מאז פברואר השנה, אז הושקה שיטת המשחקים הנוכחית של הגרלות הלוטו, נמכרו טפסים בשווי של 856 מיליון שקלים, דהיינו, ממוצע מכירות חודשי של 120 מיליון שקלים. לפיכך ביטול משחקי הלוטו למשך כחצי שנה בעקבות הוראת משרד האוצר משמעותו היא אובדן הכנסות בסך העולה על חצי מיליארד שקלים - כך טוען מפעל הפיס בעתירה לבג"צ שהגיש היום (ראשון) נגד שר האוצר ומנכ"ל המשרד - יורם אריאב.
מפעל הפיס מבקש בעתירה לבטל את הוראת האוצר, לפיה יש להפסיק לערוך את הגרלות הלוטו בשיטה החדשה החל מה-15 לחודש. הפיס מבקש להמשיך לקיים את ההגרלות בשיטה החדשה, שהופעלה כבר בחודש פברואר, לפחות עד סוף שנת 2011 - תאריך תום תקופת ההיתר שניתן על-ידי האוצר.
לפי העתירה, שהוגשה באמצעות עוה"ד רנאטו יאראק ממשרד פירון ושות' ופרופ' רון שפירא ממשרד י. וינרוט, הודיע הפיס לאוצר עוד בנובמבר 2008 על שינוי שיטת ההגרלה, ואולם מכתב זה לא נענה עד היום על-ידי האוצר. משכך, בפברואר השנה הוחל השינוי בשיטה.
בעתירה נטען כי השינויים העיקריים שנעשו בהגרלה הם "הקטנת-מה של סיכויי הזכייה התיאורטיים בפרס הראשון כנגד שיפור המרכיבים האחרים במשחק, לרבות סכום הזכייה. כתוצאה מכך גדל אחוז החזר הפרסים מ-56.5% בקירוב ל-60% בקירוב (על בסיס שנתי)". כמו-כן, נכתב כי הפרס הראשון המינימלי בהגרלת הלוטו הוגדל בשיעור של 25% - מ-4 ל-5 מיליון שקלים, והפרס השני הפך לראשונה להיות פרס המצטבר מהגרלה להגרלה אם לא נמצא זוכה בפרס זה. לפי הפיס, "השינוי נועד בעיקרו להיטיב עם רוכשי הכרטיסים, ולהחזיר להם חלק גדול יותר מן הסכומים הנגבים בתמורה להשתתפות במשחק".
לדברי הפיס, "אף לאחר ההקטנה המזערית בסיכויי הזכייה התיאורטיים בפרס הראשון, אלה נותרו גבוהים משמעותית יותר (יותר מפי-2) מאשר במשחק הטוטו, המנוהל על-ידי תאגיד סטטוטורי (1 ל-18.5 מיליון בערך בלוטו לעומת 1 ל-43 מיליון בטוטו!). בנוסף, הסיכויים אף גבוהים משמעותית יותר מסיכויי הזכייה בפרס הראשון בלוטו עצמו עד שנת 2004, שהיו 1 ל-40.7 מיליון".
הפיס מביא נתונים לתמיכה בטענותיו, לפיהם בששים ושבע ההגרלות שנערכו מאז הנהגת השיטה החדשה, זכו בסכום של מיליון שקלים ומעלה שלושים ושלושה אנשים, ואילו בששים ושבע ההגרלות שקדמו לה היו רק ארבעה עשר זוכים בסכום של מיליון שקלים ומעלה.
אלא שלטענת הפיס, במרס השנה דרש משרד האוצר לראשונה להפסיק את ההגרלות הנערכות בשיטה החדשה. בעקבות זאת נערכו פגישות בין הצדדים שבעקבותיהן הבין הפיס כי אריאב מקבל את המשך עריכת ההגרלות בשיטה החדשה, אך מעוניין בהגדלת התמורה הכספית שתגיע ישירות לאוצר המדינה. רק ב-15 לספטמבר, נטען, נשלח מכתבו של האוצר בו נכללה הדרישה לחדול מקיום ההגרלות בשיטה החדשה. הוראה זו "מעמידה את העותר בסכנה של פגיעה באיתנות הפיננסית שלו, ובמקרה הטוב מבחינתו - בסכנה של הפסדי עתק שהנפגעים מהם יהיו דווקא אוצר המדינה, שלא לדבר על הרשויות המקומיות הרבות הזוכות למימון על-ידו".
עוד נטען, כי חזרה לשיטת ההגרלות הקודמת מצריכה שינוי מערכתי יסודי ומקיף, השקול מבחינת ההיערכות אליו לזו של השקת שיטת הגרלה חדשה. היערכות זו, נכתב, תארך כחצי שנה ובתקופה זו "יפסקו לחלוטין הגרלות הלוטו במדינה למשך מספר חודשים - ויימנעו הכנסות בשווי מאות מיליוני שקלים, לא רק מן האוצר אלא גם מן השלטון המקומי, המשווע למימון זה".
בנוסף לנזקים הישירים האמורים, נטען, ייגרם גם הפסד עקיף של הכנסות, שכן חלק לא מבוטל מרוכשי טופסי הלוטו נוהג לרכוש בעת קניית טופסי ההגרלות גם מוצרים נוספים כדוגמת כרטיסי גירוד, וגם בכך תהיה הפחתה של הכנסות המסתכמת בכ-190 עד 240 מיליון שקלים. בנוסף, הפסקת ההגרלות תביא לפגיעה בפרנסתם של כ-2,600 זכייני פיס, ולפגיעה במעל 4,000 לקוחות, המחזיקים בידם כרטיס השתתפות עתידי להגרלות שתתקיימנה עד חודש נובמבר 2009, ולא יוכלו לממש כרטיסים אלה. השופט יורם דנציגר הורה למשרד האוצר להשיב לעתירה עד ליום ראשון הקרוב. (בג"צ 7912/09).
