שר התקשורת, משה כחלון, תומך בביטול משרד התקשורת והקמת רשות תקשורת במקום - כך אמר היום בפאנל תחת הכותרת "רישיון או ביזיון" שנערך בכנס אילת לעיתונות. כחלון השתתף בפאנל ונשאל מדוע אינו מבטל את משרד התקשורת ומקים במקומה רשות תקשורת. כחלון השיב כי "זה רעיון מצוין. הדברים נבחנים ויש הרבה היגיון בכך שתקום רשות תקשורת בישראל. הנושא הזה הוא חשוב ואנחנו כבר מדברים עליו. הרושם שלי שאם זה תלוי בי זה יקרה". השר הצהיר עוד כי הוא מאמין שעד סוף החודש יופץ תזכיר החוק בעניין ברית המועצות - איחוד גופי הרגולציה בתחום התקשורת.
משרד התקשורת מיהר להוציא תגובה בעניין ומסר כי "משרד התקשורת נמצא בעיצומו של תהליך להקמת איחוד רשויות (ברית המועצות). תזכיר החקיקה בנושא יופץ בהקדם. נושא רשות התקשורת ייבחן בראש ובראשונה בצורה מקצועית בתוך המשרד. השר סבור כי כמו כל רעיון, הדבר דורש בחינה יסודית".
פרופ' דן כספי מאוניברסיטת בן גוריון אמר בענין הרישיונות כי "רישיון זה פיגוע תרבותי. יש לפנינו בקבוקי מים. יש פיקוח על איכות המים? על המזון שנכנס לפה? למה שלא יהיה פיקוח על המזון שנכנס לראש? הרישיון זה התרת הפיקוח. זיכיון זה פיקוח הרבה יותר הדוק, בזיכיון תנאים הרבה יותר גמישים ושלא יספרו לנו שאפשר לבטל רישיון. לא במקרה לא רוצים פיקוח על מה שנכנס לראש כי יש לזה משמעות תרבותית, משמעות פוליטית. טלוויזיה רדודה וגרועה זה טלויזיה שמרדדת את הציבור.
"שמענו לפני כמה שעות את הדעות המעמיקות במרכאות של מנכ"לי חברת החדשות בערוצים 2 ו-10. מה הם אמרו? 'פוליטיקה לא מעניינת אותנו, אני לא שר החשיבות. מה שחשוב לי זה רייטינג'. פוליטיקה לא מעניינת וגם לא תעניין את האנשים שיקבלו רישיון. טלוויזיה לא צריכה להיות עסק מסחרי. טלוויזיה זה אמצעי תרבותי והשאלה בידי מי אנחנו מפקידים את המדיום הזה".
כספי אמר כי "המסקנה איננה שצריך לבטל את הרישיון אלא להחליף את המפקחים. תסתכלו מה קורה ברשות השידור. יש עכשיו בוועד המנהל 4 חברים. אין ועד מנהל. זה לא פיקוח אבל השלטון נהנה מזה שאין פיקוח כי אמצעי התקשורת יכולים להיות ככה יותר צייתנים לדרג הפוליטי".
יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ניצן חן, אמר כי "שלא יהיה המשחק הפאתטי שכל 5 שנים יבואו הזכייניות ויתחייבו לדברים שכולם יודעים שלא יעמדו בהם, ושנייה אחרי שיש זוכה חוזרים חזרה לאח הגדול. אם היינו עוברים לרישיונות לפני 5 שנים אולי לא היינו עומדים היום במקום הבעייתי שאנחנו נמצאים בו היום".
מנכ"ל הרשות השנייה, מנשה סמירה, אמר כי "מדינת ישראל יודעת למצוא המודלים המתאימים לה כאשר הכוונה היא שיהיו דרישות מינימום, מחויבויות ופיקוח. הפיקוח צריך להיות עם מנגנונים ברורים. לתקוף את הרגולציה זה קל, יושבים חברי פאנל שיגידו שהרגולציה מיותרת וצריך לשחרר ולא צריך להיות בכלל. צריך לאזן בין המחויבות התרבותית לנושא הכלכלי".
השר כחלון ענה לכספי: "המלים האלה - פיגוע תרבותי, סיכול ממוקד - זה תמיד טוב וזה תופס בכל מקום. על כל פנים אם אנחנו רוצים לדבר על אכיפה, ואני מסכים אתך בעניין הזה, אנו רואים שמועצת הכבלים והלוויין שמפקחת על HOT ו-yes נתנה קנסות בסך 900 אלף שקל השנה. אל תכה מראש באכיפה. רישיון או זיכיון זה לא משמעותי, מה שמשנה זו האכיפה".
אלי דוידוביץ, מנכל חברת GCS ויועץ לערוץ 10, אמר כי "ערוץ 10 הוא לא כישלון. אם אנחנו מסתכלים על הערוץ מנקודת מבטו של הרגוטור אז הוא השיג את כל מה שהוא היה אמור להשיג בהיבט של יצירת אלטרנטיבה והשקעה בהפקות מקור. היתה בתחילת הדרך ציפיה של הרגולטור ליצירת תחרות ולדעתי זה הושג. אולי היו ציפיות שלא תאמו את המציאות. אין ספק שהערוץ יצר תחרות. כרגע הערוץ נמצא במצב שבסוף ינואר אמור לסיים את שידוריו אלא אם משהו ישתנה". עורך פירמה, רותם דנון, אמר כי "הרגולציה פשטה את הרגל ובעיקר הרשות השנייה. מנשה מנהל גוף שעולה פי 20 מזה שמנהל ניצן והוא גוף ללא שיניים".
מנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר, ציין כי "אם השיח הוא כלכלי בלבד אז למה צריך גם דרישות מינימום. שיהיה כמו חנות פלאפל ומי שיצליח יצליח ומי שלא לא. אם הטלוויזיה היא מוצר כלכלי פרופר תשנו את החוק לגמרי וזהו. אי אפשר לאחוז במקל בשני קצוותיו.
"אם טלוויזיה זה מוצר תרבותי או אם טלוויזיה זה מוצר כלכלי. אני בא ואמר - אתה רוצה לעשות האח הגדול? שימו אותו ב-23:00 בלילה". שקלאר הוסיף כי "ברגע שהולכים על רישיונות, על כל המשתמע בכך, מדינת ישראל חייבת להציב אלטרנטיבה". דווידוביץ' הוסיף כי "מי שמשתתף באח הגדול זה בוגרי מערכת החינוך הישראלית. אנחנו לא יכולים דרך הפריזמה של הטלוויזיה המסחרית לפתור הבעיות התרבותיות".