת הישוב היהודי מחוץ לחומות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אבינועם |
|
|
|
|
|
|
|
13 |
|
|
|
|
14 |
|
הבעיה |
|
בן-לוי | 11/04/07 01:45 |
|
|
הערבים הם הבעיה הקטנה שלנו. בעיה קשה יותר הן אומות העולם המראים עצמן כידידים מחבקים ותוקעים סכין בגב. והבעיה החמורה מכולן הם אצלנו. לכאורה חושבים שאלה המכונים שמאל, אבל בל נשכח: מי מסר את סיני עבור כמה מילים יפות כתינוק המפתים אותו בסוכריות היה זה סמל הימין. ומי החזיר את חברון ללא תמורה כלל, היה זה ראש הימין בזמנו השואף עתה לחזור להנהגת העם. ומי גרש יהודים מנחלתם, ראש הליכוד , היא מפלגת הימין. ועוד ועוד, יקצר המצע מלפרט את מעללי הימין בבזבוז נחלת ישראל ובפגיעה בבני ישראל. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בן-לוי |
|